תינוק עצוב ובוכה

לעשות ולא לבכות!

בפרשתנו ויגש  כתוב "ויפול על צאוריו ויבך על צואריו עוד" (מו, כט), והיינו, שכאשר פגש יוסף את יעקב , בכה יוסף. אך יעקב לא בכה, ופרש"י שזה הי' מפני ש"הי' קורא את שמע". והנה בזהר הקדוש פירש שבכיית יוסף הייתה "דבכון כלא על מקדשא דאתחריב" (זהר ח"א ריא, סע"א), והיינו, שבכיית יוסף הייתה מפני חורבן בית המקדש. וא"כ צריך ביאור, מדוע לא בכה איתו יעקב? ואיך יתכן הדבר שלא נתרגש יעקב ונטרד מחורבן בית המקדש, והי' יכול בשעה זו לקרות את שמע בכוונה?

ויש לומר הביאור בזה:

ענין הבכי' הוא רק בכדי להקל על הבוכה. שהרי אין בכחה של בכי' לתקן משהו בדבר הגורם את הבכי', אלא שהבכי' מרגיעה את רוחו של המיצר ודואג. ומזה מובן, שאם יש ביד האדם לתקן את הדבר בפועל, אין מקום לבכי' אלא צריך הוא לעסוק בתיקון הדבר בפועל.

ולכן, יוסף, שבית המקדש לא היתה בחלקו, אלא בחלקו של בנימין, לא הי' ביכלתו לתקן את החורבן, וממילא בכה וירווח לו. אך יעקב, שהוא אביהם של כל ישראל, ובמילא בית המקדש הי' בחלקו, לא בכה, אלא עסק בתיקון ובנין בית המקדש בפועל.

וזהו מה שהי' "קורא את שמע", כי ענין בית המקדש הוא שיהי' "בית מוכן לקרבנות" (לשון הרמב"ם ריש הל' בית הבחירה), שענין הקרבנות הוא להקריב "מכם קרבן לה'" (ויקרא א, ב), והיינו, שיקריב האדם את עצמו לה' (ראה לקו"ת ויקרא ב, ב). ולכן קרא יעקב קריאת שמע, כי ענין קריאת שמע הוא ג"כ כמו ענין הקרבנות, שענינו אהבת ה' "בכל נפשך" – "אפילו נוטל את נפשך" (ברכות סא, ב), וכמו שאמרו חז"ל "כל הקורא קריאת שמע כו' הרי זה כאילו הקריב עולה כו' וזבח כו'" (ברכות יד, ב).

(ע"פ לקוטי שיחות ח"י עמ' 148 ואילך)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

לעשות ולא לבכות!

עוד פוסטים דומים

שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
ב ניסן פרשת הנשיאים והילולת צדיקים

ב ניסן

פרשת קרבנות הנשיאים ב' ניסן והילולא דצדיקיא ב ניסן בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר: הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: