דיברי תורה קצרים לפרשת ויגש – תהיו מוכנים לשולחן שבת

דיברי תורה קצרים לפרשת ויגש – תהיו מוכנים לשולחן שבת

ב"ה

ממתק לשבת פרשת ויגש תשע"ה

אחד מתלמידי הבעל שם טוב קרא פעם בספרים שמי שנמנע מלדבר 40 יום זוכה לראות את אליהו הנביא, החליט התלמיד כי ההשקעה שווה והתחיל לשתוק במשך ארבעים יום, עברו הימים והוא מחכה לבואו של אליהו אבל לצערו הגדול הוא לא זוכה, הלך לבעל שם טוב והתלונן, "רבי, אני כבר ארבעים יום לא מדבר ולא זכיתי לראות את אליהו הנביא, אומר לו הרבי "בא אתי" הם יוצאים ביחד והרבי פונה לאורוות הסוסים שמחוץ לבית הכנסת, הרבי ניגש לאחד הסוסים ומתחיל ללטף אותו ואז פונה לתלמיד ואומר לו "אתה רואה את הסוס הזה הוא כבר 40 שנה לא מדבר וגם לא זכה לראות את אליהו הנביא…"
***
בשבועות אלו אנו קוראים בתורה את הסיפור של יוסף ואחיו, האחים כבר חזרו אליו עם בנימין כבקשתו, אך בדרכם חזרה לביתם מתגלה גביע הכסף של יוסף באמתחתו של בנימין והם מוחזרים למצרים, השבוע נקרא איך שיהודה ניגש ליוסף לשכנעו שישחרר את בנימין גם במחיר השארתו של יהודה כעבד במקומו, את דבריו עם יוסף פותח יהודה במילים "בי אדוני".
***
בחסידות מוסבר שיש משמעות רוחנית פנימית לגישתו של יהודה ליוסף,
אחי יוסף היו רועי צאן כי זו היתה הדרך הכי נוחה לעבוד את השם, מבלי להיות מעורבים יותר מדי בעולם, לוקחים את הצאן לרעות בשדה ואפשר לשבת לעבוד את השם בשקט ובשלווה, לנגן ניגונים ולהתבונן ביופי הבריאה, יוסף לעומתם היה מאוד מעורב בעולם, הוא היה משנה למלך מצריים אחראי על כל הכלכלה המצרית וניהול כל ענייני המדינה, ולכן כתוב שיוסף הכיר את אחיו והם לא הכירוהו, הוא הכיר את דרך עבודת השם שלהם אבל הם לא הכירוהו כי הם לא יכלו להאמין שאפשר להיות כל כך מעורב בעולם ובכל זאת להיות מחובר לקב"ה,
***
לאחר שראו את התנהלותו של יוסף ניגש אליו יהודה כנציגם של כל האחים ואומר לו "בי אדוני" אנחנו מודים שדרכך היא הנכונה, לחיות בתוך העולם ולא בבריחה ממנו והלוואי שדרכך תדבק בנו וגם אנחנו נלמד שהתכלית היא לגלות את האלוקות גם בעולם הגשמי.
***
המסר הוא ברור, הקב"ה הביא אותנו לעולם כדי שנעשה מהעולם החשוך והמבולגן ארמון מפואר שיהיה ראוי להשראת השכינה, את הארמון הזה אנחנו בונים באמצעות מצוות ומעשים טובים בפועל, היהדות מלמדת אותנו שהרוחניות האמתית היא דווקא באמצעות המצווה הגשמית, השאיפה שלנו צריכה להיות שנחיה בתוך העולם הגשמי עם הרבה שפע אבל אסור לנו לשכוח שאת הגשמיות הקב"ה נותן לנו על מנת לעשות ממנה רוחניות.
שבת שלום

 

מסרון שבת ויגש

האותיות הסופיות בשלוש המילים "ויגש אליו יהודה" הם "שוה". נכון שיוסף מייצג משהו שאין ליהודה, ויהודה מייצג משהו שאין ליוסף – אך בסוף כולנו שווים מבחינת הייעוד המשותף, שנולדנו למלא שליחות אלוקית. בהצלחה בשליחות!

 

אנה-פרנק---אף-אחד-אף-פעם-לא-הפך-עני-מלתת

דבר תורה קצר לפרשת ויגש אחים לשמחה

חבל שהשכול מחבר בינינו. אולי נזכה פעם שהאהבה תחבר בינינו… יש מצב?! הלוואי!

למה להיפגש בצער ובכאב ולומר אנו אחים? בואו נפגש בשמחות…

מילים מצמררות אלו השמיע אמש אבי משפחת כהן שבנם החייל, יוסף, מובא ברגעים אלה למנוחות. הי"ד.

וממש כך, על התפר שבין הפרשה והחיים, באה סופסוף בפרשתנו לידי ביטוי האחווה בין יוסף ואחיו.
יוסף, שהפך משנה למלך מצרים, מביט על יהודה, מי שמכר אותו לעבד, ועתה עשה תשובה ומוכן למסור את נפשו למען בנימין אחיו, והוא מחליט לזנוח את העבר העכור, ולא זו בלבד שאינו משיב לאחיו כגמולם הרע, אלא גומל עמם טובה תחת רעה ומכלכל אותם ואת טפם.

על הדרך מציב יוסף (בפרשה הבאה) מראה אמונית בפני אחיו ואומר להם "אתם חשבתם עלי רעה" – אבל – "אלוקים חשבה לטובה".

נגמול גם אנו טובות זה עם זה, ונזכה לראות בקרוב כיצד הכל מתהפך לטובה, לישועה ולנחמה.

 

תולדות יעקב יוסף התיקון לחורבן

 

 

בדרך כלל אנו טובים בהשתתפות בצער הזולת, אך לפרגן לשני בעת שמחתו זה כבר אתגר גדול יותר…

ביומיים האחרונים – בדיוק בפרשה בה אנו קוראים על ערבותו ומסירות נפשו של יהודה עבור בנימין אחיו, גם האקסיומה הזו נשברה,

כשרבבות יהודים ברחבי תבל שמחו וצהלו בשמחתו של יהודי אחד שיצא לחירות בארצות הברית.

על כך אמר בשעתו רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ): "שמחתו של יהודי בשמחתו של הזולת וברכותיו לזולת, מקובלות אצל השם יתברך כתפילתו של רבי ישמעאל כהן גדול בקודש הקודשים".

מסרון השבוע – פרשת ויגש האיש שנשכב על הרימון

ליד באר שבע יש מחנה צבאי "מחנה נתן", על שם החייל נתן אלבז הי"ד, שנהרג כאשר נשכב על רימון כדי להגן על שאר החיילים. גם רועי קליין הי"ד נשכב על הרימון למען אחרים במלחמת לבנון השניה.

בפרשת השבוע, יהודה "נשכב על רימון" למען אחיו בנימין. יוסף ביקש לעצור את בנימין, ויהודה יכל לתרץ שלא היה מה לעשות. אבל הוא סיכן את עצמו ובנאום דרמטי ותקיף ביקש להיות עבד במקום בנימין.

ההנחה הרווחת אומרת שקודם כל אני דואג לעצמי, "חייך קודמים". אך יהודה, נתן ורועי, מלמדים אותנו להקריב מעצמנו למען אחרים. אף אחד לא זורק רימון ולא דורש מאיתנו לסכן את חיינו, אבל כן לתת מעצמנו ולהקריב את הנוחות האישית למען אחרים.

שבת שלום!

ממתק לשבת פרשת ויגש תשע"ט 2019

אחד מתלמידי המגיד ממעזריטש שאל אותו פעם:
"חז"ל אומרים 'חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה'. איך זה אפשרי? אם התורה מצווה עליי לקבל את הקשיים, להאמין בכל ליבי שבורא העולם יודע מה טוב עבורי, אני יכול להבין ולקבל את זה. אבל לברך? לשמוח בקשיים שהוא העניק לי? איך יכול אדם להגיע לרמה גבוהה שכזו?"
"לך אל תלמידי רבי זושא והוא יסביר לך" אמר לו הרבי.

הלך היהודי לביתו של רבי זושא, דפק על הדלת וביקש להתארח כמה ימים. כשהיה שם הבחין שהמצב בבית מאוד לא טוב. הילדים לא היו בריאים, אין פרנסה והיו ימים בהם אפילו לא היה לחם על השולחן.
ובכל זאת, רבי זושא המשיך לעבוד את בורא העולם מתוך שמחה והתלהבות. רואים עליו שהוא מקיים בכל ליבו את מאמר התלמוד, חשב האורח לעצמו.

