עשרת הדברות

הפרלמנט לומד יהדות

לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹקיךָ לַשָּׁוְא הפרלמנט לומד את הדיברה השלישית בעשרת הדיברות. הלכה למעשה הלכות הקשורות לדיבר לא תשא.

וידאו 27 דקות – עשרת הדברות הדיברה ה 2 הלכה למעשה!  לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹקיךָ לַשָּׁוְא

תוכן עניינים של השיעור, לפי זמן

00:00 לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹקיךָ לַשָּׁוְא

00:50 למה איסור זה מגיעה ישר אחרי איסור עבודה זרה?

03:10 מתחילים ללמוד 14 הלכות לא תשא.

03:53 קיצור שולחן ערוך הלכות לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹקיךָ לַשָּׁוְא.

10:02 ספר החינוך על לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹקיךָ לַשָּׁוְא.

13:57 אמירת שם ה' לצורך חינוך, מותר?

14:24 כתיבת ואמירת שם השם מתי מותר ואסור? הלכה למעשה!

17:47 האם ניתן לשנות את האותיות ה"א בשם השם לקו"ף

 ולאחר מכן לא יהיה צורך לגנוז?

20:05 איזה שמות צריכים גניזה?

22:03 האם מותר למחוק את שם השם מלוח גיר?

22:36 האם מותר למחוק במייל את שם השם?

23:20 האם מותר לראות סרטים שמוזכר בהם שם השם?

23:45 מותר לשיר עם הזמר כשהוא אומר את שם השם באנגלית או בעברית?

25:26 האם מותר לי לשמוע שיר עם שם השם?

#עשרת_הדברות #14_מי_יודע #הלכה_למעשה

פרלמנט, הפרלמנט, 10, עשרת, הדיברות, דברות, 14 מי יודע, הלכה, הלכות, לומדים, יהדות, הגות, חבד, צבי, וילור, צידון, צבי וילור צידון, עשרת הדברות, לימודי, יהדות, לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹקיךָ לַשָּׁוְא, לא להישבע, שבועת שווא

#פרלמנט #הפרלמנט #הדיברות, #דברות, #הלכה,#הלכות #לומדים #יהדות, #הגות #חבד #_צבי_וילור_צידון #עשרת_הדברות #לימודי #יהדות #לא_יהיה_לך_אלוקים_אחרים_על_פני #לא_תשא #לשווא,

ללמוד עוד
https://heb.centernyc.com/ten-commandments/

לכל השיעורים על 10 הדברות
https://heb.centernyc.com/category/%d7%99%d7%94%d7%93%d7%95%d7%aa/10-%d7%94%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa/

להצטרפות לזריקת חסידות בוואצאפ קבוצה שקטה
https://chat.whatsapp.com/FDILd1fiGKSF9T6brhnIOL

להצטרפות לזריקת חסידות בפייסבוק
https://www.facebook.com/chacisik

ישירות לאחר איסורי עבודה זרה

אם נשים לב לכך שאיסור שם שמים לבטלה מופיע ישירות אחרי איסורי עבודה זרה, ועוד לפני שמירת שבת ולפני לא תרצח, נוכל לנסות לעמוד על חומרת העניין. אכן מהו הטעם שהאיסור להוציא שם שמים לבטלה – שמגיע ישר אחרי איסורי עבודה זרה?

הרמב”ן מסביר:

“וסידר זו המצווה אחר אזהרת ע”ז, כי כאשר ראוי ליראה את ה’ הגדול והנורא שלא לתת כבודו לאחר, כן ראוי לתת כבוד לשמו, והנושא אותו לשוא מחללו, כעניין שכתוב ולא תשבעו בשמי לשקר וחיללת את שם א-לקיך (ויקרא יט יב). וכמו שהחמיר בע”ז וכתב העונש כי הוא אל קנא פוקד עון אבות על בנים, כן כתב בזה העונש כי לא ינקה אותו”.

נלמד 14 הלכות

כל הַשּׁוֹנֶה הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא, שנאמר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ, אל תקרי הֲלִיכוֹת אלא הֲלָכוֹת”

אליהו הנביא
קיצור שולחן ערוך

אָסוּר לְהוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה. וְכָל הַמּוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה, עוֹבֵר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה, דִּכְתִיב, אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, וּכְתִיב, אִם לֹא תִשְׁמוֹר וְגוֹ', לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא. וְזֶהוּ מִכְּלַל הַיִּרְאָה שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִי אִם בְּדֶרֶךְ שֶׁבַח וּבְרָכָה בְּמַה שֶּׁהוּא מְחֻיָּב אוֹ בְדֶרֶךְ לִמּוּד,

וְיִירָא וְיִזְדַּעַזְעוּ אֵבָרָיו בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲבָל לֹא לְהוֹצִיאוֹ חַס וְשָׁלוֹם לְבַטָּלָה.

וְלֹא שֵׁם הַמְּיֻחָד בִּלְבָד, אֶלָּא כָּל הַשֵּׁמוֹת הַמְּיֻחָדִים לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְלֹא לְבַד בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אָסוּר, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּכָל לָשׁוֹן, אָסוּר.

וְהַמְּקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ אוֹ אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ אוֹ בְּכִנּוּי (כִּנּוּי הוּא מַה שֶּׁמְּשַׁבְּחִין בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר, וְהַנּוֹרָא, הַנֶּאֱמָן, הָאַדִּיר וְהֶחָזָק, וְהַאַמִּיץ, הָעִזּוּז, חַנּוּן וְרַחוּם, קַנָּא, אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב חֶסֶד), בְּכָל לָשׁוֹן, חַיָּב מַלְקוּת.

וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים רֹב הֲמוֹנֵי עָם אֵינָם נִזְהָרִים וְאוֹמְרִים בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז, גָּאט זָאל אִיהם שְׁטְרָאפִין -(שהאל יעניש אותו!)וְכַדּוֹמֶה, וְעוֹבְרִים בָּזֶה עַל לָאו שֶׁל תּוֹרָה.

 וְכֵן אָסוּר לִכְתֹּב בְּשׁוּם מִכְתָּב שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל לָשׁוֹן. וְרַבִּים טוֹעִים וְכוֹתְבִים שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז, אוֹ שֶׁכּוֹתְבִים תֵּבַת אַדְיֶע, וְהוּא לְשׁוֹן צָרְפַת, וּבֵאוּרוֹ, עִם ה', וְהוּא אִסּוּר גָּמוּר, כִּי לְאַחַר זְמָן יִתְגַּלְגֵּל הַמִּכְתָּב בְּאַשְׁפָּה, וְדָבָר זֶה גּוֹרֵם עֲנִיּוּת בְּיִשְֹרָאֵל מַה שֶּׁשֵּׁם שָׁמַיִם מָצוּי, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּבִזָּיוֹן חַס וְשָׁלוֹם, וּצְרִיכִים הִתְחַכְּמוּת וְהִתְאַמְּצוּת לְבַטֵּל זֹאת (אורים שָׁם).

 כְּשֶׁבָּא לוֹ רֹק בְּתוֹךְ פִּיו, יָרוֹק תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר אֶת הַשֵּׁם, וְלֹא שֶׁיֹּאמַר אֶת הַשֵּׁם וְאַחַר כָּךְ יָרוֹק. וְכֵן כְּשֶׁמְּנַשֵּׁק אֶת הַסֵּפֶר, יָרוֹק תְּחִלָּה וְלֹא אַחַר כָּךְ. כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם, יֹאמַר תֵּבַת הַשֵּׁם, וְלֹא כְמוֹ שֶׁטּוֹעִים הֶהָמוֹן וְאוֹמְרִים אֲדוֹשֵׁם, כִּי אֵין זֶה דֶּרֶךְ כָּבוֹד שֶׁל מַעְלָה.

בספר החינוך

מצוה ל – לא להישבע לשווא

שלא נישבע לבטלה, שנאמר "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" (שמות כ, ז).

ועניין הבטלה בארבעה צדדין:

כגון שנשבע על דבר ידוע שאינו כן, כגון (שבועות כט.) על עמוד של שיש שהוא של זהב, וכן כל כיוצא בזה.

הצד השני, כגון שנשבע על הידוע שהוא כן, כגון על האבן שהוא אבן ועל העץ שהוא עץ, וכל כיוצא בו.

הצד השלישי, שנשבע לבטל מצוה זו או מצוות שחייבנו השם ברוך הוא, שגם זה לבטלה לגמרי הוא, שאין בידו לישבע על מה שכבר חייבו האל, וכמי שנשבע בדבר ידוע שאינו כן הוא.

הצד הרביעי, שנשבע לעשות דבר שאין בו כוח לעשותו, כגון (דף כה.) שלא יישן שלושה ימים רצופים או שלא יאכל שבעה ימים רצופים, וכן כל כיוצא בזה.

משרשי מצוה זו לדעת בני אדם ולקבוע בנפשותם ולחזק האמונה בלבותם כי האל ברוך הוא אשר בשמים ממעל וקיים לעד, אין קיום כקיומו. וראוי ומחייב עלינו בזכרנו שמו הגדול על מעשנו ועל דיבורינו, לזכרו באימה, ביראה, ברתת ובזיע, ולא כמהתלים ומדברים בדבר קל, כמו הדברים ההווים ונפסדים ואינם נשארים בקיומם, כמונו אנחנו בני אדם ושאר דברי העולם השפל. על כן (ראוי) [בכדי] לקבוע העניין הזה בלבבנו ולהיות יראתו על פנינו לחיותנו ולזכותנו, חייבנו במצוה הזאת לבל נזכיר שמו הקדוש לבטלה. ועונש מלקות על המקל ועובר עליה

1

אמירת שם ה' לצורך חינוך, מותר או אסור?

כתוב בשו"ע (סימן רטו סעיף ג) "מותר ללמד התינוקות הברכות כתקנן ואע"פ שהם מברכים לבטלה

2

כתיבת ואמירת שם השם מתי מותר או אסור?

תשובה

א) מצד הדין כשמזכירים שם שמיים בכבוד הראוי מותר לומר את השמות, א-להים, א-ל, צבא-ות, ואפילו שלא בתוך פסוק. ויש נוהגים להחמיר בזה, אבל אין בכך חובה. אולם את השם אדנ-י אין אומרים אלא בברכה או תוך פסוק. ואת השם המפורש אין מזכירים כלל, מלבד כהנים בבית המקדש.

ב) כאשר כותבים שמות אלו על דף, מוטב לכתוב קו מפריד בין האותיות, שעל ידי כך אין כאן כתיבה כשרה של שם השם, ואם הנייר יתבזה, שם שמיים לא יתבזה. קו מעל האותיות לא יועיל.

ג) כאשר מזכירים את השמות שלא בהקשר של קדושה, כגון צבאות אירופה, אין לכתוב קו מפריד. וכמובן שכאשר כותבים גרמניה, אין לכתוב שם קו מפריד. וכן בשמות עבריים כמו ידידיה או בית אל אין צורך לכתוב קו מפריד.

3

שאלה

שלום רב

האם ניתן לשנות את האותיות ה"א בשם השם לקו"ף ולאחר מכן לא יהיה צורך לגנוז? או, האם מותר להוסיף את האות ד' לשם השם והיפוכו ליהודה ולאחר מכן לא יהיה צורך לגנוז?

ומה עושים אם בכיתה כותב אחד הילדים את שם השם על הלוח?

אשמח אם תוכלו לציין אלו שמות השם חייבים גניזה?

תשובה

1.שינויים אינם עוזרים.

2.שמות הצריכים גניזה  שבעה שמות : יוד הא ואו הא, א-ד-נ-י, א-ל ,אלו-ה אלהי-ם , שד-י,צב-או-ת.. וכן ההטיות כגון אלוקינו וזהו איסור מהתורה לא לאבד שם קודש ויש מוסיפים אהי-ה אשר אהי-ה.

 אותיות ב"ה או ה' שנוי במחלוקת ,ולכן כותבים בס"ד או בעזהשי"ת  .

3.כאשר המחיקה לצורך ונכתבה בטעות מתירים גם בכתיבה רגילה למחוק .(ש"ך יור"ד רעו,יב) ועוד על לוח ע"י  גיר נחשב כתיבה שאינה בת קיימא . (ראה שו"ת דבר חברון ח"ג  קעא)

הרב יצחק בן יוסף

4

מחיקת אלקטרונית של שם השם? לדוגמא באימייל או סטאטוס בפייסבוק וכו

תשובה

אין זו בגדר מחיקה ומותר לעשות זאת.

5

האם מותר לראות סרטים שמוזכר בהם שם השם?

תשובה

אין איסור,

6

שאלה

מותר לשיר עם הזמר כשהוא אומר את שם השם "י-ה" או גם כשזה באנגלית " ג’ה"?

והאם מותר להגיד את שם השם באנגלית G-OD ?

תשובה

אם לא מדובר בשירי קודש – אין להזכיר שם ה' סתם וגם באנגלית.

הרה"ג דוב ליאור

שאלה

האם מותר לי לשמוע שיר, שהזמר אומר את שם השם, או שיש בזה בעיה? (אני לא שר יחד אם הזמר ככה שאין בעיה שאני יגיד שם השם לבטלה).

תשובה

מותר לשמוע. הרה"ג דוב ליאור

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

עשרת הדברות הדיברה ה 3 הלכה למעשה! לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹקיךָ לַשָּׁוְא

עוד פוסטים דומים

עירוב תבשילין

עירוב תבשילין הלכה למעשה

כאשר יום-טוב חל ביום שישי, קיים צורך לתת פתרון לבישול ועשיית מלאכות לצורך השבת. כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג עצמו בלבד, אבל לא לצורך

קרא עוד
כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: