ישראל בטבעם רחמנים וגומלי חסדים

טור לפרשת האזינו- מה הקשר בין פרשת השבוע לבייל גיטס

ביל גייטס לא נותן צדקה (הוא רק עושה חסד)

להלן מקבץ חדשות ברוח הימים הנוראים: קנצלר גרמניה הביע חרטה עמוקה על השואה הנוראה; נשיא ארה"ב ברק אובמה התפלל בכותל; המיליארדר ביל גייטס תרם מיליארד דולר לצדקה.
האם המושגים הללו מוכרים לכם?
כן, לא טעיתם. שלושת התחומים הללו מאפיינים את ימי הסליחות ומופיעים בתפילת הימים הנוראים: "ותשובה, ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה". אולם, האם לעם ישראל זכות בלעדית על מושגים אלו – תשובה, תפילה וצדקה?
התשובה חיובית. אומנם מושגים אלו קיימים בכל השפות, אולם בעברית המשמעות שלהם שונה לגמרי. לדוגמה, הבה ונשווה בין האנגלית והעברית: תשובה – Repentance, תפילה – Prayer, צדקה – Charity. התרגום מגלה מושגים דומים, אך לא זהים.
התרגום המדויק של Repentance הוא 'חרטה', לא 'תשובה'. ההבדל בין 'חרטה' ל'תשובה' הינו תהומי – חרטה פירושה סגירת הפרק הקודם ופתיחת פרק חדש, המנותק לגמרי מהעבר. לעומת זאת, תשובה פירושה לשוב אל העבר, למצב המקורי של היהודי. כי נשמתו של יהודי נשארת טהורה בכל עת ובכל מצב, ועליו רק לחזור ולגלות זאת.
גם למילה Prayer תרגום שונה – 'בקשה', אבל יהודים קוראים לכך 'תפילה'. בקשה פירושה שאדם פונה אל הקב"ה אך ורק על מנת לבקש, לספק את צרכיו האישיים; ואילו המילה 'תפילה' פירושה התחברות. כי כאשר יהודי מתפלל, הוא אינו חושב רק על בקשותיו האישיות, אלא מחפש קודם כל להתחבר עם הקב"ה.
התרגום המדויק של Charity הוא 'חסד'. אצל יהודים מקובל להשתמש בביטוי 'צדקה'. מה ההבדל ביניהם? 'חסד' משמעו שהאדם עושה טובה לזולת בגלל נדיבותו ומידת חסדו, מבלי שהוא מחוייב לכך. בשונה מכך, המילה 'צדקה' היא מלשון צדק. אצל יהודי, עזרה לזולת היא ענין של צדק ויושר, חלק מחובתו האישית בעולם. לכן, נתינת הצדקה איננה רק כשקל ונעים לעשות זאת, אלא תמיד יהודי מחויב להפריש מעשר, לתת ממה שיש לו לעניים.
המיליונר האוסטרלי יוסף גוטניק שאל את הרבי מליובאוויטש איזה סכום נחשב עבורו כ'צדקה'. להפתעתו, השיב הרבי: "כשכואב לך – זו צדקה אמיתית".
לא משנה באיזו שפה אתה מדבר וחושב. כיהודי, אתה עושה תשובה (לא Repentance), תפילה (לא Prayer), וצדקה (לא Charity). והם כבר "מעבירים את רוע הגזירה".

5/5

2 תגובות

  1. תקציר תניא כ״ח מנחם אב:
    (אגרת הקודש, אגרת ח)
    ממה שהוסבר עד כה מובן מה שעבודת הצדקה נקראת ״זריעה״, שכן, כמו בזריעה שצומח ענין נעלה יותר בכמות ובמהות, כך יש בכוח הצדקה והחסד שיהודי עושה להמשיך אליו חסד מסוג נעלה לגמרי מסוג החסד הבא בהתגלות אלוקית המאירה בתפילה.
    משנה תוקף יש לצדקה לארץ ישראל, שהיא פועלת את ההמשכה ללא מניעות ועיכובים (שישנם בחו״ל).

  2. תקציר תניא כ״ט מנחם אב:
    (אגרת הקודש, אגרת ט)
    העיסוק בענייני העולם ועסקי הפרנסה, לא צריך להיות לצורך עצמי ולמילוי רצון האדם, כמו אלו שמפרנסים את בני ביתם רק מתוך אהבת עצמית, שמפני שהוא אוהב את עצמו, לכן הוא אוהב את אשתו וילדיו בהיותם חלק ממנו.
    אלא ההתעסקות עם עניני העולם צריכה להיות כדי למלא את מחסורם של בני ישראל (שנשמותיהם הן חלק מהקב״ה) בחסד ללא תמורה, כשם שהקב״ה עושה עם הנבראים. וזה שמשפחתו קודמת זה רק מפני שכך התורה מצווה (חוץ מצדיקי הדור, שקודמים לילדיו, וצדיקים שבארץ ישראל קודמים).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

טור לפרשת האזינו

עוד פוסטים דומים

כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד
שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: