Warning: Declaration of QuietSkin::feedback($string) should be compatible with WP_Upgrader_Skin::feedback($string, ...$args) in /home/centerny/public_html/heb/wp-content/plugins/ocean-extra/includes/wizard/classes/QuietSkin.php on line 12
דברי תורה קצרים לפרשת האזינו
דברי תורה קצרים לפרשת האזינו

דברי תורה קצרים לפרשת האזינו

ב"ה ממתק לשבת פרשת האזינו תשע״ט 2018

רבי שמואל הרבי הרביעי של חב"ד שיום פטירתו יחול בשבת הקרובה י"ג תשרי,
כשהיה ילד החזיק קרן להכנסת כלה. פעם אחת הגיע אחד החסידים שרצה להיכנס בדחיפות ליחידות אל אביו, הרבי ה״צמח צדק”, אך לא היה אפשר להכנס אל הרבי באותו זמן. אותו חסיד הסתובב עצוב ולא ידע מה לעשות. פנה אליו הילד ושאלו לפשר הדאגה אופפת אותו.

ענה לו אותו חסיד, שיש לו מפעל לייצור סירים, ואחד העובדים הלשין עליו, שהסירים שנמכרו לצבא היו במשקל פחות ממה שהיה כתוב בחוזה. הוא נכנס ללחץ, כיון שהמשפט יערך בקרוב, וכאשר ישקלו את הסירים יגלו שהם אכן שוקלים פחות מהמתוכנן, והוא חושש מאד.

אמר לו הילד, שאם ייתן לו שלוש מאות זהובים להכנסת חתן וכלה, יסתדרו כל העניינים. הביא לו החסיד שלוש מאות זהובים.

במשפט ביקש השופט שיביאו סיר ומשקולות כדי להיווכח בעובדות. הביאו סיר ומאזניים, ולמרבה הפלא, שקל הסיר יותר מהמתחייב בחוזה. כמובן שהשופט שלח את החסיד לחופשי, ואף נזף בתביעה שטפלה שקר על אדם ישר והגון.

לאחר המשפט, פנה החסיד אל אדמו״ר הצמח צדק על מנת להודות לו. הוא היה בטוח, שהילד פנה אל האבא וממנו באה העצה. אמר אדמו״ר הצמח צדק, ודאי זה ממעשיו של הילד… קראו לרבי המהר״ש, שהיה עדיין קטן, ושאלו אותו איך לקח על עצמו את העניין?
ענה הילד: מה הבעיה? לאחר ששולם סכום נכבד לחתן ולכלה, הכנסתי אותם, ואת הזכות הגדולה לתוך הסירים, וכך המשקל היה כבד יותר, ותאם להפליא את משקל המתכת…

זו הייתה הנהגתו של הרבי המהר״ש עוד כילד. אין מניעות ועיכובים, אלא ההנהגה היא “לכתחילה מלמעלה״.

בפרשת השבוע האזינו משה רבנו פותח במילים "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" חז"ל מסבירים שהאזנה היא מילה המבטאת קרבה לעומת שמיעה שהיא מרחוק ומסבירים שמשה רבנו שהיה קרוב יותר לשמים מאשר לארץ דיבר על השמים בלשון קירבה, בתורת החסידות לומדים מכך דבר חשוב לדרך ההתקדמות של האדם בחיים, יש דרך אחת להתקדם מלמטה למעלה, ללכת צעד אחד צעד ולעלות במדרגות עד ההגעה למעלה, אבל רבי שמואל הרבי המהר"ש אמר שעל יהודי ללכת מלכתחילה מלמעלה, לא לחכות לעבור את כל המדריגות ורק אז להגיע למעלה אלא מלכתחילה לדלג על כל ההפרעות שבדרך ללכת בביטחון וידיעה שאצליח במעשיי הטובים ואז באמת אראה את ההצלחה, ואת זה רומז משה רבנו בהקדימו את השמים לארץ במקום להתחיל מהארץ ולהגיע לאט לאט לשמים מתחילים ישר מהשמים, ההליכה בדרך זו גורמת ליהודי להיות קרוב לעניני השמים ורחוק מענייני הארץ.

יהי רצון שנצליח ליישם את ההנהגה הזו ללכת מלכתחילה מלמעלה בכל תחום ונזכה לראות הצלחה וברכה בכל מעשינו עד לגאולה השלימה שתבוא בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך! חג סוכות שמח!

 

 

הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי.

מפש רש"י: ״האזינו השמים – שאני מתרה בהם בישראל, ותהיו אתם עדים בדבר שכך אמרתי להם, שאתם תהיו עדים. וכן ׳ותשמע הארץ'

יש לשאול: מדוע מפריד רש״י בין עדותם של השמים לעדותה של הארץ ("האזינו השמים — שאני מתרה בהם בישראל, ותהיו אתם עדים בדבר.. וכן ׳ותשמע הארץ׳״) – והרי היה יכול להעתיק מן הכתוב מלכתחילה גם את המלים ״ותשמע הארץ״, ובכך לייחס את פירושו לעדות השמים והארץ כאחד?

מסביר הרבי מליובאוויטש, שבכך מיישב רש״י קושי שעמדו עליו בספרי כאן:

ההלכה היא, שכאשר זוג עדים מעיד בבית־הדין, אין בית־הדין מקבל את עדותם אלא אם כן שתי העדויות זהות לחלוטין; כל הבדל בין שתי העדויות פוסל את העדות כולה (״אם נמצאו דבריהם מכוונים כאחד -עדותם קיימת, ואם לאו – אין עדותם קיימת״). כיצד, איפוא, ניתן לקבל את עדותם של השמים והארץ, בשעה שעדותם של השמים נאמרה בלשון האזנה (״האזינו השמים״), ואילו עדותה של הארץ נאמרה בלשון שמיעה (״ותשמע הארץ״)?

כדי ליישב זאת מפריד רש״י בין עדותם של השמים לעדותה של הארץ: בכך מלמדנו רש״י שהשמים והארץ אינם צמד עדים המעידים עדות אחת, אלא הם שתי קבוצות נפרדות של עדים — השמים (המורכבים ממספר רקיעים) הם קבוצה אחת של עדים, ואילו הארץ (הכוללת ארצות רבות) אף היא מהווה קבוצה של עדים; ומאחר שמדובר בשתי קבוצות עדים נפרדות — עדותה של כל קבוצה תקפה בפני-עצמה, ואין צורך שתהיה דומה לחלוטין לעדות הקבוצה האחרת.

(עפ"י ביאורי החומש ללקוטי שיחות חי״ט ע׳ 336 ואילך)

 

 

תסמכו ותשמחו

במשך כל הדורות נהרו יהודים להקביל את פני רבותיהם לקראת החגים.

יהודי חסידי הגיע פעם לעיירה ליובאוויטש. הוא היה נחשב כאדם ממוצע ופשוט, אך הרבי ה'צמח צדק' קיבלו בכבוד מלכים.

לשאלת בנו רבי שמואל (המהר"ש) לפשר היחס המיוחד, השיב הרבי: יהודי זה הינו בעל ייסורים, אך הוא מקבל הכל במנוחה, באמונה ובשמחה. אדם כזה זכאי שהטוב יגיע אליו באופן גלוי…

שלוש שנים חלפו והנה אותו יהודי שב לביקור בליובאוויטש והפעם כעשיר מופלג, בראשה של קבוצת חסידים אותם הביא על חשבונו המלא…

השמחה בכל מצב היא עצמה סיבה טובה לכך שנזכה לשמוח עוד יותר בכל הטוב שיעשה ה' עמנו, מכוח ובזכות השמחה.

ואם הדברים יפים בכל השנה, כל שכן בחג הסוכות, זמן שמחתנו, עלינו פשוט לשמוח. יש בעד מה…

 

שובה-ישראל-המגיד-מקוז'ניץ

ממתק לשבת פרשת האזינו תש"פ

מסופר על מלך שהיה חולה מאוד ולא מצאו תרופה למחלתו עד שהגיע רופא מיוחד ואמר שאם יביאו למלך בגד של האדם הכי מאושר בעולם והמלך ילבש אותו מיד יתרפא. הלכו שליחי המלך לעשיר הכי גדול ושאלו אם הוא מאושר, ענה להם שבעיקרון כן אבל יש אחד העסקים שלו שקצת הסתבך וזה קצת מעיב על אושרו, הלכו לחכם הכי גדול ושאלו אם הוא מאושר אמר שכן אבל יש לו איזה שהוא רעיון שהוא מתקשה בו וזה מפריע לאושר שלו וכך המשיכו לכל מיני אנשים שהיו אמורים להיות מאושרים וגילו שאף אחד לא ממש מאושר וכשכמעט התייאשו שמעו מרחוק קול נגינה יפה, פנו לכיוון וראו שיכור שוכב על הרצפה ושר להנאתו, שאלו אותו למה אתה שר ואמר להם כי אני מאושר, אמרו לו "באמת אתה מאושר?" והוא עונה "כן ממש לא חסר לי כלום", אמרו לו אם כן אותך אנחנו מחפשים, תן לנו את חולצתך עבור המלך והמלך יתרפא אומר להם השיכור "הייתי שמח לתת לכם אבל מה אעשה שאין לי חולצה"…
זה עתה סיימנו את יום כיפור היום הקדוש בשנה, אני בטוח שכל אחד הרגיש איזו שהיא התעוררות ביום הזה וזה הזמן להתבונן קצת מה אנחנו לוקחים אתנו מהיום המיוחד הזה.
במהותו של יום כיפור אנחנו רואים שני קצוות מנוגדים, מצד אחד הוא היום הקדוש ביותר בשנה "שבת שבתון", יום שאמור להיות מאוד רוחני ומצד שני במה מתבטאת הקדושה הזו באי אכילה אי שתיה וכו' שהם דברים גשמיים ועד כדי שיש סיכוי שאי האכילה הזו הרי תפריע לי בריכוז בתפילה ובעבודת ה' ובכל זאת אני מחויב לצום.

ודבר נוסף אם כל כך חשוב באמת להתנזר ולא לאכול אז למה ברגע שיוצא הצום כשהגעתי לרמה רוחנית כל כך גבוהה מיד אומרים חז"ל שיוצאת בת קול ומכריזה "לך אכול בשמחה לחמך" הרי אני הולך כרגע לאכול רק בגלל שאין לי ברירה הגוף שלי לא מחזיק בלי זה ולמה מצווים עלי כאילו יש צורך באכילה זו?

אלא שבזה באה לידי ביטוי המשמעות האמתית של קדושה ביהדות, קדושה אין פירושה התנזרות או התבדלות אלא חיים נכונים בתוך הטבע ובתוך הגשמיות וביחד עם היותי בתוך הגשמיות תפקידי להיות רוחני.
יום כיפור תפקידו לתת לי כוח לכל השנה ולהראות לי שאני מסוגל להתעלות מעל לגשמיות אבל מיד כשאני מסיים את ריכוז הכוחות ביום הכיפורים תפקידי לקחת את הכוח המיוחד הזה ולעבוד איתו בתוך העולם הגשמי שהרי זו תכלית הבריאה לגלות את הנקודה האלוקית הקיימת בכל חלק ביקום, בדומם בצומח בחי ובמדבר.

ואולי לכן קוראים בשבת שאחרי יום הכיפורים את פרשת האזינו בה משה רבנו מתחיל במילים "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" אמנם אני עובד עם השמים דהיינו הדברים הרוחניים אבל חשוב לי שגם הארץ – הדברים הגשמיים יהיו חלק מהתהליך.

ולכן כשאנחנו עומדים בימים שלאחר יום הכיפורים עם כל האנרגיות והכוחות שקיבלנו, תפקידנו לפרוט זאת למזומנים ולראות איך אני יכול להיות מאושר גם כשיש לי את כל הגשמיות ובכל זאת אני נשאר עם ההרגשה המיוחדת של האושר הרוחני, לקחת איתי את מה שהרגשתי ביום כיפור לכל השנה גם כשאני חוזר לחיי היום יום ולממש את הטוב במעשה בפועל ממש.

אני מאחל לכולנו שנזכה להיות מאושרים, שיהיו לנו חיים טובים עם הרבה גשמיות ושנשכיל להשתמש בכל השפע שהקב"ה נותן לנו כדי להוסיף עוד רוחניות ועוד טוב בעולם ושתבוא עלינו שנה של גאולה שלימה בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך!

סיכום פרשת האזינו

הדפס או שתף ברשתות החברתיות וגם בוואצ-אפ. אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות.
  •  
  •  
  •  
  • 22
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •   
  •  
  •  
    22
    Shares
טיול בניו יורק
כנסו לקרוא חוויות של מטיילים
המלונית של צבי בניו יורק
נוח לכיס ונוח לטיול

 

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. שבת פרשת האזינו
    (ללכת ישר למעלה)

    יש שתי דרכים שבאמצעותן ניתן לפעול בעולם: דרך אחת היא לטפס מלמטה למעלה, צעד אחר צעד, בהדרגה ועל-פי הסדר הרגיל. אולם יש אפשרות לזנק ישר לנקודה גבוהה למעלה, בלי להתחשב בכל הסדרים והכללים הרגילים.
    על כך ידועה אמרתו של אדמו"ר מהר"ש (רבי שמואל) מליובאוויטש: "העולם אומר שכאשר אי-אפשר לעבור מלמטה – עוברים מלמעלה. ואני אומר – צריך לכתחילה ללכת מלמעלה". זו הדרך השנייה – לדלג מעל הסדרים הרגילים והמדורגים, ולהתחיל ישר במדרגה עליונה וגבוהה.

    עיקרון זה משתקף בפרשת האזינו. בתחילת הפרשה אומר משה רבנו: "האזינו השמים… ותשמע הארץ". חז"ל עומדים על כך, שמשה פנה לשמים בלשון "האזינו" – מילה המבטאת קרבה, ואילו לארץ פנה בלשון "ותשמע", שמיעה, שהיא ממרחק, ומסבירים חז"ל, שמשה רבנו, גם בהיותו בארץ, היה קרוב לשמים ורחוק מהארץ.
    לפנינו אותו עיקרון המוזכר לעיל: אפשר להתחיל מה'ארץ' ולעלות אט-אט עד שמגיעים ל'שמים', אבל משה רבנו מלמדנו דרך להתחיל ישר מה'שמים' – ישר מלמעלה. ומאחר שבכל יהודי יש ניצוץ מנשמת משה רבנו – העניק משה כוח זה לכל יהודי, להתחיל ישר מלמעלה, להיות רחוק מה'ארץ' – מהארציות – וקרוב ל'שמים' – לרוחניות.

    כוח זה גובר כאשר עומדים ביום השבת, שאף היא מעמידה את האדם בבחינת 'ישר למעלה'. ששת ימי המעשה מבטאים פעילות מדורגת ועלייה מלמטה למעלה. בתחילה רוצים לעשות דבר-מה, אחר-כך מתחילים לתכנן את הפעולה, מכינים את החומרים ובונים נדבך אחר נדבך, עד שהפעולה מסתיימת ומביאה את התענוג השלם.
    לעומת זאת, השבת מעמידה את האדם מיד במצב שבו "כל מלאכתך עשויה", ולא נותר לו אלא להתענג מכך – "וקראת לשבת עונג". בשבת אין ליהודי שום דאגות ושום צורך לעשות דברים בדרך מדורגת, אלא הוא עומד למעלה מכל ענייני הבריאה, כמי שקשור ומחובר 'למעלה' – עם הקב"ה עצמו.

    תחושה זו מוצאת את ביטויה גם במניעי עבודתו של יהודי. כאשר הוא הולך מלמטה למעלה, הוא מתחיל לעשות את עבודתו למען שכר פשוט, ואט-אט מתעלה להכרה שהפעולה צריכה להיעשות למען שכר נעלה יותר. אולם כאשר הוא מציב את עצמו 'מלכתחילה למעלה', אין הוא חושב כלל על שכר כלשהו, אלא "עושה האמת מפני שהוא אמת", כלשון הרמב"ם.
    הכרה כזאת היא הכנה לגאולה האמיתית והשלמה, שאז יעמוד העולם כולו במצב של 'לכתחילה למעלה'. לא יצטרכו עוד לטפס צעד אחר צעד, אלא העולם מצד עצמו יגלה את האמת האלוקית, בבחינת "וירם קרן משיחו" – התרוממות למעלה, עד רום כל המעלות.

    (על-פי תורת-מנחם התוועדויות תשנ"ב כרך א, עמ' 68)

    שבת שלום!!!

    לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה

  2. מה נדרש לעשות אחרי יום הכיפורים?
    מכתב מהרבי מליובאוויטש המבאר סיפור המלמד שבימים אלו יש לעסוק בתשובה מתוך שמחה כראוי לימי השמחה לקראת חג הסוכות:

    …סיפר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר: פעם למחרת יום הכיפורים נכנסתי אל הוד כבוד קדושת אאמו"ר הרב הקדוש ואשאל אותו: "ומה עתה?" [- ומה העבודה הנדרשת לאחר יום הכיפורים?]

    ויענני: "עתה [אחרי יום הכיפורים] ביחוד צריך לעשות תשובה"

    והנה מיום הכיפורים עד סוכות ימי שמחה הם ומכל שכן ימי חג הסוכות עצמם.

    ומזה [שיש לעשות תשובה בימים אלו שהם ימי שמחה, כלומר שהתשובה והשמחה שלובים יחד] ראיה נוספת אשר כל עבודות השם יתברך צריכים להיות בשמחה וגם אפילו עבודת התשובה בכלל, אף שלכאורה מביאה היא למרירות וכו'.

    ואדרבא, לאידך גיסא: ההתבוננות במציאות ענין התשובה, ושאין לך דבר העומד בפני התשובה, ובצירוף עוד האמונה והבטחון להיות נכון לבו בטוח בה' כי חפץ חסד הוא וחנון ורחום ורב לסלוח תיכף ומיד שמבקש מחילה וסליחה מאתו ית' בלי שום ספק וספק-ספיקא בעולם, מביאה לשמחה רבה.

    ואם בראש השנה, ועשרת ימי תשובה בכלל, אמרו רבותינו ז"ל שצריך להיות לא רק "ברעדה" אלא "וגילו ברעדה", הרי בימי השמחה שבין עשרת ימי תשובה וחג הסוכות, ובזמן שמחתנו דחג הסוכות ובזמן שמחתנו דשמיני עצרת ושמחת תורה, אף כי כמובן חלוקים הם במדריגות השמחה שבהם ואופנה, אבל הצד השוה שבהם שצריכים להיות בשמחה גדולה ביותר.

    והשם יתברך יזכנו לקיומו של היעוד "ישמח ישראל בעושיו", שעל ידי זה יהיה גם כן "ישמח הוי' במעשיו", במהרה בימינו ממש.

כתיבת תגובה

tzvika770

 אוהב לארח בשישי אצל צבי לקרוא על הפרויקט לחצו כאן | אוהב לצלם מוצרים ואוכל ב PHOTO-FLARE אוהב תורה ויהדות אוהב טכנולוגיה ואינטרנט. ואם תחפשו בגוגל מי הבונה האתרים הכי טוב בניו יורק תמצאו אותי :) לחצו כאן לבדיקה. ליצירת קשר איתי כתבו לי פה באתר מרכז ניו יורק בתגובות.

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות