הפירוש המילולי של מקץ זה הגאולה (קץ הימים) אבל הפרשה עוסקת בגלות יוסף במצרים, איך זה מסתדר ואיך זה קשור לחלומות פרעה? על כל זה ועוד הרב שרגא זלמנוב מבית חב"ד פלאשינג קווינס ינסה לענות ב 8 דדקות בלגימת חסידות

קצרצרים:
היינו כחולמים…
בפרשיות התורה האחרונות אנו קוראים על חלומות: חלומות יוסף ואחיו, חלומות שר המשקים ושר האופים, והשבת (בפרשת "מקץ") על חלומות פרעה.
מבואר בחסידות (תורה אור וישב כח,ג), שאחד ממאפייניו הבולטים של החלום הוא יכולתו לחבר דברים הפוכים ומנוגדים, שבמציאות לעולם אינם מסוגלים להתחבר. לדוגמא, בחלום יכול אדם לראות "פילא בקופא דמחטא" (פיל עובר בקוף המחט) ואין בכך דבר חריג. זו גם מהות הגלות: מצב בלתי-תקין ובלתי-נכון נראה כדבר טבעי ורגיל, כאשר כל השרויים בגלות אינם מרגישים כלל בצירופם הסותר של הדברים. דוד המלך מציין כי בסוף זמן הגלות, כהכנה לגאולה, אנו נבין כי הגלות אינה אלא חלום: "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים" (תהילים קכו,א).
יחד עם זאת, במצב של "חלום" יש גם יתרון, כיוון שהוא מאפשר לנו לקפוץ ברגע אחד, 'כהרף עין', למציאות אחרת לגמרי, לדלג לדרגות גבוהות ביותר ולהשיג הישגים שמעבר להישג-יד בתקופת 'הערנות'.
אז שנזכה לנצל את הכוח של החלום בו אנו חיים למטרות של קדושה!

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

פרשת מקץ 8 דקות וידיאו לגימת חסידות

עוד פוסטים דומים

כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד
שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: