גם בארץ גם בניו יורק וגם בעולם ובכלל צריך מאוד להזהר לא להכניס מאכלות אסורות.
כל כך הרבה בעיות יכולות להיות במסטיק קטן הקפידו לקנות רק מוצרים שיש עליהם פיקוח כשרותי.

מה מסתתר ברשימת חומרי הגלם?

צבעי מאכל:
אחד מתוספי המזון הנפוצים והידועים ביותר הינו צבע המאכל.
להלן כמה דוגמאות לצבעים שבהם ישנן בעיות כשרות (הצבעים יצוינו ע"פ טבלת הסימון האירופי, שבה הם נמצאים בטווח של E100 –E180):

1. E101(Riboflavin)– משמש כויטמין 2B ומספק בעיקר את צבעי הכתום–צהוב. נמצא בעיקר בגלידות, מרקים, רטבים, מלפפונים חמוצים, גבינות צהובות,[25] מוצרי חלב ומזון לתינוקות. עלול ליצור בעיה בפסח, כיוון שעל פי רוב מיוצר משמרים ממקור חיטה או שעורה.
2. E120(Carmine)– צבע אדום יפה ועמיד המופק מנקבות חרקים. בנושא זה של צבע העשוי מחרקים.
3. E140(Chlorophylls)– צבע ירוק המופק מעלי צמחים, אך מערבים בו חומצות שומן שייתכן שמקורן מן החי. אותה בעיה תהיה בצבע המאכל E141, כיוון שהוא מבוסס על כלורופיל E140.
   ויש עוד הרבה מספרים בעיתיים כגון: E153 , E160, 161, E161G, E163.

ג'לטין– E441:
הג'לטין הינו המייצב הטוב ביותר. חלק מתכונותיו הן האלסטיות שלו ועמידתו בחום. הג'לטין מופק מן החי, ובניגוד לשמועה הנפוצה – הפקתו של הג'לטין נעשית מעורות, עצמות, סחוסים וגידים של בעלי חיים.
תקנות הרבנות הראשית אוסרות שימוש בג'לטין אלא אם כן מדובר בג'לטין מהדרין המופק בבתי מטבחיים כשרים מבהמות כשרות שנשחטו כהלכה ונמצאו כשרות.קיים גם ג'לטין המופק מדגים. אם הייצור נעשה עם השגחה למהדרין על סוגי הדגים, עצמותיהם ועורותיהם על קו הייצור עצמו – הרי זה ג'לטין כשר למהדרין (תיתכן כאן בעיה לאלו המקפידים שלא לאכול דג עם גבינה). יש המקפידים שלא לבלוע את קפסולות התרופות העשויות מג'לטין (מובן שהקפדה זו רלוונטית רק בחולים שאין בהם סכנה).

גליצרין – E422:
גליצרין הוא אחת הדוגמאות הכי מובהקות להמחשת הצורך בהשגחה על שלל חומרי העזר שבהם משתמשים בתעשיית המזון המודרנית.
מקור הגליצרין בהרבה מקרים הוא שומן מן החי, כלומר טרפות, חזירים וכיו"ב. להלן שלל התפקידים שהוא ממלא בתעשיית המזון:
חומר מתחלב (אימולסיפייר), כלומר מאפשר חיבור בין חומרים שאין ביניהם זיקה מבחינה כימית, כגון שמן ומים. מיונז למשל הוא תחליב (תערובת כמעט אחידה בין שני חומרים) של שמן ומים, והחיבור שלהם לאורך זמן מתאפשר הודות לחלמון ביצה.
ממתיק.
מונע התגבשות סוכר, וכך מאריך את חיי המדף של המוצר.
חומר מייצב, כלומר מונע שינוי במרקם המאכל לאורך זמן, וכך מאריך חיי מדף.
חומר מרכך.
חומר מסמיך (למשל במשקאות עם אחוז פרי נמוך).
היוצא מכל הנ"ל הוא שסביר מאוד שבעלי המפעלים ותעשייני המזון יעשו שימוש בחומר זה, שמקורו יכול להיות בטרפות ונבלות. הסבירות גבוהה עד כדי כך שאין כמעט מוצר שאין בו חשש לעירוב גליצרין.

חומרי טעם וריח:
בגופי הכשרות המהודרים ישנו משגיח כל זמן הייצור של חומרי הטעם והריח. זאת כדי לוודא שני דברים: 1) שהמפעל אכן משתמש רק ברכיבים המאושרים. 2) שנעשה שימוש בכלים כשרים. ישנם חומרים לא כשרים חריפים שמבליעים בכלים טעם איסור.אם כן יש לוודא שחומרי הטעם המאושרים שזקוקים לחימום בתהליך הייצור (כמו תמצית וניל למשל) לא מתבשלים בכלים הללו.

חומרים משמרים:
דוגמאות לבעיות בחומרים משמרים:
E234 (Nisin) – חומר שמצע הגידול שלו הוא חלב שיכול להיות חלב עכו"ם, ולכן צריך לבדוק את כשרותו.
E283–E280 – לעיתים מפיקים אותם מבעלי חיים, ולכן אין להשתמש בהם ללא השגחה.
E309–E306– יכולים להיות בעייתיים בעקבות עירוב של ממיסים אסורים.[
חומרים משמרים רבים אחרים, כגון E300 ,E301 ,E302 ,E304 ,E307 ועוד ועוד, צריכים כשרות מיוחדת לפסח.

סיכום:
ראינו 'על קצה המזלג' את בעיות הכשרות בעידן המודרני. ספרים שלמים, פרי עטם של מומחי כשרות עולמיים, כגון הרב עמרם אדרעי והרב ישראל מאיר לוינגר ועוד אחרים, נכתבו על הנושא. הצורך בכשרות נותר בעינו גם אם עברנו על רשימת הרכיבים ולא ראינו שום חומר בעייתי (בהנחה שאנחנו אכן יודעים מהו חומר בעייתי ומה לא). זאת משום שבניגוד למה שמקובל לחשוב, היצרנים לא חייבים לכתוב הכול ברשימת הרכיבים.

בהרבה מדינות ישנו תקן של אחוז מסוים שבפחות ממנו אין צורך לציין רכיב המתווסף למוצר. בחלק מהמדינות למשל לא צריך לציין רכיב ששיעורו קטן מ-2% מהמוצר, כלומר עד יחס של 1/50. מבחינה הלכתית לעומת זאת צריך בהרבה מהמקרים ביטול בשישים – 1/60, כלומר עד 1.66% מהמוצר. בחומרים אחרים, כגון מעמידים שונים, אפילו ביחס של אחד לאלף לא בטל.
יש מקומות שבהם תחת ההגדרה 'שומן מן החי' לא נכנסים הדגים, ששומנם זול. לעיתים משתמשים בשומן מדגים טמאים.
הרבה פעמים מציינים ברשימת הרכיבים הגדרות כלליות כגון 'חומרי טעם וריח' או 'תמציות' שיכולות להיות מורכבות מאלף חומרים שונים ומגוונים, כך שבעצם לא קיבלנו עליהם שום מידע.
לכן למעשה נקפיד לצרוך רק מוצרים שיש עליהם השגחה אמינה ומוכרת, ולא נסמוך על שמועות, סברות והשערות.

הפוסט סוכם מכתבה באתר כושרות מאת הרב צבי בן ראובן: "מה מסתתר ברשימת חומרי הגלם?"

שתפו לחבר שחובב מסטיקים.