ב"ה
ממתק לשבת פרשת ואתחנן תשע"ה
מסופר על יהודי שישב בשדה התעופה בהמתנה לטיסה, קנה חבילה של עוגיות והתרווח על אחת הכורסאות עם ספר, מולו התיישב בחור צעיר, להפתעתו הבחור לוקח את חבילת העוגיות מהשולחן פתח אותה, לוקח עוגייה אחת ומושיט לו ולוקח אחת לעצמו, הוא לא כל כך הבין מה קורה אבל בחר להבליג, בנתיים הבחור לוקח עוד עוגייה ונותן לו ועוד אחת לעצמו וכך עד שכמעט נגמרה החבילה, כשבסוף נשארה עוגייה אחת לקח אותה הבחור הצעיר חתך לשניים ונתן לו חצי ולקח חצי לעצמו, הוא ממש מתאפק, קם מהמקום בעצבים וצועד לכיוון המטוס, כשהתיישב במקומו במטוס פתח את התיק להוציא שוב את הספר ולהפתעתו גילה שם את העוגיות שלו… מסתבר שהבחור הצעיר שכל כך כעס עליו היה נדיב ביותר.
***
בפרשת השבוע אנחנו קוראים את הפרשה המוכרת לכל יהודי "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" ומיד אחר כך "ואהבת את ה' אלוקיך" על פסוק זה שואלים המפרשים איך ניתן לצוות אדם על דבר שבלב? אם אני לא אוהב אותו האם ניתן לצוות עלי לאהוב? ומסבירים ש"ואהבת" פירושו "והתבוננת" תתבונן בדברים שיביאו אותך לידי אהבה כי לפעמים קשה לנו לאהוב כשאנחנו לא רואים את כל התמונה, על ידי שיהודי מתבונן בגדולתו של הקב"ה ובכל הנסים והנפלאות שהוא עושה עמנו בכל יום תתעורר אהבתו לקב"ה.
***
לכל יהודי יש בתוכו ניצוץ אלוקי ואהבה פנימית לקב"ה, הניצוץ הזה מתעורר בזמנים ובמצבים מיוחדים אצל כל אחד, והציווי בתורה הוא לעורר את הניצוץ הזה ולהבעיר ממנו להבה שתשאיר בנו את אש האהבה לתמיד.
***
בתורת החסידות כתוב שאהבת ה' ואהבת ישראל הולכים ביחד, הפסוקים "ואהבת לרעך כמוך" ו "ואהבת את השם אלוקיך" קשורים אחד בשני, כמו שההתבוננות בטובו של הקב"ה תביא אותנו לאהבת ה' כך ההתבוננות בפנימיות של כל יהודי תביא אותנו לאהבת ישראל, כשנראה את הנפש האלוקית החבויה בכל יהודי, כשנבין שכולנו בני איש אחד, בניו של הקב"ה זה יעורר בתוכנו אהבה ואחווה לכל יהודי ויהודי וכשנאהב אחד את השני זה יחזק אצלינו גם את האהבה לקב"ה.
***
בזכות החיזוק באהבת ישראל ובאחדות ישראל נזכה לראות גאולה אמתית ושלימה בקרוב ממש.
שבת שלום
