טיפות נופלות למים

"לשחת את הארץ" – למעליותא

בתורה אור לרבינו הזקן נ"ע (ריש פרשתנו) מבאר שהמבול בפרשת נח טיהר את העולם ע"ד טהרת המקוה, שלכן היה המבול ארבעים יום על הארץ, שהוא ע"ד ששיעור המקוה הוא ארבעים סאה.

ויש לפרש בדבריו אשר כשם שבמקוה ישנם ב' ענינים, טבילה שהיא לצורך היטהרות מאיזו טומאה, וטבילה שכל ענינה הוא רק לתוספת קדושה, כן הוא גם בנוגע לכך שהמבול ענינו כמקוה טהרה שטיהר את העולם, שמלבד הטהרה מחטאי אנשי דור המבול שבא ע"י המבול, הי' בזה גם טהרה ותוספת בקדושה גופא, שהעלה המבול את העולם לדרגה נעלית עד למאוד בביטול העולם לקדושת השי"ת.

והנה, ברמב"ם כתב (סיום הלכות מקוואות) שיש בענין הטבילה במקוה רמז גדול בעבודה הרוחנית של כאו"א מישראל, שכשם שהאדם הטובל במי המקוה מיטהר, כן הרוצה לטהר את נפשו עליו לפרוש מכל הדעות הרעות וכיו"ב ולהביא את עצמו ב"מי הדעת הטהור", ואזי יטהרנו הקב"ה מכל חטא ועון.

והיינו, שכשם שהאדם הטובל במי המקוה כל גופו טבול בתוך המים, והמביט על המקוה לא יראה את גוף האדם כ"א את המים לבדם, עד"ז מוטל על האדם "לטבול" עצמו בדברי התורה, ולהשקיע את עצמו בהם עד שהמתבונן באדם זה לא יראה מציאות של אדם מגושם בעל תאוות ודעות רעות, כ"א שיראה רק את מציאותם של "מי הדעת הטהור" שאדם זה טבול בהם, ויראו שכל עניינו של אדם זה הוא שמושקע ב"מי הדעת".

ועד"ז יש לפרש בכך שהמבול עניינו טהרת העולם כמקוה, דזה שבגשמיות לא נראתה הארץ בזמן המבול והיו נראים רק המים שכיסו את הארץ, זה מרמז על הדרגה בה הייתה הארץ באותה שעה, אשר לא נראתה הארץ למציאות בפני עצמה, כ"א שהייתה בטלה לחיות האלוקית המהווה ומחי' את העולם, ועד כדי כך, שהמסתכל על הארץ לא ראה ארץ גשמית המנגדת לאלוקות, כ"א שראה את ה"מים" שכיסו את הארץ.

וכך יש לפרש את הנאמר בכתוב אשר המבול בא "לשחת את הארץ", שהכוונה הפנימית בזה היא שהמבול "שיחת" וביטל כליל את ה"ארציות" וההתגשמות של הארץ, שלא תיראה הארץ כמציאות "ארצית" הנפרדת ח"ו מהחיות האלוקית המהווה ומחי' אותה, כ"א שתתגלה האמת שאין שום מציאות מלבדו ית', וכל מציאות העולם היא מכך שהקב"ה מהווה ומחיה אותו בכל רגע ורגע.

(ע"פ לקוטי שיחות ח"ל עמ' 19 ואילך)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

נח המבול והמקווה

עוד פוסטים דומים

שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
ב ניסן פרשת הנשיאים והילולת צדיקים

ב ניסן

פרשת קרבנות הנשיאים ב' ניסן והילולא דצדיקיא ב ניסן בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר: הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף

קרא עוד
לימוד חסידות ללג בעומר

לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל

בס"ד שיעור לימוד ל"ג בעומר לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל לימוד מוביל

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: