דברי תורה קצרים לפרשת האזינו

ב"ה ממתק לשבת פרשת האזינו תשע״ט 2018

רבי שמואל הרבי הרביעי של חב"ד שיום פטירתו יחול בשבת הקרובה י"ג תשרי,
כשהיה ילד החזיק קרן להכנסת כלה. פעם אחת הגיע אחד החסידים שרצה להיכנס בדחיפות ליחידות אל אביו, הרבי ה״צמח צדק”, אך לא היה אפשר להכנס אל הרבי באותו זמן. אותו חסיד הסתובב עצוב ולא ידע מה לעשות. פנה אליו הילד ושאלו לפשר הדאגה אופפת אותו.

ענה לו אותו חסיד, שיש לו מפעל לייצור סירים, ואחד העובדים הלשין עליו, שהסירים שנמכרו לצבא היו במשקל פחות ממה שהיה כתוב בחוזה. הוא נכנס ללחץ, כיון שהמשפט יערך בקרוב, וכאשר ישקלו את הסירים יגלו שהם אכן שוקלים פחות מהמתוכנן, והוא חושש מאד.

אמר לו הילד, שאם ייתן לו שלוש מאות זהובים להכנסת חתן וכלה, יסתדרו כל העניינים. הביא לו החסיד שלוש מאות זהובים.

במשפט ביקש השופט שיביאו סיר ומשקולות כדי להיווכח בעובדות. הביאו סיר ומאזניים, ולמרבה הפלא, שקל הסיר יותר מהמתחייב בחוזה. כמובן שהשופט שלח את החסיד לחופשי, ואף נזף בתביעה שטפלה שקר על אדם ישר והגון.

לאחר המשפט, פנה החסיד אל אדמו״ר הצמח צדק על מנת להודות לו. הוא היה בטוח, שהילד פנה אל האבא וממנו באה העצה. אמר אדמו״ר הצמח צדק, ודאי זה ממעשיו של הילד… קראו לרבי המהר״ש, שהיה עדיין קטן, ושאלו אותו איך לקח על עצמו את העניין?
ענה הילד: מה הבעיה? לאחר ששולם סכום נכבד לחתן ולכלה, הכנסתי אותם, ואת הזכות הגדולה לתוך הסירים, וכך המשקל היה כבד יותר, ותאם להפליא את משקל המתכת…

זו הייתה הנהגתו של הרבי המהר״ש עוד כילד. אין מניעות ועיכובים, אלא ההנהגה היא “לכתחילה מלמעלה״.

בפרשת השבוע האזינו משה רבנו פותח במילים "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" חז"ל מסבירים שהאזנה היא מילה המבטאת קרבה לעומת שמיעה שהיא מרחוק ומסבירים שמשה רבנו שהיה קרוב יותר לשמים מאשר לארץ דיבר על השמים בלשון קירבה, בתורת החסידות לומדים מכך דבר חשוב לדרך ההתקדמות של האדם בחיים, יש דרך אחת להתקדם מלמטה למעלה, ללכת צעד אחד צעד ולעלות במדרגות עד ההגעה למעלה, אבל רבי שמואל הרבי המהר"ש אמר שעל יהודי ללכת מלכתחילה מלמעלה, לא לחכות לעבור את כל המדריגות ורק אז להגיע למעלה אלא מלכתחילה לדלג על כל ההפרעות שבדרך ללכת בביטחון וידיעה שאצליח במעשיי הטובים ואז באמת אראה את ההצלחה, ואת זה רומז משה רבנו בהקדימו את השמים לארץ במקום להתחיל מהארץ ולהגיע לאט לאט לשמים מתחילים ישר מהשמים, ההליכה בדרך זו גורמת ליהודי להיות קרוב לעניני השמים ורחוק מענייני הארץ.

יהי רצון שנצליח ליישם את ההנהגה הזו ללכת מלכתחילה מלמעלה בכל תחום ונזכה לראות הצלחה וברכה בכל מעשינו עד לגאולה השלימה שתבוא בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך! חג סוכות שמח!

 

 

הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי.

מפש רש"י: ״האזינו השמים – שאני מתרה בהם בישראל, ותהיו אתם עדים בדבר שכך אמרתי להם, שאתם תהיו עדים. וכן ׳ותשמע הארץ'

יש לשאול: מדוע מפריד רש״י בין עדותם של השמים לעדותה של הארץ ("האזינו השמים — שאני מתרה בהם בישראל, ותהיו אתם עדים בדבר.. וכן ׳ותשמע הארץ׳״) – והרי היה יכול להעתיק מן הכתוב מלכתחילה גם את המלים ״ותשמע הארץ״, ובכך לייחס את פירושו לעדות השמים והארץ כאחד?

מסביר הרבי מליובאוויטש, שבכך מיישב רש״י קושי שעמדו עליו בספרי כאן:

ההלכה היא, שכאשר זוג עדים מעיד בבית־הדין, אין בית־הדין מקבל את עדותם אלא אם כן שתי העדויות זהות לחלוטין; כל הבדל בין שתי העדויות פוסל את העדות כולה (״אם נמצאו דבריהם מכוונים כאחד -עדותם קיימת, ואם לאו – אין עדותם קיימת״). כיצד, איפוא, ניתן לקבל את עדותם של השמים והארץ, בשעה שעדותם של השמים נאמרה בלשון האזנה (״האזינו השמים״), ואילו עדותה של הארץ נאמרה בלשון שמיעה (״ותשמע הארץ״)?

כדי ליישב זאת מפריד רש״י בין עדותם של השמים לעדותה של הארץ: בכך מלמדנו רש״י שהשמים והארץ אינם צמד עדים המעידים עדות אחת, אלא הם שתי קבוצות נפרדות של עדים — השמים (המורכבים ממספר רקיעים) הם קבוצה אחת של עדים, ואילו הארץ (הכוללת ארצות רבות) אף היא מהווה קבוצה של עדים; ומאחר שמדובר בשתי קבוצות עדים נפרדות — עדותה של כל קבוצה תקפה בפני-עצמה, ואין צורך שתהיה דומה לחלוטין לעדות הקבוצה האחרת.

(עפ"י ביאורי החומש ללקוטי שיחות חי״ט ע׳ 336 ואילך)

 

 

תסמכו ותשמחו

במשך כל הדורות נהרו יהודים להקביל את פני רבותיהם לקראת החגים.

יהודי חסידי הגיע פעם לעיירה ליובאוויטש. הוא היה נחשב כאדם ממוצע ופשוט, אך הרבי ה'צמח צדק' קיבלו בכבוד מלכים.

לשאלת בנו רבי שמואל (המהר"ש) לפשר היחס המיוחד, השיב הרבי: יהודי זה הינו בעל ייסורים, אך הוא מקבל הכל במנוחה, באמונה ובשמחה. אדם כזה זכאי שהטוב יגיע אליו באופן גלוי…

שלוש שנים חלפו והנה אותו יהודי שב לביקור בליובאוויטש והפעם כעשיר מופלג, בראשה של קבוצת חסידים אותם הביא על חשבונו המלא…

השמחה בכל מצב היא עצמה סיבה טובה לכך שנזכה לשמוח עוד יותר בכל הטוב שיעשה ה' עמנו, מכוח ובזכות השמחה.

ואם הדברים יפים בכל השנה, כל שכן בחג הסוכות, זמן שמחתנו, עלינו פשוט לשמוח. יש בעד מה…

 

שובה-ישראל-המגיד-מקוז'ניץ

ממתק לשבת פרשת האזינו תש"פ

מסופר על מלך שהיה חולה מאוד ולא מצאו תרופה למחלתו עד שהגיע רופא מיוחד ואמר שאם יביאו למלך בגד של האדם הכי מאושר בעולם והמלך ילבש אותו מיד יתרפא. הלכו שליחי המלך לעשיר הכי גדול ושאלו אם הוא מאושר, ענה להם שבעיקרון כן אבל יש אחד העסקים שלו שקצת הסתבך וזה קצת מעיב על אושרו, הלכו לחכם הכי גדול ושאלו אם הוא מאושר אמר שכן אבל יש לו איזה שהוא רעיון שהוא מתקשה בו וזה מפריע לאושר שלו וכך המשיכו לכל מיני אנשים שהיו אמורים להיות מאושרים וגילו שאף אחד לא ממש מאושר וכשכמעט התייאשו שמעו מרחוק קול נגינה יפה, פנו לכיוון וראו שיכור שוכב על הרצפה ושר להנאתו, שאלו אותו למה אתה שר ואמר להם כי אני מאושר, אמרו לו "באמת אתה מאושר?" והוא עונה "כן ממש לא חסר לי כלום", אמרו לו אם כן אותך אנחנו מחפשים, תן לנו את חולצתך עבור המלך והמלך יתרפא אומר להם השיכור "הייתי שמח לתת לכם אבל מה אעשה שאין לי חולצה"…
זה עתה סיימנו את יום כיפור היום הקדוש בשנה, אני בטוח שכל אחד הרגיש איזו שהיא התעוררות ביום הזה וזה הזמן להתבונן קצת מה אנחנו לוקחים אתנו מהיום המיוחד הזה.
במהותו של יום כיפור אנחנו רואים שני קצוות מנוגדים, מצד אחד הוא היום הקדוש ביותר בשנה "שבת שבתון", יום שאמור להיות מאוד רוחני ומצד שני במה מתבטאת הקדושה הזו באי אכילה אי שתיה וכו' שהם דברים גשמיים ועד כדי שיש סיכוי שאי האכילה הזו הרי תפריע לי בריכוז בתפילה ובעבודת ה' ובכל זאת אני מחויב לצום.

ודבר נוסף אם כל כך חשוב באמת להתנזר ולא לאכול אז למה ברגע שיוצא הצום כשהגעתי לרמה רוחנית כל כך גבוהה מיד אומרים חז"ל שיוצאת בת קול ומכריזה "לך אכול בשמחה לחמך" הרי אני הולך כרגע לאכול רק בגלל שאין לי ברירה הגוף שלי לא מחזיק בלי זה ולמה מצווים עלי כאילו יש צורך באכילה זו?

אלא שבזה באה לידי ביטוי המשמעות האמתית של קדושה ביהדות, קדושה אין פירושה התנזרות או התבדלות אלא חיים נכונים בתוך הטבע ובתוך הגשמיות וביחד עם היותי בתוך הגשמיות תפקידי להיות רוחני.
יום כיפור תפקידו לתת לי כוח לכל השנה ולהראות לי שאני מסוגל להתעלות מעל לגשמיות אבל מיד כשאני מסיים את ריכוז הכוחות ביום הכיפורים תפקידי לקחת את הכוח המיוחד הזה ולעבוד איתו בתוך העולם הגשמי שהרי זו תכלית הבריאה לגלות את הנקודה האלוקית הקיימת בכל חלק ביקום, בדומם בצומח בחי ובמדבר.

ואולי לכן קוראים בשבת שאחרי יום הכיפורים את פרשת האזינו בה משה רבנו מתחיל במילים "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" אמנם אני עובד עם השמים דהיינו הדברים הרוחניים אבל חשוב לי שגם הארץ – הדברים הגשמיים יהיו חלק מהתהליך.

ולכן כשאנחנו עומדים בימים שלאחר יום הכיפורים עם כל האנרגיות והכוחות שקיבלנו, תפקידנו לפרוט זאת למזומנים ולראות איך אני יכול להיות מאושר גם כשיש לי את כל הגשמיות ובכל זאת אני נשאר עם ההרגשה המיוחדת של האושר הרוחני, לקחת איתי את מה שהרגשתי ביום כיפור לכל השנה גם כשאני חוזר לחיי היום יום ולממש את הטוב במעשה בפועל ממש.

אני מאחל לכולנו שנזכה להיות מאושרים, שיהיו לנו חיים טובים עם הרבה גשמיות ושנשכיל להשתמש בכל השפע שהקב"ה נותן לנו כדי להוסיף עוד רוחניות ועוד טוב בעולם ושתבוא עלינו שנה של גאולה שלימה בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך!

סיכום פרשת האזינו

השבת פרשת האזינו (שמים וארץ בעבודת האדם)

שירת האזינו נפתחת בפסוק: "האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי". משה רבנו העיד על בני-ישראל את השמים ואת הארץ, כדי לרמוז להם, שאם יקיימו את התורה והמצוות יקבלו את השכר באמצעות השמים והארץ – השמים יורידו גשמי ברכה והארץ תצמיח את יבולה.
נשאלת כאן השאלה, האם השכר שיבוא מהשמים ומהארץ הוא הדבר שצריך לעורר את נשמתו של יהודי להתחזקות בקיום התורה והמצוות? האם אין כאן ירידה בדרגה? השאלה גוברת לאור העובדה שפרשת האזינו נקראת תמיד בעשרת ימי תשובה או בין יום-הכיפורים לסוכות, ימים שבהם מתעלה יהודי לדרגה רוחנית גבוהה ועובד את הקב"ה מתוך פנימיות הנשמה, ופתאום מדברים איתו על שכר גשמי שיבוא מהשמים ומהארץ.

יש להסביר זאת על-פי פנימיות העניין של השמים והארץ. יהודי נדרש לעבוד את הקב"ה גם באמצעות ה'שמים' וה'ארץ' שבנפשו. ה'שמים' רומזים לכוחות העליונים שבאדם – השכל והמידות, וה'ארץ' רומזת לכוחות התחתונים של האדם – הדיבור והמעשה.
בכל אחד מהם לבדו לא די: לא מספיק שיהודי עובד את ה' באמצעות ה'שמים', השכל והמידות. הוא מבין את גדולת ה' בשכלו, וחש רגשות של אהבת ה' ויראתו. הדברים חייבים לרדת עד ה'ארץ' – לקיים את התורה והמצוות גם בכוחות התחתונים, בדיבור ובמעשה. ומצד שני, לא די לקיים את התורה והמצוות בפועל, בדיבור ובמעשה, אלא יש צורך גם ב'שמים' – בהתבוננות השכל ובהתעוררות המידות.

בדרך זו מקיפה עבודת ה' את כל ישותו של האדם. היסוד לכול הוא האמונה הפשוטה וקבלת העול הנובעים מעצם הנשמה. לאחר מכן מגיעה עבודת ה' לשכל ולמידות, ומשם היא יורדת עד הדיבור והמעשה.
זה הדבר שאומר משה רבנו לעם-ישראל: לא די באמונה הפשוטה ובקבלת-העול, אלא קיום התורה והמצוות צריך להיות גם באמצעות ה'שמים' וה'ארץ' – לרתום את הכוחות העליונים שבאדם (ה'שמים') והכוחות התחתונים שבו (ה'ארץ') לעבודת ה'.

שלוש הדרגות הללו באות לידי ביטוי בשלושה תחומים בעבודת ה': האמונה הנובעת מעצם הנשמה מתבטאת בעבודת התשובה, שעיקרה "בקשו פניי", פנימיות ועצם הנשמה. ה'שמים' רומזים לתורה, שאותה צריכים להבין בשכל. וה'ארץ' רומזת לקיום המצוות, הנעשות על-ידי הכוחות התחתונים, הדיבור והמחשבה.
כאשר עבודת ה' מקיפה את כל מהותו של האדם, מגן עליו הדבר מפני החטא. לכן מעיד משה על בני-ישראל את השמים ואת הארץ, הנותנים לנו כוח לעבודת את הקב"ה במשך כל השנה כולה.

(על-פי לקוטי שיחות כרך ד, עמ' 1154)

שבת שלום!!!
לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה

ציטוט של הרבי מליובאוויטש מה היא חירות אמיתית

2 תגובות

  1. שבת פרשת האזינו
    (ללכת ישר למעלה)

    יש שתי דרכים שבאמצעותן ניתן לפעול בעולם: דרך אחת היא לטפס מלמטה למעלה, צעד אחר צעד, בהדרגה ועל-פי הסדר הרגיל. אולם יש אפשרות לזנק ישר לנקודה גבוהה למעלה, בלי להתחשב בכל הסדרים והכללים הרגילים.
    על כך ידועה אמרתו של אדמו"ר מהר"ש (רבי שמואל) מליובאוויטש: "העולם אומר שכאשר אי-אפשר לעבור מלמטה – עוברים מלמעלה. ואני אומר – צריך לכתחילה ללכת מלמעלה". זו הדרך השנייה – לדלג מעל הסדרים הרגילים והמדורגים, ולהתחיל ישר במדרגה עליונה וגבוהה.

    עיקרון זה משתקף בפרשת האזינו. בתחילת הפרשה אומר משה רבנו: "האזינו השמים… ותשמע הארץ". חז"ל עומדים על כך, שמשה פנה לשמים בלשון "האזינו" – מילה המבטאת קרבה, ואילו לארץ פנה בלשון "ותשמע", שמיעה, שהיא ממרחק, ומסבירים חז"ל, שמשה רבנו, גם בהיותו בארץ, היה קרוב לשמים ורחוק מהארץ.
    לפנינו אותו עיקרון המוזכר לעיל: אפשר להתחיל מה'ארץ' ולעלות אט-אט עד שמגיעים ל'שמים', אבל משה רבנו מלמדנו דרך להתחיל ישר מה'שמים' – ישר מלמעלה. ומאחר שבכל יהודי יש ניצוץ מנשמת משה רבנו – העניק משה כוח זה לכל יהודי, להתחיל ישר מלמעלה, להיות רחוק מה'ארץ' – מהארציות – וקרוב ל'שמים' – לרוחניות.

    כוח זה גובר כאשר עומדים ביום השבת, שאף היא מעמידה את האדם בבחינת 'ישר למעלה'. ששת ימי המעשה מבטאים פעילות מדורגת ועלייה מלמטה למעלה. בתחילה רוצים לעשות דבר-מה, אחר-כך מתחילים לתכנן את הפעולה, מכינים את החומרים ובונים נדבך אחר נדבך, עד שהפעולה מסתיימת ומביאה את התענוג השלם.
    לעומת זאת, השבת מעמידה את האדם מיד במצב שבו "כל מלאכתך עשויה", ולא נותר לו אלא להתענג מכך – "וקראת לשבת עונג". בשבת אין ליהודי שום דאגות ושום צורך לעשות דברים בדרך מדורגת, אלא הוא עומד למעלה מכל ענייני הבריאה, כמי שקשור ומחובר 'למעלה' – עם הקב"ה עצמו.

    תחושה זו מוצאת את ביטויה גם במניעי עבודתו של יהודי. כאשר הוא הולך מלמטה למעלה, הוא מתחיל לעשות את עבודתו למען שכר פשוט, ואט-אט מתעלה להכרה שהפעולה צריכה להיעשות למען שכר נעלה יותר. אולם כאשר הוא מציב את עצמו 'מלכתחילה למעלה', אין הוא חושב כלל על שכר כלשהו, אלא "עושה האמת מפני שהוא אמת", כלשון הרמב"ם.
    הכרה כזאת היא הכנה לגאולה האמיתית והשלמה, שאז יעמוד העולם כולו במצב של 'לכתחילה למעלה'. לא יצטרכו עוד לטפס צעד אחר צעד, אלא העולם מצד עצמו יגלה את האמת האלוקית, בבחינת "וירם קרן משיחו" – התרוממות למעלה, עד רום כל המעלות.

    (על-פי תורת-מנחם התוועדויות תשנ"ב כרך א, עמ' 68)

    שבת שלום!!!

    לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה

  2. מה נדרש לעשות אחרי יום הכיפורים?
    מכתב מהרבי מליובאוויטש המבאר סיפור המלמד שבימים אלו יש לעסוק בתשובה מתוך שמחה כראוי לימי השמחה לקראת חג הסוכות:

    …סיפר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר: פעם למחרת יום הכיפורים נכנסתי אל הוד כבוד קדושת אאמו"ר הרב הקדוש ואשאל אותו: "ומה עתה?" [- ומה העבודה הנדרשת לאחר יום הכיפורים?]

    ויענני: "עתה [אחרי יום הכיפורים] ביחוד צריך לעשות תשובה"

    והנה מיום הכיפורים עד סוכות ימי שמחה הם ומכל שכן ימי חג הסוכות עצמם.

    ומזה [שיש לעשות תשובה בימים אלו שהם ימי שמחה, כלומר שהתשובה והשמחה שלובים יחד] ראיה נוספת אשר כל עבודות השם יתברך צריכים להיות בשמחה וגם אפילו עבודת התשובה בכלל, אף שלכאורה מביאה היא למרירות וכו'.

    ואדרבא, לאידך גיסא: ההתבוננות במציאות ענין התשובה, ושאין לך דבר העומד בפני התשובה, ובצירוף עוד האמונה והבטחון להיות נכון לבו בטוח בה' כי חפץ חסד הוא וחנון ורחום ורב לסלוח תיכף ומיד שמבקש מחילה וסליחה מאתו ית' בלי שום ספק וספק-ספיקא בעולם, מביאה לשמחה רבה.

    ואם בראש השנה, ועשרת ימי תשובה בכלל, אמרו רבותינו ז"ל שצריך להיות לא רק "ברעדה" אלא "וגילו ברעדה", הרי בימי השמחה שבין עשרת ימי תשובה וחג הסוכות, ובזמן שמחתנו דחג הסוכות ובזמן שמחתנו דשמיני עצרת ושמחת תורה, אף כי כמובן חלוקים הם במדריגות השמחה שבהם ואופנה, אבל הצד השוה שבהם שצריכים להיות בשמחה גדולה ביותר.

    והשם יתברך יזכנו לקיומו של היעוד "ישמח ישראל בעושיו", שעל ידי זה יהיה גם כן "ישמח הוי' במעשיו", במהרה בימינו ממש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו או הדפיסו
Share on facebook
Facebook
Share on email
Email
Share on whatsapp
WhatsApp
Share on telegram
Telegram
Share on print
הדפס
קטגוריות
רשומות אחרונות: מרכז ניו יורק - לישראלים בניו יורק

יט תמוז הילולא הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל

י"ט תמוז יום הסתלקות הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל. נולד בירושלים כ"ט תמוז תרפ"ד יום פטירת רש"י הקדוש, ונימול על ידי רבה של ירושלים הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל.בילדותו למד בתלמוד תורה 'בני ציון' ולאחר מכן בישיבת 'פורת יוסף' כאשר רבו המובהק היה מרן הגאון רבי עזרא עטיה זצוק"ל. הרב למד תורה […]

יז בתמוז – הסברים הלכות וכו. לפי חב"ד

שבעה עשר תמוז הוא יום תענית לזכר כמה מאורעות פורענות שאירעו בו, ובראשם בקיעת חומת העיר ירושלים לקראת חורבן בית המקדש הראשון והשני. ביום זה מתחילים שלושה שבועות של אבלות לזכר החורבן הנקראים ימי בין המצרים.בביאת המשיח, יהפך שבעה עשר בתמוז – עם כל הצומות – ליום שמחה ומועד. בע"ה. אירועי היום :במשנה- נמנים חמישה […]

ציטוטים ומשפטים ושיעורים על ואהבת לרעך כמוך

ואהבת לרעך כמוך – צוות מרכז ניו ניו יורק ריכז ציטוטים ומשפטים על אהבת ישראל על פי פשוטו של הפסוק, אסור לאדם לבקש נקמה בזולת או ליטור לו טינה או לבקש את רעתו, וממשיך הכתוב לומר "ואהבת לרעך כמוך" – אהוב את הרֵע כשם שאתה אוהב את עצמך. המשך הפסוק – "אני ה'", מצביע על […]

יום הילולת הצדיק רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג – ט תמוז

רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם – המון מידע סרטונים וכו על הצדיק זצ"ל מכונה ע"ש ספריו שפע חיים ודברי יציב, ד' בשבט תרס"ה – ט' בתמוז תשנ"ד היה האדמו"ר הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה בחסידות צאנז. עמד בראש החסידות משנת תש"ו ועד לפטירתו בשנת תשנ"ד. מייסד קריית צאנז בנתניה ומרכז רפואי לניאדו. כיהן גם כרב […]

הילולא של הרב שלמה דיין זצוק"ל ט תמוז

לא הרבה מכירים את הרב שלמה דיין זצוק"ל. (ה'תרפ"ד, 1924 – ט בתמוז ה'תשמ"ה, 28 ביוני 1985) יום פטירתו חל ב ט תמוז. עליו העיד הרב מרדכי שרעבי זצוק"ל ש"הינו אחד מל"ו הצדיקים בדורנו". רוב הזמן התכסה הרב דיין במסתורין ובצנעה, תחת מעטה בגדים פשוטים שלא חשפו את אישיותו המרוממת, נשמה אצילה שניתנה בגוף קדוש […]

עוד כתבות קשורות באתר מרכז ניו יורק
תניא גדולה בקטנה לוגו שקוף
תניא גדולה בקטנה

תניא גדולה בקטנה פרקים 1 עד 5

צבי וילור צידון ויוסף סגל מתחילים לימוד בספר התניא. כל פרק נמשך בערך 22 דקות. פרק חדש של תניא גדולה בקטנה כל יום שני ורביעי ניתן להאזין או לראות את השיעורים באתרים אלה אמזון פודקאסט אפל

לחץ כאן להמשיך לקרוא
ציטוט החזון איש
מר חשוון

ציטוטים, סיפורים ומשפטים מחזקים החזון איש – הילולא ט"ו חשוון

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו. היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20. ממעצבי דרכה של

לחץ כאן להמשיך לקרוא
לומדים עשרת הדברות אָנֹכִי ה' אֱלֹקיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם
10 הדברות

10 הדברות – הדיברה הראשונה אָנֹכִי ה' אֱלֹקיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם

פרלמנט ניו יורק לומד על עשרת הדברות. נתחיל השבוע סדרה חדשה על 10 הדברות עשרת הדברות הם עשרה ציוויים אלוקיים אותם נתן הקב"ה לעם ישראל במעמד הר סיני והם מופיעים בתורה פעמים בעשרת הדברות כלולים הן ציוויים יסודיים ביותר ביהדות

לחץ כאן להמשיך לקרוא
תהילים
הפתגם היומי

בס"ד ציטוטים יפים מהתנ"ך

אוסף משפטים מחזקים וציטוטים יפים מהתנך מוכנים להפצה. "וגר זאב עם כבש" בנבואת ישעיהו הנביא נאמר וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בם. המשמעות הפשוטה של יעוד

לחץ כאן להמשיך לקרוא
הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם
הפתגם היומי

קנאה – ציטוטים, משפטים מחזקים ודברי תורה לשיתוף והפצה

דברי תורה ציטוטים, באנרים משפטים מחזקים על קנאה אנא שתפו! בשיר השירים שלמה המלך כותב " קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה"מבין כל הרגשות הרבים המציפים את לב האדם רגש הקנאה ידוע בעוצמתו השלילית המכלה

לחץ כאן להמשיך לקרוא
ציטוט של הרב עובדיה יוסף
מר חשוון

הרב עובדיה יוסף – ציטוטים, משפטים מחזקים היסטוריה ועוד – הילולא ג חשון

ג' בחשון יום ההילולה של הרב עובדיה יוסף, (י"א בתשרי תרפ"א – ג' חשוון תשע"ד) היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו. מכונה בקרב הציבור הספרדי בתואר "מרן". תולדות

לחץ כאן להמשיך לקרוא
ברכה לראש חודש
מרחבי הרשת ניו יורק

ברכות ותפילות לראש חודש

ראש חודש מגיע אתם רוצים לשלוח ברכה מיוחדת או תפילה לראש החודש? כנסו! מותר ורצוי להוריד ולשתף ולהפיץ את כל מה שבדף הזה נתחיל מתפילה מאת הבן איש חי זצ"ל לראש חודש ברכה לראש חודש הצטרפו

לחץ כאן להמשיך לקרוא
הרב לאו דבר תורה קצר
הפתגם היומי

ציטוטים ומשפטים מחזקים של הרב ישראל מאיר לאו

הרב ישראל מאיר לאו – משפטים ציטוטים ודברי תורה קצרים מוכנים להפצה "ציוני זה מי שאוהב את ארץ ישראל ומי שרואה בה את ביתו ועתידו. אני לא עזבתי את הגולה בשביל לשוב אליה, לעולם. כל ילדיי

לחץ כאן להמשיך לקרוא
סוכות
סוכות

ברכות ותפילות לסוכות

חג סוכות – ברכה ותפילה לחג מוכן להפצה ושיתוף ברשתות החברתיות וכו סטטוסים לפייסבוק אינסטגרם וואטסאפ לחג הסוכות בס"ד ברכה לסוכות, הסוכה מסמלת את החיבוק של הקב"ה בעזרת השם שנזכה כל השנה לחיבוק חם ואוהב מהקב"ה

לחץ כאן להמשיך לקרוא
הילולא האדמו"ר מהר"ש
תשרי

יג תשרי – הילולה רבי שמואל שניאורסון האדמו"ר מהר"ש

י"ג תשרי יום הסתלקות (הילולא) של הצדיק הק' רבי שמואל שניאורסון (ב' באייר ה'תקצ"ד – י"ג בתשרי ה'תרמ"ג; 1834 – 1882), מכונה "האדמו"ר מהר"ש". האדמו"ר הרביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד-ליובאוויטש הדליקו נר לצדיק! ערכתי לפניכם 8

לחץ כאן להמשיך לקרוא

קידום ובניית אתרים

מחפשים חברת דיגיטל בניו יורק
בניה וקידום אתרים
%d בלוגרים אהבו את זה: