מיט דער גרעסטער הארעוואניע קען מען ניט פארדינען קיין איין סענט מעהר וויפיל השי"ת האט אפגעשטעלט, אז דער און דער מענש זאל פארדינען. מען בעדארף טאן וויפיל עס איז נויטיג, אבער מען מוז געדיינקען, אז די גאנצע ארבעט, איז מער ניט ווי א טפל, דער עיקר איז די ברכה פון השי"ת, און די ברכה פארדינט מען ווען מען איז א ערליכער איד:תפילה בציבור, שמירת שבת בהידור כשרות בהשגחה גדולה, חינוך הבנים בא מלמדים ערליכע אידען.
תרגום מאידיש: ביגיעה הגדולה ביותר אי אפשר להשיג סנט אחד יותר מכמה שהשם-יתברך הקציב, שהאדם הזה והזה ירוויח. צריך לעשות כמה שנחוץ, אבל חייבים לזכור, שכל העבודה, הוא לא יותר מטפל, העיקר הוא הברכה של השם-יתברך, ואת הברכה מרוויחים כשמתנהגים ביראת שמים: תפילה בציבור, שמירת שבת בהידור כשרותבהשגחה גדולה, חינוך הבנים אצל מלמדים יראי










תגובה אחת
הרבה צדקה – הרבה פרנסה!
מכתב מהרבי מליובאוויטש לשותפים שקיבלו על עצמם החלטה לתת צדקה:
ידוע הפתגם ששמענו מכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר, שכאשר יהודי, כאן למטה [בעולם הזה], מקבל על עצמו החלטה טובה לתת צדקה בסכום גדול, הרי גם אם בשעת מעשה אינו רואה את האפשרות איך הוא יוכל לתת את הצדקה בפועל, אך למעלה [בשמים], נפסקת עבורו מיד, פרנסה בהרחבה, במדה כזו שהוא אכן יוכל בפועל ממש למלא את החלטתו הטובה,
והנני בטוח, שגם בענינו, למרות שעד עתה זה עוד לא היה [-פרנסה בהרחבה כתוצאה מהחלטתם הטובה לתת צדקה], אך מכיון שהוא ושותפו, קיבלו את ההחלטה בכל הלב, בודאי כבר נפסק למעלה, לתת לכם פרנסה בהרחבה ובהצלחה, שתוכלו ליישם את הרצון הטוב שלכם בטוב לבב וביד רחבה.
מקור: תרגום מאגרות קודש ח"ז ע' קל
😍 😍 😍
קשיים בפרנסה, לצמצם בצדקה?
מכתב מהרבי מליובאוויטש על המבט וההתמודדות עם נסיונות בעניני פרנסה:
מצורף כאן מכתבי לבנו… שיחיה שתוכנו נוגע גם לכבודו כמובן, כוונתי לענין ש"מנסה" כו' _[כלשון הפסוק "כִּי מְנַסֶּה ה' אֶתְכֶם לָדַעַת", שיש נסיונות הבאים מלמעלה, ובנידון דידן נסיונות בעניני פרנסה ועסקים]_. והן אמת הוא גם כן בהנוגע לעניניו הפרטיים ועסקיו, שיש לראות הקשיים כענין של נסיון.
ומובן מזה שאני בספק אם נכון היה שהתחיל לְמַעֵט בעניני צדקה, שאפילו אם היה ספק אם המצב הוא עובר וזמני ביותר, לא מזה היה צריך להתחיל לְקַמֵּץ, ובפרט שהוא קרוב לומר שאין ספק בזה והטבה קרובה לבוא.
ובכל אופן ראוי היה לעמוד בנסיון משך איזה זמן, שאז בודאי רואים בעיני בשר שאינו אלא ענין של "כִּי מְנַסֶּה" _[=שזהו נסיון מהבורא כדי לגלות עומק פנימי באמונתו של האדם המתגבר על הנסיון]_.
מובן שאין כוונתי להטפה, ותקותי שמכאן ולהבא יתחזק בבטחונו בהשם יתברך, שהרי זהו "צנור" ו"כלי" לקבלת ברכת השם יתברך בטוב הנראה והנגלה.
…בברכה להרחבת הפרנסה ולבשורות טובות.
מקור: מכתב מכ"ז ניסן ה'תשכ"ב
😍 😍 😍
עסק לא עוצר הזמנות בגלל עומס!
מכתב מהרבי מליובאוויטש, על כך שכשיש שפע פרנסה צריך לעשות "כלים" להכיל אותו:
נהניתי לקרוא אשר הוטב מצב העסק.
ומה שכותב אשר מפני סיבות היה מוכרח לסרב לקבל יותר הזמנות, לא נראית לי הנהגה זו כלל,
וכשמראים הצלחה [מן השמים] ומרחיבים ה"צינור", הרי צריך להרחיב את ה"כלים" למטה לקבל ההשפעה ולא לומר שעדיין אינם מוכנים "כלים" לקליטה, ולכן אינו מקבל ההזמנה.
וגם בגשמיות אין הנהגתו מתאימה, כי הרי זה שמסרב לקבל הזמנותיו בטח יחפש המזמין סוחר אחר ואין זה ענין חד פעמי.
מקור: אגרות קודש חי"א עמ' רצ