יוד שבט

י יוד שבט

י' שבט

י' שבט הוא יום ההילולא של הרבי הריי"צ (יוסף יצחק), האדמו"ר הקודם של חב"ד. בספר "התניא" מבואר שביום ההילולא של צדיק, כל מעשיו תורתו ועבודתו – מתעלים למעלה, ומשום כך מאירים ומתגלים גם למטה – ופועלים ישועות בקרב הארץ.
עיקר פעולתו ועבודתו של האדמו"ר הריי"צ היה הפצת מעיינות החסידות.

בתחילה פעל תחת ונגד שלטון העריצות ברוסיה הקומוניסטית בחיזוק היהדות והיהודים שם,
אח"כ בעשר שנותיו האחרונות פעל בארה"ב – אל מול תופעת ההתבוללות שאפיינה את התקופה שאחרי השואה. הוא התחיל מפעל עצום של שליחות, ובתי חב"ד בכל מקום בו חיים יהודים – ולחזקם שם.

ביום זה ניתן לכל אחד מאתנו הכוח והזכות להמשיך את פעולותיו אלו בעולם, בראש ובראשונה ע"י הוספה בלימוד תורה בכלל, בתורת החסידות בפרט, ובהפצת מעיינות החסידות… (כולם מוזמנים להוסיף היום ועד טו' בשבט הקרוב הבא עלינו לטובה עוד שני יהודים לפחות לרשימת "טועמי" המזון הרוחני…)!

ונזכה כולנו לקיום הנבואה:"מלאה הארץ דעה את ה', כמים לים מכסים" בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומי"ד…

הרבי הריי"צ אמר: "טובה פעולה אחת מאלף אנחות" והרבי מלובביץ מוסיף: "במילים פשוטות, להפסיק להיאנח ולפעול יותר!"
הרבי הריי"צ אמר: "טובה פעולה אחת מאלף אנחות" והרבי מלובביץ מוסיף: "במילים פשוטות, להפסיק להיאנח ולפעול יותר!" לכבוד יוד שבט

יום הילולא והתקשרות

בשבת-קודש פרשת בֹא, י' בשבט תש"י (1950), עלתה למרומים נשמתו של הרבי הריי"צ (רבי יוסף-יצחק שניאורסון) מליובאוויטש, נשיאה השישי של חסידות חב"ד. זה יום הילולא ויום סגולה.

הרבי הריי"צ התפרסם במיוחד בזכות מסירות-הנפש המופלאה שלו מול המשטר הקומוניסטי העריץ ברוסיה הסובייטית. זו הייתה מסירות-נפש במובן הפשוט ביותר – סיכון החיים למען קיום היהדות. הוא-עצמו, ואלפי חסידיו ושליחיו, סיכנו את חייהם מדי יום ביומו כדי לחנך ילדים ברוח היהדות, להקים מקווה-טהרה, לקיים בתי-כנסת ולערוך ברית-מילה.

בגלל פעילותו זו הרבי נאסר ונידון למוות, אולם בחסדי ה' ניצל מידי הקומוניסטים והצליח לצאת אל העולם החופשי, בעוד שליחיו הנאמנים נשארים ברוסיה וממשיכים במלאכת-הקודש של השמירה על גחלת היהדות. הרבי, שעונה קשות בזמן מאסרו, היה שבור ורצוץ, אך הוסיף לפעול בלטביה ובפולין, ואחר-כך באמריקה, למען קיום היהדות. הוא, במסירות-נפשו, הניח את היסודות לאימפריה הגדולה שביסס והרחיב לממדי-ענק חתנו וממלא-מקומו – רבי מנחם מענדל שניאורסאהן זי"ע.לכן זה גם יום של חיזוק ההתקשרות אל הרבי והגברת הדבקות בתורתו, בדרכו ובהוראותיו.

יום הילולא והתקשרות

י' בשבט הוא יום ההילולא של הרבי הקודם מליובאוויטש, וזה גם יום של חיזוק ההתקשרות לממלא-מקומו, הרבי מליובאוויטש, שחולל מפנה כביר בדמותה של היהדות בדורנו.

התקשרות לרבי

"ההתקשרות האמיתית היא על-ידי לימוד התורה. כשהוא לומד את מאמרי החסידות שלי וקורא את השיחות; כשהוא מתחבר עם חסידים בלימוד ובהתוועדות; וכשהוא מקיים את בקשתי באמירת תהילים ובשמירת זמני הלימודים – בזה היא ההתקשרות".

מנהגי יום ההילולא – י' בשבט

הדליק [ביום רביעי לפנות ערב, בכל בית, תיכף אחר (התחלת) השקיעה] נר שידלק כל המעת-לעת. אם אפשר בקל – נר של שעווה.

בשעת התפילה ידלקו חמישה נרות.

יבחרו וירימו מי שיתפלל לפני התיבה ביום היארצייט, ונכון לחלק שיתפלל אחד ערבית, שני – שחרית, שלישי – מנחה, כדי לזכות בזה מספר יותר גדול של אנ"ש.

* בימי ההילולא של רבותינו נשיאינו – אומרים תחנון.

אחר התפילה (בבוקר – אחר אמירת תהילים) ילמוד (יסיים בקול) המתפלל לפני התיבה פרק כ"ד דכלים ופרק ז' דמקוואות. אחר-כך יאמר המשנה: "ר' חנניא בן עקשיא כו' ויאדיר". בלחש – איזה שורות בתניא, קדיש דרבנן.

אחר תפילת ערבית – יחזור חלק מהמאמר דיום ההסתלקות (ד"ה באתי לגני, נדפס בקונטרס עד) בעל-פה. ואם אין מי שיחזור בעל-פה, ילמדוהו בפנים. וכן אחר תפילת הבוקר. ולסיימו אחר תפילת מנחה.

* נקבע המנהג אצל כמה וכמה ללמוד פרק מעשרים הפרקים על הסדר (גם) דשנה אחר שנה. ולאחרי שנשלמו עשרים השנים הראשונות, מתחילים עוד הפעם ללמוד בעשרים פרקים אלו, כל שנה פרק אחד, ובשנה זו – פרק ט"ו מההמשך.

בבוקר קודם התפילה – [ילמד כל אחד לעצמו] פרק תניא, וכן לאחר [סיום המאמר שאחרי] תפילת מנחה.

בבוקר קודם התפילה – ירים כל אחד תרומה להעניינים השייכים לנשיאנו, בעד עצמו ובעד כל אחד מבני ביתו שיחיו, וכן קודם תפילת מנחה. לתרומה באתר עכשיו – הקש כאן.

נתינת הצדקה (בקשר עם י' שבט וכיו"ב) – שייכת גם לנשים, ואדרבה (מצד כמה טעמים) להן דבר הצדקה שייך יותר.

לאחר תפילת הבוקר וחזרת הדא"ח – יקרא כל אחד פדיון-נפש (הנשואים – כמובן בחגירת אבנט). אלו שזכו להיכנס ליחידות, או על-כל-פנים לראות את פני כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ – יצייר עצמו, בעת קריאת הפ"נ, כאילו עומד לפניו. להניח הפ"נ אחר-כך בין דפי מאמר, קונטרס וכו' שלו. ולשלחו (אם באפשרי – בו ביום) על מנת לקראותו על הציון שלו.

במשך המעת לעת – ללמוד פרקי המשניות של אותיות השם.

במשך המעת לעת – לעשות התוועדות.

[מכיוון שזו התוועדות הקשורה בהילולא, מהנכון לפתוח בדבר תורה של בעל ההילולא].

לקבוע שעה במשך ה'מעת-לעת' – לבאר לבני ביתו שי' אודות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ועבודתו אשר עבד בה כל ימי חייו.

במשך ה'מעת-לעת' – לבקר (אלו הראויים לזה) בבתי-הכנסיות ובבתי-המדרשות אשר בעיר, לחזור שם מימרא או פתגם מתורתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר … לבאר אודות אהבת כל ישראל שלו, להודיע ולהסביר תקנתו על-דבר אמירת תהילים, לימוד חומש עם פירש"י – ובמקומות המתאימים – גם על-דבר לימוד התניא כפי שחלקו לימות השנה.

– אם באפשרי, לעשות כל הנ"ל מתוך התוועדות.

במשך המעת לעת – לבקר (המוכשרים לזה) במקום כינוסי הנוער החרדי – ולהשתדל, ככל האפשרי בדרכי שלום, גם במקום כינוסי הנוער שלעת עתה עדיין אינו חרדי – ולבאר להם איך שחיבה יתירה נודעת להם תמיד מאת כ"ק מו"ח אדמו"ר … לבאר להם את אשר תבע מהם והתקווה והביטחון אשר בטח בהם, אשר סוף סוף ימלאו את תפקידם בהחזקת היהדות והפצת התורה בכל המרץ החום והחיות שהם מסגולת הנוער.

מובן אשר, אם זהו מתאים לתנאי המקום, ימשיכו בכל הנ"ל בימים אשר אחרי היארצייט, ובפרט ביום השבת-קודש שלאחריו.

* בעת ההתוועדות די' בשבט, נהג הרבי לעשות מגבית בעד 'קרן תורה'.

הליכה ל'אוהל'

* "שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר … שקודם ההליכה על ציון ואוהל – נוהגין שאין אוכלין, אבל שותים"

ביום ההילולא יו"ד שבט נוהגים ללמוד את המאמר 'באתי לגני' של הרבי מוהריי"צ זי"ע, בעל ההילולא, בשלושה חלקים: חלק ראשון אחרי תפילת ערבית בליל י' שבט, חלק שני אחרי תפילת שחרית וחלק שלישי אחרי תפילת מנחה

להלן 3 פסקאות ראשונות:

א) באתי לגני אחותי כלה, ואיתא במדרש רבה (במקומו) לגן אין כתיב כאן אלא לגני לגנוני, למקום שהיה עקרי בתחילה, דעיקר שכינה בתחתונים היתה, ועל ידי חטא עץ הדעת נסתלקה השכינה מארץ לרקיע, וע"י חטא קין ואנוש נסתלקה השכינה מרקיע א' לב' וג', ואח"כ בדור המבול נסתלקה מרקיע ג' לד', וכדאיתא במד"ר ע"פ וישמע את קול אלוקים מתהלך בגן א"ר אבא מהלך אין כתיב כאן אלא מתהלך, קפיץ ואזיל קפיץ ואזיל, ואח"כ עמדו שבעה צדיקים והורידו את השכינה למטה, אברהם זכה והוריד את השכינה מרקיע ז' לו', ויצחק מו' לה', עד כי משה שהוא השביעי (וכל השביעין חביבין) הורידו למטה בארץ.

[עיקר גילוי אלקות היה בבית המקדש:]

ועיקר גילוי אלקות היה בבית המקדש, דכתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בתוכו לא נאמר אלא בתוכם בתוך כל אחד ואחד, וזהו צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה, דצדיקים יירשו ארץ שהוא ג"ע, מפני מה לפי שהם משכינים (היינו ממשיכים) בחינת שוכן עד מרום וקדוש, שיהי' בגילוי למטה. וזהו באתי לגני לגנוני למקום שהי' עיקרו בתחילה, דעיקר שכינה בתחתונים היתה.

[נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים:]

והענין הוא דהנה תכלית הכוונה בבריאת והתהוות העולמות, דנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים, שיהי' גילוי אלקות למטה ע"י עבודת האדם, ע"י אתכפיא ואתהפכא, דנשמה תרד למטה להתלבש בגוף ונה"ב, והם יעלימו ויסתירו על אור הנשמה, ובכ"ז תפעול הנשמה בירור וזיכוך הגוף ונה"ב, וגם חלקו בעולם. וזהו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בתוך כאו"א, והוא ע"י העבודה בעבודת הבירורים בבחינת אתכפיא ואתהפכא, וכמאמר כד אתכפיא סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין.

……

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

י יוד שבט

עוד פוסטים דומים

כִּי-ה-אֱלֹקיךָ-מִתְהַלֵּךְ-בְּקֶרֶב-מַחֲנֶךָ

מכתב ברכה מהרבי מליובאוויטש, לרמטכ"ל

"לָתֵת אֹֽיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ"מכתב ברכה מהרבי מליובאוויטש, לרמטכ"ל צבא הגנה לישראל להצלחה בתפקידו נגד אויבי ישראל:👈 מוקדש לזכות כחות הבטחון המגנים על עם ישראל, שיתן להם הכח

קרא עוד
ברכה לראש השנה

ברכות לראש השנה

יהי רצון מלפניך ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה, מראשית השנה ועד אחרית שנה, שנה של הצלחות, שמחה, בריאות, אושר ועושר. שנה של

קרא עוד
הלכות ראש השנה שחל בשבת בקצרה

הלכות ראש השנה שחל בשבת בקצרה

לקראת השנה החדשה והטובה הכנתי לנו שיעור בהלכות ראש השנה וגם כמובן ראש השנה שחל בשבת.
בתקווה שנחגוג את ראש השנה הבא עלינו לטובה בבית המקדש ה 3 עם מלך מלכי המלכים

קרא עוד
ביטול עין הרע

ביטול עין הרע

בלי עין הרע מכתב מהרבי מליובאוויטש אודות אדם שחשש מעין הרע: …ובמה שכותב אודות פלוני-בן-פלוני [-אדם מסוים] שחושש לעין הרע וכו', הרי בענינים כגון אלו [-עין

קרא עוד
דוקא אדם עסוק יצליח

דוקא אדם עסוק יצליח!

מכתב מהרבי מליובאוויטש למר שניאור זלמן שז"ר בנוגע לעסקן מסויים שיסייע לגייס תומכים לפעולות חב"ד: [בנוגע לעסקן מסויים, שבשיחה עמו עלתה] הצעה שהציעו לו שיתעסק בהמצאת

קרא עוד
עירוב תבשילין

עירוב תבשילין הלכה למעשה

כאשר יום-טוב חל ביום שישי, קיים צורך לתת פתרון לבישול ועשיית מלאכות לצורך השבת. כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג עצמו בלבד, אבל לא לצורך

קרא עוד
כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד