כל ישראל צדיקים הם
בהפטרת פרשתנו כי תבוא אומרים "ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר". ומכתוב זה למדו חז"ל במסכת סנהדרין "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר" (ריש פרק חלק). ופירשו המפרשים, ש"עולם הבא" במשנה זו הוא זמן תחיית המתים (ראה רע"ב סנהדרין שם, מדרש שמואל בתחילתו ועוד), ועל כך אמרו חז"ל ש"כל ישראל" בלי הבדל כלל, יחזרו לחיים, ויהי' "להם חלק" בענין זה.
ולכאורה צריך ביאור, מדוע כדי לזכות לגן עדן ישנם כמה תנאים, וחילוקים בין איש לרעהו, אך על תחיית המתים מצינו ש"כל ישראל" יזכו לזה?
ויש לומר הביאור בזה:
מבואר בספרי חסידות שהשכר דג"ע הוא על עסק התורה, והשכר דתחיית המתים הוא על קיום המצוות (ראה תורה אור יתרו עג, ב. סהמ"צ להצ"צ טו, ב. ועוד). וזהו מה שישנם חילוקים באלו הזוכים לגן עדן, כי בהשגת התורה אין כולם שווים. מה-שאין-כן בקיום המצוות, הרי אפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרמון (חגיגה בסופה), ולכן "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", שהוא השכר על קיום המצוות.
ועל פיז זה יש לבאר גם המשך דברי חז"ל "שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ כו'":
הכוונה ב"שנאמר כו'" היא לא רק להוכיח זה שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא אלא גם לבאר הטעם על זה. שכל המצוות נקראות בשם "צדקה" (ראה תניא פל"ז), ואם כן מקיימי המצוות נקראים בשם "צדיקים" (ראה לקוטי תורה שיר השירים טז, ג. ועוד). ומכיון ש"ועמך כולם צדיקים", שכל ישראל – אפילו הפושעים שבהם – מקיימים מצוות, לכן "לעולם יירשו ארץ", ש"יש להם חלק לעולם הבא".
(ע"פ סה"מ מלוקט על חדשי השנה ח"ג עמ' 221 ואילך)
