פרשת קורח – נדרשת יפה ולטובה
לכאורה תמוה, איך שייך ששמה של פרשה זו היא "קורח" ‑ שמו של רשע, הרי מקרא מלא דיבר הכתוב "שם רשעים ירקב" (משלי י, ז), ונאמר על זה בגמרא (יומא לח, ב)"דלא מסקינן בשמייהו", והיאך תקרא פרשה שלמה בתורה בשם רשע?
ויובן זה על פי מה שנתבאר במקום אחר (לקוטי שיחות חי"ח עמ' 186 ואילך) שמחלוקת קורח היתה מצד רצונו להיות כהן גדול, וכמו שכתוב "ובקשתם גם כהונה" ‑ "מבקשים כהונה גדולה" (פרשתנו טז, י. רש"י שם, ו). ורצון זה ‑ דבר טוב הוא, ועד שאמר משה רבינו "אף אני רוצה בכך" (רש"י שם). אלא שהנהגת קורח בנוגע לפועל לא הייתה באופן הראוי.
ועל פי זה יש לפרש הטעם לקריאת הפרשה בשם "קרח" ‑ להראות שגם בקורח היה ענין טוב ומועיל ‑ הרצון להיות בדרגא נעלית של כהן גדול.
ומכאן הוראה נפלאה בעבודת האדם:
כאשר פוגשים יהודי שנראה בחיצוניות במעמד ומצב בלתי רצוי, עלול אדם לחשוב, מה לו וליהודי כמו קורח שמקומו ב"שאול" ר"ל?!
ועל זה באה ההוראה מפרשה זו, ש"פרשה זו יפה נדרשת" (ל' רש"י בתחילת פרשתנו), כלומר, יהודי זה ‑ "פרשה זו" שפגש בו, אומר לו "דרשני" ‑ לדרוש ולמצוא את הנקודה הטובה והיפה שבו ‑ "יפה נדרשת", כי "אף על פי שחטא ישראל הוא" (סנהדרין מד, רע"א), ו"כל איש ישראל, מבלי התחשב עם מצבו הפרטי בשמירת וקיום המצוות, לבו תמים עם ה' ותורתו" (אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ נ"ע ח"ב עמ' פ).
(ע"פ ספר השיחות תשמ"ח ח"ב עמ' 500 ואילך)
