פרשת תרומה
מדוע היו גביעי המנורה הפוכים?
בהל' בית הבחירה (פ"ג סה"י) לאחרי שמבאר הרמב"ם צורת המנורה מסיים "וזו היא צורתה", ובכתבי היד יש ציור המנורה. ומצינו בזה דבר תמוה, דהגביעים מצויירים כששוליהם למעלה ופיהם למטה. וכן הוא בציור המנורה שבגוף כתב יד קודש הרמב"ם בפירוש המשניות (מנחות ספ"ג. צילום ממנה בפיה"מ הוצאת קאפח).
ולכאורה צריך ביאור מדוע נקבעו הגביעים במנורה (לדעת הרמב"ם) כשהם הפוכים, ולא כאופן עמידתם הרגיל ששולי הגביע למטה ופיו למעלה.
ויש לבאר זה על פי מה שאמרו חז"ל בנוגע למנורה "לא לאורה אני צריך כו' עדות היא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל" (מנחות פו, ב), ובזה מבואר מה שחלונות בית המקדש נעשו באופן הפוך מבדרך הרגיל. בדרך כלל עושים חלונות צרים מבחוץ ורחבים מבפנים, כדי שיתפשט האור הבא מחוץ לחדר, לצדדי פנים החדר. ובבית המקדש נעשו החלונות באופן הפוך, שהיו "שקופים אטומים" (מ"א ו, ד), רחבים מבחוץ וצרים מבפנים, והוא כדי "שתהא אורה יוצא מהיכל שתאיר לעולם" (ל' רש"י כת"י מנחות שם).
והנה כתב הבחיי בנוגע לגביעי המנורה שהרמז בגביע הוא כי הוא "כלי [ש]משקה ומרוה" והוא רמז לכחות "שהם מקבלים כחות העליונים ומשפיעים כח בעולם השפל" (בחיי פרשתנו כה, לא). ונמצא שגביעי המנורה מרמזים על "השקאת" עולם השפל באור המנורה.
ועל פי זה יש לבאר צורת הגביעים במנורה:
כאשר גביע עומד באופן רגיל כששוליו למטה, אזי נשארת המשקה בתוך הגביע, ואין האדם יכול לשתות בדרך זו. ורק כאשר הופך את הגביע אז יכול לשתות ולרוות צמאונו.
וזהו מה שנקבעו הגביעים במנורה כששוליהם למעלה, להראות שאין השפעת הקדושה שבמנורה בשביל המקדש, אלא היא "נשפכת" כלפי חוץ, ומשקה ומרוה את העולם השפל.
(ע"פ לקוטי שיחות חכ"א עמ' 164 ואילך)
