ממתק לשבת פרשת מקץ וחג החנוכה תשע"ח 2017

 בנובמבר 1979,  נשבו 52 עובדי שגרירות ארה"ב באירן, (לקרוא בוויקפידיה)  והאו״ם ארגן משלחת של אנשי דת לבקר אותם, הרבי מליובאוויטש הפעיל את השפעתו כדי שהרב הרשברג, רבה הראשי של מקסיקו ייכלל במשלחת,

מספר הרב הרשברג: , "לפני שיצאנו באתי אל הרבי כדי לקבל ממנו ברכה. הייתי זקוק לברכה מאוד, שכן מאד חששתי ממה שעלול לקרות לנו באירן, הרבי שלל את כל החששות. הוא הדריך אותי בכמה דברים, ולבסוף הפטיר: 'ודאי לא תשכח להדליק נרות חנוכה עם אנשי השגרירות'. דבריו האחרונים היו תמוהים. שכן עד לחנוכה נותרו עוד למעלה מחודשיים! בפועל, מסיבות שונות התעכבה יציאתה של המשלחת עד …יומיים לפני חנוכה! (לקרוא את הסיפור במלואו)

"לקראת הביקור בבניין השגרירות ביקשתי אישור להכניס לבניין חנוכייה. התשובה המפתיעה שקיבלתי הייתה: 'הנוצרים ידליקו אורות לכבוד חגם, ואין שום סיבה שהיהודים לא יוכלו גם הם להדליק מנורה משלהם'. "כשנכנסנו לשגרירות, הופתעתי לגלות בין הנצורים שישה יהודים. קשה לתאר במילים את ההתרגשות שאחזה בהם למראה רב שבא במיוחד לבקרם. סיפרתי להם על הרבי מליובאוויטש, ועל בקשתו המיוחדת, לפני חודשיים, להדליק עמם נרות חנוכה. השמחה האדירה והריקודים שפרצו אחרי ההדלקה, סחפו אותנו במשך שעה ארוכה!

"בהמשך ביקורנו הוזמנו להשתתף בתפילה המונית בכיכר הראשית של טהרן, בהשתתפות האייתוללה חומייני עצמו. בתפילה השתתפו כמיליון איש. עמדתי על במה אחת עם חומייני והשקפתי על הקהל העצום. ברגע מסויים כרע כל ההמון והשתחווה אפיים ארצה. כולם, חוץ ממני. בתום התפילה נקראתי אל חומייני ונדרשתי לתת הסבר, אמרתי שיהודי אני ואינני מבין את תפילתם, ולכן לא יכולתי להשתחוות בלי לדעת למי משתחווים. הוא הופתע מתשובתי, אך גם נראה מרוצה מכנותה. בשיחתי עמו ביקשתי מחומייני להפסיק את ההתנכלות ליהודים. הוא הבטיח לפעול ברוח הדברים והוא אכן עמד בדיבורו. כאשר הוכרז בימי אלול של אותה שנה עוצר כללי בטהרן, הודיעו השלטונות כי יהודי הנושא עמו טלית ותפילין יוכל לצאת בארבע בבוקר לרחוב, כדי שיוכל להגיע לבית-הכנסת לאמירת הסליחות.

"רק כשכבר הייתי בדרכי חזרה לארה"ב, התחלתי לקלוט את מה שעבר עליי. אז גם התחלתי לקבל מושג על מבטו המרחיק-ראות של הרבי. לא הופתעתי כל-כך מרוח- הקודש בעניין נרות החנוכה. התפעלתי יותר מתחושת האחריות והאהבה שלו כלפי כל אותם יהודים שמעולם לא ראה ולא פגש, מהתעוזה שלו לשלוח אותי לשם, מעצותיו ומהדרכתו שהוכחו עד תום, ומההצלחה האלוקית שזכיתי לה במילוי שליחותו. אשרינו שזכינו למנהיג כזה".

בפרשת השבוע  אנו קוראים על יוסף שמגיע לפרעה לאחר 22 שנים של סבל במצרים והוא יודע שזו ההזדמנות שלו לצאת מהמצב הקשה אליו נקלע, לכאורה הוא היה אמור לדבר על עצמו, להראות לפרעה כמה חכם הוא, וכמה שווה לפרעה להשאיר אותו לידו,  ובמקום זה, הוא מדבר רק על אלוקים! ואומר לפרעה "בלעדי (אני כלום), אלוקים יענה את שלום פרעה!" וממשיך כל הזמן להזכיר את שמו של אלוקים, כידוע שבמצרים פרעה היה כמו אל והמילה אלוקים לא היתה מקובלת, ובכל זאת יוסף עומד בתוקף על אמונתו בידיעה שרק כך יצליח, ואנחנו רואים שהאמונה האיתנה של יוסף משפיעה גם על פרעה, ובסופו של דבר גם הוא מתחיל לדבר בשפה האלוקית ואומר "הנמצא איש אשר רוח אלוקים בו" וממנה את יוסף למשנה למלך.

האמונה האיתנה הזו, היא גם הסיפור של חג החנוכה, מתתיהו ובניו שהיו מעטים וחלשים מול היוונים הרבים והחזקים, עומדים בתוקף על אמונתם בהשם, ובזכות זה הם רואים ניסים וזוכים לנצח בניגוד לכל הגיון.

יהי רצון שבימי החנוכה האלו נלמד גם אנחנו לעמוד בגאון על שמירת יהדותנו, נוסיף במצוות ובמעשים טובים בזכות זה נזכה לראות נסים כמו בימים ההם גם בזמן הזה גאולה שלימה בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך וחנוכה שמח ומואר! שבת מברכים!

מסרון חנוכה
חנוכה מזכיר את הכלל: מעט אור דוחה הרבה חושך!
כך גם בסוגים שונים של אור וחושך:
מעט תקוה דוחה הרבה ייאוש!
מעט שלום דוחה הרבה מחלוקת!
מעט טוב דוחה הרבה רע!
מעט שמחה דוחה הרבה עצב!

ואם כך עם מעט אור, קל וחומר כשיש הרבה אור. חנוכה שמח!

מסרון השבוע – חג החנוכה

אל תהיה פראייר!!!

"אל תהיה פראייר", אומרים אנשים. אז תגידו, לא נראה לכם שהנרות פשוט פראיירים?

הרי ה? נותן אור לכולם, ובחינם. בשביל לתת הוא משלם מחיר בדמות השמן שנשרף.

אולי גם ה☀ פראיירית. כבר 5778 היא נותנת לכולם אור וחום בחינם, ללא תמורה.

לא, הם לא פראיירים. זה הייעוד שלהם. השמש נבראה "להאיר על הארץ". אם לא תאיר, אין הצדקה לקיומה, ובלעדיה החיים לא אפשריים ביקום. גם הנר קיים להאיר. בשביל זה נתנו לו שמן והדליקו אותו.

כל אדם הוא נר, "נר ה' נשמת אדם". הגענו לעולם על מנת להאיר, לתת מעצמנו לאחרים. פעמים רבות הנתינה גובה מאיתנו מחיר יקר, ואנו לא זוכים לתמורה הולמת.

כהורים, אנו עסוקים בנתינה אינסופית לילדים, ולא תמיד זוכים לקבל בחזרה. לכן אומרים ש"אמא אחת יכולה לגדל עשרה ילדים, אבל עשרה ילדים לא יכולים לגדל אמא אחת". אבל זה בדיוק הייעוד שלנו.

אם אתה מבזבז אנרגיה במקום הלא נכון, אתה פראייר. ואם אתה נותן במקום הנכון, אתה נר.

אז אל תהיה פראייר, תהיה נר!

חנוכה שמח ושבת שלום!

לא דורכים במקום

נכון, אפילו מעט אור דוחה הרבה חושך. אך חנוכה מלמד אותנו לא להסתפק רק במעט. אנו לא דורכים במקום ובכל יום מוסיפים בעוד ועוד אור,פתגם החסידי "אם טוב הוא טוב, אז יותר טוב זה בוודאי יותר טוב"…

שבת שלום, חנוכה שמח וחודש טוב!

ב"ה ממתק לשבת פרשת מקץ חג החנוכה תשע"ט 2018

לפני כמה שנים, ביקרתי בכלא בבנגקוק את אחד האסירים, מטייל בשם רם הצטרף אלי לביקור, זה היה ממש לפני חנוכה וכשסיפרתי לאסיר שאישרו לי להכניס לו נרות חנוכה הוא מאוד התרגש והתחיל לשאול שאלות, האם מותר לו להדליק בצהריים, שהנרות יכבו לפני השקיעה, איפה בדיוק מעמידים את הנרות שמדליקים בחלל פתוח ולא ליד דלת או חלון ועוד שאלות. לפליאתו של רם הסביר הבחור שבכל יום הם יכולים לצאת לחצר מהשעה שש בבוקר עד השעה שלוש אחר הצהריים. רק בחצר הוא יכול להדליק נרות, כך שהנרות לא ידלקו אחרי השקיעה וגם אין לו חלון או דלת. לכן שאל את מה ששאל".
רם פנה אליו ושאל: "תגיד, אתה יושב כבר כמה שנים באחד מבתי הכלא הקשים בעולם, אתה לא יודע עוד כמה זמן תשב בפועל – וזה מה שמעניין אותך? איך להעמיד את הנרות וכמה זמן הם ידלקו?".
התשובה של הבחור הדהימה גם אותי, הוא אמר: 'כשאתה נמצא במקום כזה, אתה מחפש קצת אור, וכשאני מדליק את נרות החנוכה זה מאיר לי את הנשמה ונותן לי תקווה. כשהייתי בן שבע־עשרה שמעתי פעם רב, שאמר שאם מקשיבים לנרות חנוכה, אפשר לשמוע את הסיפור המדהים של העם היהודי. תמיד לא הבנתי את זה, אבל בשנה שעברה, כשהדלקתי את הנרות, הצלחתי לשמוע את הסיפור של התקווה והאמונה של העם היהודי, וזה נתן לי כוח ותקווה לכל השנה. אז ברור שאני רוצה לעשות את זה בצורה הטובה ביותר!'".
בדרך חזור רם אמר לי "אני חייב להגיד לך, בחיים לא הדלקתי נרות חנוכה, השנה אני מבטיח לך שאדליק כל יום ואקשיב טוב לסיפור של הנרות."

*

בפרשת השבוע מקץ אנחנו קוראים על 2 החלומות של פרעה שבע פרות רזות בולעות שבע פרות שמנות ואחר כך שוב חלום על שבע שבלים דקות בולעות שבע שבולים שמנות, ויוסף הוא זה שפותר את החלומות.
בשבוע שעבר קראנו על שני החלומות של יוסף עצמו, יוסף הצדיק מסמל את הקדושה ולעומתו פרעה מסמל את הטומאה, אם נתבונן בחלומותיהם של יוסף ופרעה נגלה כמה הבדלים בין דרך הקדושה לדרך שכנגד.
החלומות של יוסף מתחילים בעשייה, יוסף חולם שהוא ואחיו מאלמים אלומות בשדה הם לוקחים שבלים ועושים מהם אלומות, לעומתו פרעה גם חולם על שבלים אבל סתם שבלים שעולות מן השדה לא על ידי עבודה.
הבדל נוסף הוא שיוסף חולם על האלומות בחלום הראשון אך בחלום השני עולה לחלום על שמש ירח וכוכבים, לעומתו פרעה חולם קודם על עולם החי ואז יורד לעולם הצומח, הבדלים אלו מלמדים אותנו שבקדושה תמיד יש עבודה ולא מקבלים בחינם אבל על ידי העבודה אנחנו כל הזמן בתנועה של עליה והתקדמות לעומת עולם הטומאה שלכאורה נראה שבו לא צריכים לעבוד אבל בפועל הוא פוחת והולך עד שנעלם.
זה מתחבר לחג החנוכה שבו אנחנו רואים שהתקבל המנהג להוסיף כל יום עוד נר כי בקדושה מה שהיה טוב לאתמול חייב להשתפר ולהשתבח כל יום יותר ויותר.
יהי רצון שנזכה תמיד להיות במצב של עליה והתקדמות ונזכה להמשיך את אור החנוכה לכל חלק בחיינו עד לאור הגדול של הגאולה האמיתית והשלימה שתבוא בקרוב ממש.

שבת שלום וחנוכה שמח

דוד צ'ייס היה גביר אדיר, שהיה מקורב אל מוסדות חב"ד בניו ג'רזי. לקראת יום ההולדת ה-79 של הרבי מליובאוויטש, פנה הרבי לצ'ייס וביקש ממנו מתנת יום הולדת. הרבי העיר בחיוך כי אמנם נהוג לקבל מתנת יום הולדת ולא נהוג לבקש מתנה כזו, אך הוא רוצה לבקש מתנה מצ'ייס: להתחיל להניח תפילין מדי בוקר. צ'ייס הסכים.

חלפו שנים וצ'ייס החל להשקיע כספים אדירים בפולין המתחדשת. פעם טס במטוס פרטי ביחד עם קבוצת אנשי עסקים אמריקאים לפולין, חלקם הגדול לא היו יהודים, וכאשר הגיעה זמן הזריחה, הוא הוציא את התפילין והניח אותן בגאווה. חלפו ארבע שנים והוא קיבל טלפון מאיש עסקים לא יהודי שנמנה על אותה משלחת. האיש ביקש לומר לו שאותה הנחת תפילין בעיצומה של הטיסה לפולין, שינתה את חייו. ראיתי אדם בעל מעמד כמוך, שעוצר באמצע נסיעת עסקים ועושה מעשה רוחני והתחלתי לחשוב על עצמי: האם יש לי מטרה בחיים? האם יש לי מטרה כלשהי? דע לך ששינית את חיי…

זהו סודו של אור החנוכה המאיר בכל פינה וזה גם סודו של יוסף, גיבור הפרשה, שהיה משנה למלך מצרים אך שמר על ייחודיותו ושימש אור לגויים.

שנזכה לניסים ונפלאות, בימים ההם בזמן הזה.

ב"ה?

ה"קדושת לוי",, רבי לוי יצחק מברדיצ'ב המכונה "סנגורן של ישראל" אומר שכל יום של חנוכה מסוגל לתפילה על דבר אחר.
????????

? היום הראשון
מסוגל לתפילה על דיכאון או תחושת בדידות.

? היום השני
מסוגל לתפילה על שידוכים ושלום בית.

? היום השלישי
מסוגל לתפילה עבור ילדים טובים ושמחים ובריאות איתנה.

? היום הרביעי
הוא כנגד ארבע האימהות והוא מסוגל לתפילה להיות אשה מיושבת בדעתך בין ארבע קירות ביתך כי הם התכלית האמיתית שלך.

? היום החמישי
הוא כנגד חמישה חומשי תורה. התפללי שבעלך וילדייך יהיו תלמידי חכמים. (ומי שאין לה ילדים תבקש על כך במיוחד ביום הזה)
ביום החמישי רוב נרות החנוכה מאירים ואת יכולה להתפלל ליותר אור בחייך ולישועה ושהאור הזה יהיה גלוי.

? היום השישי
מסוגל לשמחה.
יכול להיות שלא חסר לך דבר אבל את עדיין לא שמחה וזו ההזדמנות להתפלל על כך.

? היום השביעי
מסוגל לתפילה על קבלת שבת מתוך שמחה עם זמירות שבת ודברי תורה בסעודות. שבת היא המקור לכל הברכה והשפע.

? היום השמיני
מסוגל לישועה לפרי בטן.
המספר שמונה מסמל את כל מה שמעל הטבע והוא יום חזק לתפילה וישועה!
(כל הנרות דולקים)

ה"קדושת לוי" אומר שאם מתכננים להתחיל משהו חדש כדאי להתחיל בחנוכה כי אז תשרה בזה ברכה בע"ה…

?????????

שנזכה כולנו במהרה לאורו??✨ חג אורים שמח?

בדיחות לחנוכה – מילתא דבדיחותא

השנה הבטחתי לעצמי שאני לא נוגעת בסופגנייה.
אז בעלי החזיק ואני אכלתי

ילד: אמא מזה נס כד השמן?
אמא: אממ נו איך אני אסביר לך, נכון יש את הסוללה של האייפון
ילד : נו
אמא: תחשוב שהיא הספיקה לשמונה ימים
ילד : ואו

אחד שואל את חבירו :
איפה הייתה במסיבת חנוכה?
שאל חבירו : למה ?
כי חיפשתי אותך בנרות !

שיעור התורה הוותיק בעולם? / החלק היומי / סיון רהב-מאיר:

"שלום, שמי ראובן בן פורת. חייב לשתף בסיפור של סבתא שלי, אסתר. לפני 63 שנים, בשנת 1956, ביקשו מסבתא להתחיל להעביר שיעור בשבת לנשים, במעברה שליד הקריות. השיעור התחיל בצרפתית לטובת עולות צפון אפריקה, ולאורך השנים עבר לעברית לטובת עולות מתימן, פרס, צרפת, ברית המועצות, אתיופיה ועוד. סבתא הלכה ברגל בכל שבת, ללא הפסקה. במלחמת המפרץ, למשל, השיעור נערך במקלט.
סבתא חגגה השנה יומולדת 100, ולאחרונה נחלשה מעט. בשבת הזו, לראשונה, היא לא העבירה את השיעור. כך היא כתבה למשתתפות: 'השם נתן לי שתי אהבות גדולות: אהבה לתורה ואהבה לעם ישראל. את שתי המתנות הגדולות האלה השתדלתי לנצל לטובה בשיעור שלנו. למדנו תורה, אבל למדנו גם מנהגים ומסורות שונות, מתוך כבוד לכל משתתפת. בצער, בגלל מצבי הבריאותי, אני נאלצת להיכנע ולסיים כעת את תפקידי. תודה על ה'יחד' המיוחד שיצרנו במשך יותר מ-60 שנה. שנזכה לביאת הגואל בקרוב'.
זו סבתא שלי. אני לא מאמין שיש עוד שיעור תורה בעולם שנמשך כל כך הרבה שנים, ומועבר על ידי אותו אדם. בעידן שבו ממשלות עולות ונופלות במהירות, וכל הוויכוחים וההפגנות והנושאים מתחלפים – אני מבקש שאנשים יידעו גם על סבתא אסתר והשיעור שלה. ובעצם בימי החנוכה כולנו, כמו סבתא, מדליקים אורות קטנים, יום ועוד יום, בהתמדה, מתוך חיבור לערכים נצחיים".