במ"ב (42) מסעות נסעו בני ישראל ממצרים, כמסופר בתחילת פרשתנו: מסעי "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים" וגו'. וכבר תמהו בזה (לקוטי תורה פרשתנו פח, ג), שמכך שנקט הכתוב לשון "מסעי" הכולל כל המסעות, משמע שבכל אחד מאותם מ"ב מסעות "יצאו מארץ מצרים", ולכאורה תמוה, הלא "מארץ מצרים הוא רק יציאה ונסיעה ראשונה שנסעו מרעמסס לסוכות", ומהו שנוקט הכתוב לשון רבים "מסעי בני ישראל", וממשיך אשר בכל אלו "יצאו מארץ מצרים"?
ויש לבאר זה בדרך הפנימיות:
"מצרים" הוא מלשון מיצר, והיינו, שמשמעותו הפנימית של מצרים היא גדר המונע ומגביל, ובעבודת האדם רומז "מצרים" על מצב שבו עבודתו היא מוגבלת במיצרים וגדרות, שמגיע רק עד דרגה מסוימת ואינו מתקדם למעלה גבוהה יותר, וצריך האדם לצאת מן המיצר אל המרחב, ולהתקדם הלאה בעבודתו ית'.
והנה, כאשר זוכה האדם ומצליח "לצאת ממצרים", להתגבר על המניעות בעבודתו ולהגיע לדרגה נעלית יותר, הרי גם לאותו "מרחב" שאליו נתעלה יש דרגות נעלות הימנו, וצריך האדם להתמיד ולעלות מחיל אל חיל. ומכיוון שיכול להתעלות ולהתקדם לדרגה גבוהה יותר, הנה המדריגה שאוחז בה עתה כ"מצרים" תיחשב, כי ביחס למדריגה שיכול להמשיך ולהתעלות אליה, הרי מצבו הנוכחי הוא נחות ומוגבל.
ונמצא שאותה דרגה שנחשבה אצלו אתמול ל"יציאת מצרים" ול"מרחב", תיחשב עתה ל"מצרים" ו"מיצר" לגבי המדריגה שאליה צריך הוא להגיע היום.
ואם כן, הרי עבודת "יציאת מצרים" של האדם אינה מסתיימת לעולם, ותמיד יש לו לאדם מקום לצאת שוב מ"מצרים", ולהתקדם להתעלות ולהתקרב עוד לבורא ית"ש.
ובזה תובן היטב משמעות הכתוב "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים", שאף שכבר במסע הראשון יצאו ישראל מ"מצרים", מכל מקום גם אותה מדריגה שהגיעו אליה נחשבה שוב כ"מצרים" לגבי מדריגה נעלית יותר, ונמצא שבכל מסע ומסע ישנו הענין ד"אשר יצאו מארץ מצרים", כי בכל מסע יצאו מהמצב הקודם שנחשב כ"מצרים" לגבי הדרגה שנעלית הימנו.
(ע"פ לקוטי שיחות ח"ב עמ' 348 ואילך)
תגובה אחת
לֹא אִ֘ירָ֤א(ן), כִּי אַתָּ֥ה עִמָּדִ֑י
☕
בכלא הרוסי בו ישב נתן שרנסקי כאסיר ציון, ליווה אותו ספר תהלים קטנטן שקיבל מאשתו אביטל שהספיקה לצאת מברית המועצות. הוא בקושי הבין עברית והעתיק את המילים לדף גדול וחיבר מילה למילה. המשפט שהצליח לחבר והיכה בתודעתו היה "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע, כי אתה עמדי". זה הרים אותו מעל החשיכה שסביבו ונתן לו כוח לשרוד 400 ימים בצינוק ובבידוד, יחיד מול רבים. עד היום מונח הספר הקטן בכיסו של שרנסקי, נושא עמו את המסר הנצחי.
📖
פרשת השבוע "מטות-מסעי" רומזת, על פי תורת החסידות, למסע האישי של כל אחד ואחת מאתנו. מסע שאינו מקשה אחת של הצלחות ועליות, אלא כרוך גם ברוורסים ונפילות, אך בסך הכללי, הכל מצטרף למכלול של המסע קדימה, אל היעד.
וכפי שנקבע בששת ימי בראשית שהערב הוא התחלה של הבוקר, והחושך הוא הזדמנות להדליק אור.
אנחנו לא רק מסוגלים 'לעבור את זה ביחד', אלא גם להפוך – בסיעתא דשמיא – רגעים מאתגרים, להצלחה מהדהדת.
אמונה. ביטחון. גאולה!
🕣
הדלקת נרות שבת (בכפ"ס והמרכז): 19:14
צאת השבת: 20:15
פרשת השבוע: מטות-מסעי
"שבת מברכים"
ראש חודש מנחם אב: יום שני
חזק, חזק ונתחזק!
שבת שלום ובשורות טובות, ישועות ונחמות❤ להצלחת ולשמירת חיילי צה"ל ולשחרור כל החטופים בריאים ושלמים במהרה
הרב יוסי וחיה בייטש
חב"ד ותיקים כפ"ס