אל תהיה צפרדע

תגובה אחת

1. "אלוהי, נצור לשוני מרע, ושפתי מדבר מרמה, ולמקללי נפשי תדום, ונפשי כעפר לכל תהיה".
   זה הכל בהדרגתיות. להגיע עכשיו לשיא הענוה כמו שעשה משה רבנו זה אפשרי? פייי איפה, אנחנו חושבים את עצמנו כאילו אנחנו משהו. קשה.. אז מבקשים מהקב"ה 'נצור לשוני מרע' – אם אני בא לשקר או לקלל או לרכל או לפגוע במישהו סתום לי את הפה. זה השלב הראשוני והבסיסי, שיצאו לי מהפה רק דברי אמת.
   אבל אדם יכול לא לדבר שקר אבל הוא מדבר ברמיזות של שקר, ברמיזות של לשון הרע, הוא מדבר עם קצת פוזה בשביל להרשים – גם פה מבקשים 'נצור שפתי מדבר מרמה', ברמאות. רמאי לא משקר לך בפנים, אבל הוא דואג שתחשוב מה שהוא רוצה שתחשוב.
   יש יותר מזה, שאפילו אם מישהו יפגע בי שלא אפגע בו חזרה. 'ולמקללי נפשי תדום' – מישהו איחל לי רע? אני שותק.
   ושיא הענוה – 'ונפשי כעפר לכל תהיה'. מעפר באת ואל עפר תשוב, כל מה שביניהם זה הקב"ה. האויר שיש בי זה הקב"ה אז מה אני מתנפח?
   זה הכל בהדרגתיות.. איך מגיעים לשלמות? לשיא הטוב? 'סור מרע' התרחק מהרע ולאט לאט 'עשה טוב'. עכשיו קשה לך אבל עוד תראה שתרדוף אחרי הטוב. ככה מגיעים להיות אדם שלם. 'בקש שלום – ורדפהו'.