מאזניים שווים

במה "חייתה" שרה אמנו? 

בתחילת פרשתנו "חי שרה" כתוב "ויהיו חיי שרה מאה שנה גו' שני חיי שרה". ולכאורה יש לדייק, הרי בדרך כלל, כשנאמר סכום שני חיי אדם בתורה, לשון הכתוב היא "ויהיו ימי גו' " או "(ימי) שני חיי גו'", ואם כן, גם כאן הי' צריך להיות "ויהיו ימי שרה" או "ויהיו שני שרה", ומהו הלשון "ויהיו חיי שרה"?

עוד יש להבין במה שפירש רש"י שמכתוב זה למדים על שני חיי שרה ש"כולן שוין לטובה", שמדת ה"טוב" של כל שנותי' היתה באופן שווה. ולכאורה הדברים תמוהים: כיצד אפשר לומר שכל קכ"ז השנים של שרה היו "שוין לטובה"? הרי מובן, שאין להשוות את מעמדה ומצבה בהיותה באור כשדים, וכן בחרן, לגבי מעמדה ומצבה לאחרי שבאה "אל הארץ אשר אראך", ולאידך, בקכ"ז שנה אלו נכלל גם הזמן שהיתה בבית פרעה וכן בבית אבימלך וכיו"ב?

ויש לומר הביאור בזה:

החיים האמיתיים של הצדיקים הם חיי הנשמה ועבודת השם שלהם, ובלשון רבינו הזקן נ"ע ""שחיי הצדיק אינם חיים בשרים כי אם חיים רוחניים" (תניא אגרת הקודש ביאור לסי' ז"ך בתחלתו).

וא"כ, "חיי שרה" פירושו הענינים שבהם חייתה שרה, ו"חיי שרה" היו "שוין לטובה", במשך כל שנותי'. כי המשמעות האמיתית ד"חיי שרה" לא היו חיי הגוף שלה (אכילה ושינה וכיו"ב), שהרי לא בענינים אלו "חייתה" שרה אמנו. ופשוט, כאשר היתה בבית פרעה או בבית אבימלך, הרי הצד הבלתי רצוי שבזה לא הי' חלק מ"חיי שרה" [שהרי אדרבה, היותה סגורה בבית פרעה ובית אבימלך גרם לה צער גדול].

אלא "חיי שרה" הם החיים הרוחניים שלה, וחיים אלו היו "שוין לטובה" כל רגע ורגע בהיותה עלי אדמות גם בהיותה בבית פרעה ואבימלך וכו'.

וזוהי ההדגשה "ויהיו חיי שרה גו'" ולא "ימי" וכיו"ב, כי, אף שימי ושני שרה, כללו הרבה חילוקים ושינויים במעמדה ומצבה, אבל "חיי שרה" היו באופן שוה במשך כל ימי חיי', "כולן שוין לטובה".

(ע"פ לקוטי שיחות חל"ה עמ' 92 ואילך)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

פנינה יומית – חיי שרה

עוד פוסטים דומים

כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד
שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: