להתנהג כגוי קדוש גם בארץ נושבת
על הפסוק שבתחילת פרשתנו דברים "רב לכם שבת בהר הזה" (א, ו)כתב רש"י "הרבה לכם גדולה ושכר על ישיבתכם בהר הזה, עשיתם משכן ומנורה וכלים, קיבלתם תורה, מניתם לכם סנהדרין".
ולכאורה תמוה הדבר ביותר:
הרי ב"הר הזה" הכוונה להר סיני, ובנוגע להר סיני – מקרא מלא דיבר הכתוב "הנהי' כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו, השמע עם קול אלקים מדבר מתוך האש גו'" (ואתחנן ד, לב-לג), וא"כ מדוע מפרש רש"י שה"גדולה" בישיבה בהר הי' המשכן, תורה, וסנהדרין, ולא פירש שהכוונה לגילוי השכינה, שמפורש בכתוב שהוא "דבר גדול" שלא הי' כמוהו?
ויש לבאר זה בפשטות:
הפירוש בכתוב "רב לכם שבת בהר הזה" הוא (לפירוש זה ברש"י) שמכיון שקבלו ישראל "גדולה ושכר" בהר סיני ממילא אין להם להתעכב יותר בהר, ועליהם לנסוע במהירות לארץ ישראל. וע"כ, ברור שהכוונה ב"גדולה ושכר" היא ל"גדולה" כזאת שהכינה את ישראל לכניסה לארץ.
והנה, סדר החיים בארץ ישראל, שהיא "ארץ נושבת", והישיבה בה היא התיישבות רגילה ככל העמים יכולה להשכיח ח"ו מישראל היותם שונים מכל העמים, ולכן ההכנה לכניסה לארץ היא שיהי' נקבע בלבבם היותם "גוי קדוש" ו"סגולה מכל העמים" באופן שגם כאשר יכנסו ל"ארץ נושבת" לא יתנהגו ככל העמים אלא כמו "גוי קדוש".
ולכן לא פירש רש"י שהכוונה ב"גדולה ושכר" היא לגילוי השכינה שבהר סיני, שהרי גילוי זה הי' רק לפי שעה, ולא נשארה בהם בקביעות באופן שיפעול בהם גם על כניסתם לארץ.
ולכן פירש רש"י שהכוונה היא ל"משכן" – שעל ידה הי' מקום קבוע לגילוי השכינה (ולא רק באופן עראי, בהר סיני), "קיבלתם תורה" – שהיא המורה לעם ישראל איך להתנהג כ"גוי קדוש" בחיי היום יום. ו"מיניתם לכם סנהדרין" – שהם מלמדים את ישראל את דיני התורה, ומראים להם איך לקיימם בפועל. וע"י התורה וגילוי השכינה נקבע בישראל היותם גוי קדוש באופן שיתנהגו כן גם ב"ארץ נושבת".
(ע"פ לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 12 ואילך)
