שמי ה' לא נודעתי – גם עכשיו?
בתחילת פרשתנו וארא כתוב "וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב בא-ל שד-י ושמי ה' לא נודעתי להם".
והנה, מבואר בספרי חסידות ש"שמי ה'", שהוא בחינת האלקות שלמעלה מירידה והמשכה בעולם, נתגלה אל ישראל בזמן מתן תורה, אך האבות שהיו לפני מתן תורה, לא זכו לגילוי בחינה זו (ראה תו"א פרשתנו נו, א ואילך, ובכ"מ). ועל פי זה יש לשאול, הרי התורה היא נצחית, ואם כן, מכיון שכבר עברו אלפי שנים מאז שנתגלה "שמי ה'" במתן תורה, איך הוא ענין "שמי ה' לא נודעתי" נצחי גם בזמן הזה?
ויש לומר הביאור בזה:
כתוב "והי' ה' לי לאלקים" (ויצא כח, כא), ומבואר בספרי חסידות (תו"א שמות נ, רע"ג) שפירוש כתוב זה הוא ש"לעתיד לבוא . . יהי' גילוי ממקום עליון יותר, עד דשם הוי' יהי' חשוב רק כאלקים" ובזמן ההוא יתגלה שם הוי' נעלה יותר שהוא "עיקר גילוי שמו הגדול". והיינו, שבימות המשיח יתגלה בחינה גבוהה יותר ממה שנתגלה במתן תורה, וגילוי בחינה זו דווקא הוא "עיקר גילוי שמו הגדול".
וזהו שגם עכשיו קיים ענין "שמי ה' לא נודעתי להם", כי "שמי ה'" כפי שיתגלה לעתיד לבוא – "לא נודעתי" עדיין. ורק כשיהי' חידוש בכללות הענין דמתן תורה, ו"תורה חדשה מאתי תצא" (ע"פ ישעי' א, ד. ויק"ר פי"ג, ג), אזי יתגלה "עיקר שמו הגדול", במהרה בימינו.
(ע"פ ספר השיחות תשנ"ב ח"א עמ' 262)
