איך אפשר לתלות "דיוקנו של מלך"?
בפרשתנו כי תצא כתוב "וכי יהי' באיש חטא משפט מות והומת, ותלית אותו על עץ. לא תלין נבלתו על העץ גו' כי קללת אלקים תלוי (כא, כב-כג). ומפרש רש"י "קללת אלקים תלוי – זלזולו של מלך הוא, שאדם עשוי בדמות דיוקנו".
ולכאורה תמוה, הרי באם יש בתליית אדם "זלזולו של מלך" ו"קללת אלקים", מדוע צריך לתלותו על עץ כל עיקר, הרי אסור לזלזל במלך אפילו לרגע אחד!
ויש לומר הביאור בזה, בהקדים ביאור סיבת "תליה" זו:
מיתה בכלל הרי היא כפרה על כל העוונות, וכמו שהיו הרוגי בית דין מתוודים ש"תהא מיתתי כפרה על כל עוונותי" (סנהדרין מג, ב). אך לפעמים גם לאחר המיתה, הנה מצד חומר העוון צריכים גם לדברים אחרים כדי שתושלם הכפרה.
והנה, המקור והשורש לחטאים הוא חטא עץ הדעת, כי רק לאחרי חטא זה נעשתה האפשרות שיבואו אנשים לידי חטא ועבירה על רצון הקב"ה (ראה תורה אור עט, ד. ועוד).
ועל פי זה יש לבאר מה שתולין את הנסקלין "על עץ", כי בזה נשלמת כפרת החוטאים. שהתלייה מרמזת שמקור חטא זה הוא ה"עץ" – חטא עץ הדעת. ועוד, שעל ידי התלייה יש כפרה גם על חטא ה"עץ" – חטא עץ הדעת. ועל ידי שמגלים את מקור חטא ה"תלוי", ומכפרים על חטא עץ הדעת נשלמת ונגמרת כפרת התלוי.
ולכן צריך לתלות את החוטא, אך אין להשאירו "תלוי", כי עד שנשלמת ונגמרת כפרתו עדיין אין רואים על החוטא שיש בו "דמות דיוקנו של מלך", ואין "זלזול" בתלייתו. ורק אחרי ש"תלית אותו על עץ" ונגמרת כפרתו, שוב נתגלה בו "דמות דיוקנו של מלך", ובמילא בתלייתו יש "זלזולו של מלך" ויש להסירו מיד מן העץ, כי "אדם עשוי בדמות דיוקנו, וישראל הם בניו" (רש"י פרשתנו שם).
(ע"פ לקוטי שיחות ח"ז עמ' 167 ואילך)
לזכות
הילד חיים שי'
לרגל תספורתו בשעטו"מ ביום י"ג אלול ה’תשע”ה
*
נדפס ע"י הוריו
הרה"ת זאב אברהם וזוגתו מרת דבורה לאה שיחיו
פרימערמאן
