אהוב יהודי
ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב יהודי והשי"ת יאהב אותך; עשה טובה ליהודי והשי"ת ייטיב עמך; קרב יהודי והשי"ת יקרב אותך".
(הרבי מליובאוויטש היום יום כ"ז מר חשוון)
" ולא לדרשה קאתינא זוהי תביעה שתובעים מכאו"א (מכל אחד ואחד) מאתנו אשר מיד כשיוצאים מכאן מבלי לדחות לאחר זמן יתחילו לחפש ענין של פרנסה למלא שליחותו של הקב"ה שזוהי הפרנסה של נשמת כאו"א מישראל להשתדל בעשיית טובה ליהודי גם אם נדמה לו שפעולה זו אינה שייכת לדרגא ומדריגה שלו ונכון יהי' לבו בטוח שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה כך שפעולה זו תביא לו הצלחה בענינים שלו ומזה באים לנקודה נוספת שזה גופא שמזמינים לו עשיית טובה ליהודי הו"ע של צדקה עבורו כיון שעי"ז (שעל ידי זה) תהי' לו הצלחה בעניניו וזהו גם המענה על השאלה מהי התכלית שבכל זה שזהו ע"ד (על דרך) מארז"ל על הפסוק צדקת פרזונו בישראל צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות אין לך ריחוק גדול יותר מהריחוק שבין נפש אלקית חלק אלקה ממעל ממש לבין אומות העולם שנמצאים בקצוי תבל באשור ובמצרים ואעפ"כ נאמר על זה צדקה עשה הקב"ה כו" שפיזורן של ישראל לבין האומות הוא צדקה לא לאומות העולם אלא בישראל.
ולכאורה יהודי טוען שבהיותו בארץ ישראל תחת גפנו ותחת תאנתו" בזמן שביהמ"ק (בית המקדש) הי' קיים יכול הי' לפעול הרבה יותר ובמילא הי' הקב"ה נהנה ממנו שלא בערך יותר והמענה על זה בהדי כבשי דרחמנא למה לך ועד"ז בנדו"ד שכאשר תובעים מיהודי לבזבז את האוצרות שלו בשביל חבירו כשם שהקב"ה מבזבז את אוצרותיו בשבילו עליו לדעת שסוכ"ס (סוף כל סוף) ה"ז צדקה בשבילו עוד יותר מאשר בשביל חבירו וכמארז"ל יותר ממד שבעה"ב(בעל הבית )עושה עם העני העני עושה עם בעה"ב
(תורת מנחם – י (תשי"ד א))
"…..וכך גם תבע שצריכים ללכת מצד מסי"נ (מסירות נפש) לעזור ליהודי ולא לחכות עד שיגידו לו שבמקום פלוני יש פלוני שצריכים לעשות לו טובה אלא שבעצמו יחפש וילך לשם לעשות הטובה וכדאי כל ירידתה מאיגרא רמה לבירא וכפתגם הבעש"ט הנשמה יורדת שבעים או שמונים שנה בכדי לעשות ליהודי טובה בגשמיות או עמיקתא ברוחניות "
