על הפסוק בפרשתנו "ויקח ויתן את העדות אל הארון" (מ, כ)מפרש רש"י "העדות הלוחות". והנה מובא במדרש (שמו"ר פ"נ, ב) "בשעה שאמר הקב"ה למשה עשה המשכן בא ואמר לבצלאל. אמר לו: מהו המשכן הזה? אמר לו: שישרה הקב"ה שכינתו בתוכו ומלמד לישראל תורה. אמר לו בצלאל: והיכן התורה נתונה? אמר לו . . הארון". ומשמע מדברי המדרש שעיקר ענין הארון הוא שהוא המקום שבו "התורה נתונה".

ועל פי זה יש לבאר מה שמצינו דווקא לגבי הארון ש""מקום ארון אינו מן המדה" (יומא כא, א. ועוד), שהי' שם גילוי אלקות ונסים גלויים יותר מבשאר המשכן. ולכאורה, הרי בכל המשכן שורה הקב"ה, ומדוע ענין זה הי' רק בארון?

אך לפי האמור שעיקר ענינו של הארון הוא שבו "התורה נתונה", הדבר מובן. כי, באופן הייחוד בין הקב"ה להנבראים, הנה היחוד הכי נעלה הוא על ידי התורה.

כי, בקיום המצוות, אף שהאדם מקיים את רצון הקב"ה, מכל מקום האדם והמצוה אינם מתאחדים, ולדוגמא יד העוסקת בנטילת לולב הנה אף שביד זו קיים רצון הקב"ה, מכל מקום אין היד עצמה מתאחדת עם הקב"ה בעצמו.

מה שאין כן בלימוד התורה מכיון ש"אורייתא וקוב"ה כולא חד" הנה בהבנת דבר תורה, על ידי שחכמת ה' בקרבו, שורה הקב"ה בעצמו בשכלו של האדם. ונמצא, ששכל האדם בעצמו מיוחד עם הקב"ה (וראה בזה בארוכה תניא פ"ה).

וזהו גם החילוק בין כללות המשכן והארון עצמו:

הארון, מכיון שבו "התורה נתונה", לכן הי' שם יחוד ואיחוד הכי נעלה בין הקב"ה להנבראים, ומשום כך -"מקום ארון אינו מן המדה" שבתוך "מקומו" ו"מדתו" שרתה השכינה בגלוי, אבל בשאר המשכן, אף שגם שם שרתה השכינה אבל לא הי' בזה האיחוד שעל ידי התורה, ולכן לא שרתה שם שכינה באותו אופן כמו הארון.

(ע"פ לקוטי שיחות חט"ז עמ' 434 ואילך)

לזכות
הילדה דבורה לאה תחי'
לרגל הולדתה בשעטו"מ ביום ט"ו בשבט ה’תשע”ו
*
נדפס ע"י הורי'
הרה"ת מנחם  מענדל וזוגתו מרת שרה איידליא שיחיו
וילהלם
יה"ר שיזכו לגדלה לתורה, לחופה ולמעשים טובים
מתוך בריאות, נחת והרחבה
5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

פרשת פקודי – מתי הקב"ה נמצא בשכל האדם? -חסידות מבוארת

עוד פוסטים דומים

כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד
שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: