יום כיפור מגיע עוד רגע, ליקטנו מספר דברי תורה קצרים ומרוממים, תמונות, שיעורים, סיפורים וכו לקראת היום הקדוש הזה.

סיפור ומשל ליום כיפור מקבוצת הווצאפ החיזוק היומי שלי ✍️ להצטרפות לקבוצה לחצו כאן

מעשה שהיה בסוחר שעמד בתחרות קשה, ונאלץ להוריד את מחיריו מתחת למחיר הקרן.
מה עשה, קנה סחורה מוברחת בחצי המחיר, ויכול היה להמשיך ולמכור ללקוחותיו.
ביום מן הימים נערכה בחנותו ביקורת פתע, הסחורה המוברחת נתפסה והוחרמה, והסוחר נתבע למשפט.
הוא היה צפוי לעונש של שנות מאסר רבות, מלבד ההחרמה והקנס.
עורכי הדין משכו בכתפיהם.
אין מוצא, אמרו תאלץ לשאת בעונש.
קודר ומיואש פנה אל הצדיק בעל ה"דברי חיים" מצאנז זצ"ל, ושאל מה לעשות ירד למחתרת ? ינסה לברוח מן המדינה ?
ענהו הרבי: לא ולא התייצב למשפט ותצא זכאי!
חשב היהודי: אבל כיצד, הרי ההוכחות מוצקות, אשמתי ברורה?!
ואילו הרבי חזר על הוראתו: שוב לביתך התייצב למשפט ותצא זכאי.
יום המשפט הגיע.
הקטיגור התייצב בחיוך בוטח הסניגור ישב כאילו כפאו שד. הנאשם עמד שם מבולבל.
השופט נטל את התיק, העיף מבט בשם הכתוב עליו ושאל: מר קון ? כהן, תיקן הנאשם.
השופט הסתכל שוב על התיק ואמר: אברהם קון.
ושוב תיקן הנאשם בהכנעה: כהן.
השופט איבד את סבלנותו: שמך הוא כהן ? הראה לי את תעודותיך! אכן, זה שמך. אם כך, אין זה אתה מדוע באת? התיק הוא נגד מר קון. שוב לביתך…
ביום הכיפורים הקרוב, כאשר על הכף השמאלית יערמו כה הרבה מעשים, והכף הימנית, יכול להיות שתהא חלשה ממנה כמה היינו רוצים שיתרחש גם עימנו נס כזה.
הדבר אפשרי, בידינו לעשותו ולגרום לו.
כיצד? הן כתב רבינו הרמב"ם זצ"ל, שפעולת התשובה גורמת לכך: "לומר אני אחר, ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים".
כלומר: כשנעשה תשובה ראויה, אזי המצוות שעשינו בעבר ישתייכו לאישיותנו החדשה, ואילו העבירות לא יתייחסו אלינו כלל!
כך נוכל לזכות לשנה טובה ומבורכת.

זיגדון נועם

צפו ביוטיוב או בפודקאס ללמוד 14 הלכות על יום הכיפורים

אז מה נלמד ובאיזה דקה של הסרטון 00:00 מתחילים ללמוד הלכות יום הכיפורים? 00:20 למה אנחנו לומדים 14 הלכות בשבוע? 01:39 מדוע לא נוהגים לברך ברכת הלבנה לפני יום הכיפורים? 02:50 לעשות כפרות ליום כיפור עם כסף במקום בשחיטת תרנגול 04:55 מה יותר חשוב: כיפור או שבת? אם בצום יום כיפור צריך להיות שמחים או עצובים 06:45? 08:00 האם מותר לקחת ריטלין ביום כיפור? מדוע יש להתפלל את תפילת ערבית בערב יום כיפורים עם טלית 08:35 09:28 האם ישנה איזה שהיא מגבלה לפתוח חנות צעצועים בערב יום כיפור? 10:40 האם מותר ללכת עם חגורה ורצועת שעון מעור ביום כיפורים או ההקפדה היא רק על נעילת הסנדל? 12:02 האם מותר לטלטל (להוציא מרשות לרשות) ביום כיפור? האם בבניית סוכה לפי יום כיפור יש עברה על הלכה12:36 15:00 שאין מצווה לעבוד ערב כיפור אבל עד איזה שעה מותר? 15:45 האם מותר לקחת כדורים ביום הכיפורים 18:23 האם מותר ביום הכיפורים לשים משחת/קרם אלוורה להרגעה? 19:20 ההלכות לגבי צום ילדים ביום הכיפורים

"פתח לנו שער, בעת נעילת שער" ☕
"מושיקו קראו לו, הוא למד איתי בישיבה אך לאחר מכן הוא שינה את דרכו, בתחילה וויתר על מראהו ולאט לאט וויתר גם על פנימיותו כשהוא משיל מעליו כל קשר ליהדות. לאחר הצבא נסע להודו לטיול ארוך במהלכו אף גידל שערות ארוכות במיוחד והתעסק בכל טומאות המזרח. והנה לפני כמה חודשים, יצאנו למסע בין קברות צדיקים בצפון, ובקברו של רבי שמעון בר יוחאי אני לפתע רואה את מושיקו. שערותיו גזוזות, ראשו עטור בכיפה גדולה ואף שתי פאות מפוארות לו בצידי לחייו. מה קורה מושיקו? מאיפה קנית את הפאות האלה? שאלתי בחיוך נרגש.

מושיקו חייך חיוך רחב והגומות הזכורות לטוב שלו נצנצו מולי באולם האפל של קברו של הרשב"י, "מה אני אומר לך, זה פשוט חיכה לי", הוא ענה. "מה זאת אומרת חיכה לך? תהיתי? ואז הוא סיפר לי: "כששבתי מהטיול בהודו הייתי רחוק מהכל, מהתורה, מהמצוות, מהשם, ומהמשפחה שניתקתי איתה את הקשר לאחר עזיבתי את הדרך. הרגשתי שאין דרך חזרה שהכל אבוד ואז פגשתי חבר ילדות ברחובה של עיר. הוא דרש בשלומי ואז אמר שהוא חייב לספר לי משהו.

"אתה יודע שהוריך לא נועלים את דלת הבית שלהם לעולם?", שאל חבר הילדות והוסיף, "שאלתי את אביך פעם מדוע הם אינם נועלים את הדלת והוא השיב לי, אולי מושיקו ירצה לחזור לילה אחד? אנחנו לא רוצים שהוא ימצא דלת נעולה…".
"הסיפור המם אותי", אמר מושיקו, "ההבנה עד כמה המשפחה שלי מחכה לי ושומרת לי את הדלת פתוחה, הבהירה לי שאם הוריי, למרות כל מה שעשיתי להם, עדיין משאירים דלת פתוחה, אבא שבשמיים על אחת כמה וכמה…", סיים מושיקו עיניו נצצו בדמעות" – – –

מי יתן ונדע כולנו לשמור על דלת פתוחה, על הגשרים והגשרים שבין אדם לחברו ובין איש לאשתו, ובורא עולם יפתח שערי שמים לתפילותינו, שיעלו בעת סגר ונעילה מהבתים, מהגינות ומחצרות בתי הכנסת, ויחתום כל אחד ואחת מאתנו לשנה של בריאות משובחת, כלכלה טובה ופרנסה בהרחבה, והמון המון אהבה ואחווה, שיביאו עמן נחמה, גאולה וישועה.

החיזוק היומי שלי ✍️ מתוך קבוצת הוואצאפ – לחצו כאן להרשם

סיפר הגאון רבי מאיר שפירא זצוק"ל ראש ישיבת חכמי לובלין מנהג היה לו לאחד מרבני העיירות שבכל עת שהיו העניים מתדפקים על דלתי ביתו לבקש מטבע לצדקה הייתה הרבנית מעניקה מטבע של 'גראש' לכל אחד אכן, בראותה כי עני 'בן טובים' עומד לפניה הייתה מכנסת אותו אל הרב בעצמו והוא היה מעניק לו מטבע של 'זלאטע' אשר היה שווה מאה 'גראש' .
אחד העניים שהיה רגיל לבוא בכל ערב לבקש נדבה מאת הרבנית הצליח פעם להיכנס אל הרב בעצמו אשר נתן לו כהרגלו 'זלאטע'
החל העני להתחנן ולהפציר שיעניק לו הרב עוד מנדבת לבו.
שאלו הרב, הנה הרבנית נותנת לך בכל יום גראש אחד ומעולם לא בקשת עוד ואילו ממני שנתתי לך זלאטע שלם הנך מבקש שוב ולכאורה היה מן הראוי שתסתפק בנדבה גדולה זו ולא תעז לבקש עוד.
השיב לו העני, הנה אף אם אתחנן לפני הרבנית הרי לא תתן לי אלא עוד גראש ואין שווה בעיני להתחנן בשביל נדבה מועטת כזו, לעומת זאת הרב מחלק מטבע גדולה על כן 'שווה' לי להפיל תחינתי בשביל לזכות בעוד מתנה גדולה כזו.

בימים האלו מעניקים מן השמים זלאטעס שלמים בלי די, והצעקה מתקבלת מיד והחכם עיניו בראשו לבקש ולהתחנן אולי יחוס אולי ירחם

יהי רצון שיתקבלו כל תפילותינו

ב"ה ממתק ליום הכיפורים תשע"ח

היה זה בלילה הראשון של סליחות, הרב שלום מבלז, הורה לעוזר שלו לרתום את הסוסים ולהתכונן לנסיעה ליער, העוזר ההמום רצה להזכיר לרבי שאלפי חסידים ממתינים בבית הכנסת, אבל הוא ידע שלא כדאי לשאול שאלות ויצא להכין את העגלה. אחרי נסיעה של חצי שעה הרבי סימן לו לעצור. הם ירדו והלכו עד שראו בקתה קטנה במרחק. הרבי סימן לעוזר להמתין וניגש בעצמו אל הבקתה, הוא נעמד ליד החלון והציץ פנימה,

יהודי מבוגר ישב לבדו ליד שולחן. על השולחן היו בקבוק וודקה ושתי כוסיות קטנות, אחת לפניו ואחת לפני הכיסא הריק שמולו, מבעד לחלון הרבי ראה אותו מברך ושותה את הכוס שלו, ולאחר מכן שותה את הכוס השנייה. הדבר חזר על עצמו עוד פעמיים, אז חזר הרבי במהירות לעגלה וסימן לעוזר לנסוע חזרה לבלז.

בינתיים בבית הכנסת החסידים המודאגים ממתינים כשלפתע נפתחו דלתות בית הכנסת והרבי נכנס, הקהל השתתק. הרבי פנה למקומו ליד ארון הקודש והחלו כולם באמירת הסליחות,

כאשר הסליחות הסתיימו הרבי פנה לעוזר שלו ואמר, "לך תקרא לזקן שיושב בקצה בית הכנסת שיכנס אלי לשיחה אישית. "

היהודי נכנס אל הרבי והרבי אומר לו בחיוך: "שב, יצחק, אני רוצה שתגיד לי מה עשית בביתך לפני שהגעת לכאן הערב. מה היו שני כוסות הוודקה על השולחן ומה עשית איתם?"

"איך הרבי יודע?" שאל יצחק מופתע,

"הרגשתי שמשהו חשוב עומד לקרות," ענה הרבי, "אז נסעתי ליער והצצתי בחלון שלך. אבל אני רוצה להבין מה עשית.

"אני אדם עני, רבי, אין לי ילדים ואשתי נפטרה לפני כמה שנים" מסביר יצחק הזקן.

אני גר לבד רק עם כמה חיות משק, לפני כמה חודשים, כאשר הפרה שלי חלתה. התפללתי לאלוקים שירפא את הפרה. "אחרי הכל", אמרתי לו, "אתה כל יכול, מה זה בשבילך לרפא פרה אחת!"

"אבל המצב החמיר. אז אמרתי 'תשמע ה', אם אתה לא תרפא את הפרה אני לא הולך לבית הכנסת יותר!"

"כשהפרה מתה, התעצבנתי ו… הפסקתי ללכת לבית הכנסת.

"ואז העז שלי חלתה, אמרתי לה', מה! זה לא היה מספיק? אם העז הזו מתה אני לא מניח תפילין יותר! העז מתה והפסקתי להניח תפילין.

"בשלב הבא, התרנגולות שלי חלו. אמרתי לקב"ה שאם הן מתות אני לא אעשה קידוש ולא אשמור שבת. ובכן, בשבוע שלאחר מכן נשארתי ללא תרנגולות והקב"ה נשאר ללא השבת שלי…

"החזקתי מעמד שבוע עד שפתאום הבנתי שזמן הסליחות מתקרב. חשבתי לעצמי, 'מה, יצחק, אתה לא הולך לומר סליחות עם הרבי? השתגעת?" אבל מצד שני אני כועס על ה' ונשבעתי שאני לא הולך לבית הכנסת.

"אבל אז נזכרתי שפעם היה לי ויכוח עם שמואל הקצב, במשך כחודש אפילו לא אמרנו שלום ואז, לילה אחד הוא הגיע לבית שלי עם בקבוק וודקה ואמר, 'בוא נשכח את העבר ונהיה חברים, עשינו שלוש פעמים לחיים, לחצנו ידיים ואפילו רקדנו קצת יחד וברוך ה', נהיינו שוב חברים.

"החלטתי שאני עושה את אותו דבר עם אלוקים. הזמנתי אותו לשבת מולי, מזגתי לנו שתי כוסות ואמרתי, 'תשמע, אלוקים, שכח את החסרונות שלי ואני אשכח את שלך. בסדר? עסקה?" לחיים!

"שתיתי את הכוס שלי והבנתי שהקב"ה לא שותה, הוא כנראה רצה שאני אשתה בשבילו. ואחרי שעשינו את זה עוד פעמיים קמתי ורקדנו יחד! ואז הרגשתי יותר טוב והגעתי לסליחות."

הרבי הביט עמוק לתוך העיניים התמימות של יצחק ואמר בנימה רצינית, "תקשיב לי, יצחק. לפני שהתחלנו את הסליחות ראיתי שבעולמות העליונים היתה גזירה נוראה על קהילתנו הקדושה, כולנו התפללנו ובכל זאת הגזירה הנוראה עדיין היתה תלויה ועומדת, אבל אתה, יצחק, שדיברת אל הקב"ה כמו אל חבר טוב, הצלחת לבטל את הגזירה.

*

חברים יקרים, יום הכיפורים בפתח ואין ספק שכולנו רוצים לבקש מהקב"ה שנה הרבה יותר טובה מהשנה הקודמת, אבל כנראה הקב"ה רוצה גם לבקש מאתנו שנה הרבה יותר טובה, בואו נעשה את העסקה הטובה ביותר נחליט שאנחנו נעשה כל מה שביכולתנו שהשנה הבאה תהיה יותר טובה ברוחניות והקב"ה יחליט שהשנה הבאה תהיה הרבה יותר טובה בגשמיות.

שתהיה לכולנו שנה הרבה יותר טובה הן בגשמיות והן ברוחניות

גמר חתימה טובה וצום קל ומועיל!

חיים היה מורה דייקן במיוחד. 30 שנה הוא הגיע בזמן לכיתה כמו שעון שוויצרי. בוקר אחד, עמוס ומבולבל, נאלץ המורה לאחר בעשר דקות. לתדהמתו, מחוץ לכיתה המתין לו תלמיד והצביע על שעונו. לכעסו של המורה לא היה גבול. כיצד הוא בכלל מעז, התלמיד החוצפן הזה, להעיר לי דווקא הבוקר, אחרי 30 שנה בהן אני מקפיד להגיע בזמן…

ואילו התלמיד, רק אתמול הוא קיבל שעון חדש מהוריו והמתין בקוצר רוח למורה האהוב כדי להראות לו את השעון שקיבל…

כך לעיתים רבות, אנו אלה שמחליטים להיפגע, מבלי שמישהו בכלל התכוון לכך. כשאנו נדע לסלוח לאלה שנפגענו מהם, בלא כוונה, או בחוסר שימת לב; ואם נעלה דרגה, אז גם לאלה שמעדו ופגעו בנו – נזכה, במידה כנגד מידה, לסליחתו ומחילתו של אלוקים לנו, על השגגות והזדונות, הגלויים וגם הנסתרים.

אז סליחה אם פגעתי במישהו…

שנזכה לחתימה טובה, לגאולה שלימה וישועה לפרט ולכלל.

קטע חזק !!! שווה קריאה !!! ???

קבוצת תלמידים התבקשה לכתוב רשימה ובה לציין מהם לדעתם שבעת פלאי העולם.
היו ביניהם כמה חילוקי דעות, אך הפריטים ברשימה הבאה זכו לדירוגים הגבוהים ביותר :

1.הפירמידות במצרים
2. הטא'ג מאהל
3.הקניון הגדול
4.תעלת פנמה
5. בניין האמפייר סטייט
6. כנסיית סנט פיטר
7.החומה הסינית

בזמן שהמורה אספה את הפתקים של כולם היא הבחינה בכך שתלמידה אחת עדיין לא סיימה את עבודתה.
היא שאלה אותה אם היא זקוקה לעזרה עם הרשימה והתלמידה השיבה בחיוב
"לא הצלחתי להחליט, כי יש כל כך הרבה פלאים", אמרה.
"אם כך", אמרה המורה "ספרי לנו מה האפשרויות ואולי אנחנו נעזור" .
הילדה היססה ואז הקריאה את מה שכתבה, "אני חושבת ששבעת פלאי העולם הם :

1.לראות
2.לשמוע
3. לגעת
4. לטעום
5. להרגיש
6.לצחוק
7.לאהוב

את הדממה שהשתררה בכיתה אף אחד מהתלמידים לא שכח עוד.

לא צריך לחוות רגעים גדולים כדי לחשוב שהם פלא, כל היופי והעוצמה נמצאים בדברים הקטנים.
הרגילו אותנו לחשוב ולהאמין שצריך המון בכדי לחוות הרגשה של אושר, לחוות את הניצחון, האמת היא שצריך פשוט לנשום ולחייך אל מה שכבר קיים, להודות בכל רגע ורגע על כל מתנות החינם שממלאים את חיינו ואת נשמתנו באהבה, מכיוון ששום דבר בחיים שלנו לא מובן מאליו, להודות להשם יתברך על שפע מבורך !!!

היה פעם בן מלך שבמקום ללמוד את הממלכה ואיך למשול בה עשה מלא מלא טעויות וגורש מהממלכה ,
בחוץ בזזו אותו התעללו בו עינו אותו לעגו לו ומכרו אותו לעבדות .
אחרי 10 שנים הוא שב לממלכה ע"י אחד היועצים של המלך שהבחין בו .
התייצב הבן מול אביו והחל לבכות ולספר לו כל מה שעבר עליו ב10 שנים האלה,
המלך ריחם עליו ונתן לו לבקש בקשה אחת,
הבן שהיה רעב וכחוש ביקש צלחת אוכל גדולה עם המיטב שהממלכה יכולה להביא.
סטר לו המלך וצעק עליו "טיפש מטופש!!" במקום לבקש לשוב אליי למלוכה ולהנות מכל האוכל שבעולם מכל הטוב שבעולם אתה מקבש צלחת גדולה של אוכל.

בכיפור אנשים צמים ובאים לבכות למלך מלכי המלכים
ומה הם מבקשים?
עוד כסף למרצדס?
בריאות?
אישה יותר יפה?
במקום לבקש סליחה ולסור מדרכן הרעות ולשוב שיבה אמיתית הביתה
ולהנות מכל הטוב שיש לאבא להציע.
במקום לבקש אהבת חינם
במקום לבקש שלום בית
במקום לבקש ממנו את הכוח והיכולת לשוב אליו
במקום לבקש שברחמיו הרבים וישועתו יעזור להם להגיע למקום הכי קרוב אליו

חתימה טובה

בדיחות לקראת יום כיפור- מילתא דבדיחותא

רב אחד עצר נרקומן ושאל איפה זה הדואר. הנרקומן הסביר לו והתכוון ללכת.
הרב החליט להחזיר לו חסד ואמר: "בני היקר, עזוב אותך מסמים, בוא ואקח אותך לעולם התורה. אני אראה לך את התענוג האמיתי בדת שייקח אותך לשמיים!"
הנרקומן: "אתה תיקח אותי לשמיים? אתה לא יודע איפה זה הדואר!"

נהג מונית נפטר ומגיע לגן עדן, המלאך גבריאל מקבל את פניו. המלאך גבריאל מעיין בתיק של נהג המונית, נותן לו חליפה יפה, מקל טיולים מוזהב ושולח אותו לגור בוילה יפיפייה. רבי שעומד אחריו בתור מסתכל על התהליך בעניין. הגיע תור הרבי, המלאך גבריאל מעיין בתיק שלו, מקמט קצת את המצח ואומר: "בסדר אפשר לתת לך להיכנס". המלאך נותן לו גלימה פשוטה מבד גס, מקל עלוב מעץ ושולח אותו לגור באיזה צריף מט לנפול. הרבי נדהם ואומר: "אני איש אלוהים כל ימי, איך זה שלנהג המונית נתת את כל הדברים היפים ולי אתה נותן משהו כל כך עלוב?" המלאך גבריאל עונה: "מה שקובע זה מבחן התוצאה – כשאתה היית נושא דרשה בבית הכנסת כולם היו נרדמים, כשהוא היה נוהג במונית כולם היו מתפללים."

בזמן ביקור ראש הממשלה בארה"ב ניגש אליו יהודי חרדי, נישק את מעילו ואמר לו: "אתה בשבילי כמו ספר תורה."
ראש הממשלה בצניעותו אמר לו: "אל תגזים, למה אתה אומר את זה?"
אמר החרדי: "כל שבוע יש לך פרשה חדשה…"