אחרי כמה ימים הוא ניגש לר' זושא ואמר לו "הרבי הקדוש ממעזריטש שלח אותי אליך כדי שתסביר לי כיצד ניתן לברך את בורא העולם על הרעה כשם שמברכים על הטובה. אני מבין למה הוא שלח אותי אליך ואני מבקש שתסביר לי. איך זה אפשרי? איך יכול אדם להודות לה' על דבר רע שקרה לו?"

הסתכל עליו ר' זושא בתמיהה ואמר: "הרבי שלח אותך אליי? אני לא מבין למה. איך אוכל לענות לשאלתך? אתה צריך למצוא מישהו שסובל, אדם שרע לו – אולי הוא יוכל לסייע לך, אני לא סבלתי מעולם."

*

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על הפגישה המרגשת של האחים עם יוסף לאחר שמתגלה אליהם ועל ההכנות להודיע ליעקב על כך שיוסף חי, התורה מספרת שיוסף שלח לאביו מ"טוב מצרים" ורש"י כותב שעל פי הגמרא שלח יוסף לאביו "יין ישן שדעת זקנים נוחה ממנו" ולפי המדרש שלח לו "פולים גרוסים" ז"א שיוסף שלח ליעקב בקבוק יין מצרי ישן ושק עם פול מצרי טחון, האמת שבמבט ראשון נראה קצת מוזר שזה מה שיוסף בחר לשלוח ליעקב הרי ארץ ישראל נשתבחה בגפנים ובטוח שהיין בארץ יותר משובח וגם פול זה לא בדיוק המאכל הכי מכובד בטח לא כשהוא מגיע טחון ולמה שלח יוסף דווקא דברים אלו?
הרבי מליבואוויטש מסביר שיוסף שלח כאן מסר חשוב ליעקב, יוסף ידע מה תהיה ההרגשה בבית יעקב כשיוודע שיוסף חי, כמובן שמצד אחד תהיה שמחה גדולה אבל מצד שני תתעורר מיד השאלה על אחי יוסף ששיקרו ואמרו "טרוף טורף" ואולי יעקב בכלל יגלה שהם מכרו את יוסף ויתעורר כעס גדול, יוסף רוצה למנוע את כל זה והוא שולח לאבא מסר " דע לך שמרגע שהגעתי למצרים שמתי בצד בקבוק יין שעליו נגיד לחיים כשניפגש, חייתי באמונה שלמה שיש כאן תוכנית אלוקית ויבוא יום ונתאחד מחדש, לכן אין סיבה לכעוס, בנוסף שולח לו יוסף את הפול שדרך בישולו היא דווקא כשמפרידים אותו לחתיכות קטנות, רק אז הוא יוצא עם טעם טוב ובזה יוסף רומז לאביו שעכשיו במבט לאחור הוא מבין את התוכנית האלוקית, בשביל להציל את העולם מהרעב היה צורך להפריד בין האחים ולכן זה התגלגל כך שיוסף נמכר למצריים אבל הנה בסופו של דבר נהיה משנה למלך ובנה תוכנית שבזכותה יש לכולם מה לאכול בשנות הרעב.
יהי רצון שנצליח תמיד לראות את יד השם המכוונת בכל שלב בחיינו, נלמד מיוסף לשמור על השמחה בכל מצב בחיים ובזכות זה נזכה לטוב נראה ונגלה בגאולה שלימה בקרוב ממש.   https://youtu.be/wfHSwwWNULY

הדפס או שתף ברשתות החברתיות וגם בוואצ-אפ. אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות.
  •  
  •  
  •  
  • 53
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •   
  •  
  •  
    53
    Shares
טיול בניו יורק
כנסו לקרוא חוויות של מטיילים
המלונית של צבי בניו יורק
נוח לכיס ונוח לטיול

 

כתיבת תגובה

tzvika770

 אוהב לארח בשישי אצל צבי לקרוא על הפרויקט לחצו כאן | אוהב לצלם מוצרים ואוכל ב PHOTO-FLARE אוהב תורה ויהדות אוהב טכנולוגיה ואינטרנט. ואם תחפשו בגוגל מי הבונה האתרים הכי טוב בניו יורק תמצאו אותי :) לחצו כאן לבדיקה. ליצירת קשר איתי כתבו לי פה באתר מרכז ניו יורק בתגובות.

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות