המדבר

כתוב בפרשתנו. "ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח לה'" (יג, יח).

לעיל מיניה מספר הכתוב על שני מזבחות שבנה אברהם (יב, ז-ח), ורש"י על אתר מפרש הטעם לבניית מזבחות אלה. על המזבח הראשון הוא מפרש שבנאו אברהם "על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל", ועל המזבח השני (שבנה בסמיכות ל"עי") כתב: "נתנבא שעתידין בניו להכשל שם על עוון עכן והתפלל שם עליהם".

ומעתה יש לתמוה, למה בנדו"ד – המזבח השלישי שבנה בחברון – שתק רש"י ולא נתן שום טעם לבניית מזבח זה?

ויש לבאר, שמזבחות אלו נבנו בהדרגה, באופן דמן הקל אל הכבד:

את המזבח הראשון בנה אברהם "על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל" – היינו, בקשר עם צרכיו שלו, זה שיהיה לו זרע ונחלה בארץ; המזבח השני נבנה במטרה נשגבה יותר, כפרת עוונות – "שעתידין להכשל על עוון עכן והתפלל עליהם"; ואילו במזבח השלישי יש מעלה יתירה, שהוא נבנה לשם שמים בלבד, בלי שום כוונה של תועלת להאדם.

וזהו שרש"י אינו מפרש כלום בטעם בניית מזבח זה, כי אברהם לא בנה אותו לשם כוונה "צדדית", אלא רק לכבודו יתברך ותו לא מידי.

ומה יומתק לפי זה מקום המזבח – חברון: 'חברון' מלשון חיבור (זח"א קכב, ב (מהנ"ע). קכה, א. ועוד); ואמיתית הקשר והחיבור עם הקב"ה היא כאשר האדם אינו חושב על תועלת לעצמו אלא מכוון אך ורק לכבודו יתברך.

(ע"פ לקוטי שיחות ח"ל ע' 36 ואילך)

הועתק מהפנינה היומית

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

המזבח השלישי שבנה אברהם לשם שמים – ותו לא

עוד פוסטים דומים

שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
ב ניסן פרשת הנשיאים והילולת צדיקים

ב ניסן

פרשת קרבנות הנשיאים ב' ניסן והילולא דצדיקיא ב ניסן בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר: הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: