חודש טוב, חודש נהדר
חודש של שמחה, חודש לתפארת,
חודש רווי הצלחות, הגשמת חלומות ושאיפות.
חודש של העדר כעס וכאוס
חודש בו נצמח ונגיע גבוה.
חודש של בריאות ואהבה
בילקוט ירמיה מבואר על חודש אב:
עלה אריה נבוכדנצר במזל אריה החודש החמישי והחריב אריאל המקדש, על מנת שיבוא אריה הקב"ה במזל אריה החודש החמישי – אב ויבנה אריאל.
והיינו שהחורבן בחודש אב היה על־מנת ובכדי שיבנה בית המקדש השלישי, שהוא בנינה של הקב"ה – בנין נצחי, שמעלתו היא באין ערוך לעומת בית ראשון ושני – בנינא דבר נש- שלא היה להם קיום.
חודש אב מסמל מצב שלילי – חורבן המקדש. ולכן מבקשים אנו – מנחם-אב, שהקב"ה ינחם אותנו על־אף הצרות שפקדו אותנו בחודש אב. אולם השם אב לכשלעצמו אף על פי שהוא מלשון כשדים, הריהו מבטא גם מצב חיובי ביותר בלשון הקודש, טוב יותר אפילו ממנחם. {אב מלשון אבא} א"ב ראשי תיבות אלול בא




ראש חודש אב – לתפוס את הראש ב"ראש טוב"
כתוב בספר יצירה על חודש אב: "המליך אות ט' בשמיעה, וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם אריה בעולם, אב בשנה וכליה בנפש זכר ונקבה".האריה הוא "מלך החיות". אריה – אותיות "ירא ה'" – רק אדם שיש בו יראת שמים מסוגל לשמוע את הקול הפנימי – ה"ג'י-פי-אס" המוליך אותו בדרך המלך.
אומרים המקובלים שמי שתופס את החודש ב"ראש טוב", כלומר מקבל את החודש עם החלטות טובות, אמונה ובטחון – יכול למשוך השפעות חדשות וטובות מן השמים וכן בשפת המקובלים זה נקרא "למתק את הדינים בשורשם".
אב – ר"ת אלול בא.
חודש אב מתחיל בחציו הראשון בהנהגה של דין, ובחציו השני מתהפכת ההנהגה לרחמים, בה מתגלה אהבתו וקרבתו של אבינו שבשמים."אב" – מהמילה "אבא", המוליך את בנו יד ביד בדרך בטוחה וטובה, מתוך רחמים ואהבה.המסר הוא שהקדוש ברוך הוא רוצה להוביל אותנו דרך מסעות מלאים בקדושה ובשפע, אך כדי שיוכל האדם לממש את העונג המוכן עבורו מן השמים, עליו לכוון את רגשותיו ורצונותיו אל עבר המחשבה שבכוחה להזין את הכתובת הנכונה אליה הוא רוצה להגיע, מבלי שיטו אותו הדמיונות (המדיינים) לדרכים אפלות, הראש שלנו הוא כתוכנת מחשב וכדי לחשב את המסלול נכון, יש לבחור מסלול מדויק. ו"בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו".
מוליכין מלשון מלוכה – כל אדם רוצה ללכת ב"דרך המלך" ונראה שהתחדשות תקופת הזמן יכולה לסייע לנו ללכת בדרך הטובה. כמו כן הערב ומחר א' באב – מציינים את יום פטירת אהרון הכהן בראש חודש אב נפטר אהרן הכהן, כמו שכתוב: "וַיָּמָת שָׁם… בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ" (במדבר ל"ג, ל"ח). בפטירתו בתאריך הזה אולי רצה לומר: "דעו שא"ב, זה לאהוב זה את זה ולכבד זה את זה".אהרן הכהן היה אוהב שלום ורודף שלום. בזכותו זכו עם ישראל לענני הכבוד שסוככו עליהם, ורק בפטירתו נגלו לעיני העם "ההרים", כשמת בנשיקה ונקבר בהר ההר.
כעת התבהרה העובדה שחייב כל יהודי לשאת עיניו אל ההרים ולשאול "מאין יבוא עזרי?", ולבקש מאבא: "תן לי יד, תוביל אותי, תשמור עלי כדי שאצליח במסע חיי!"..
מאחל לכולם שחודש זה יהיה היפוך ממיעוט שמחה לשמחה גדולה שנזכה לראות את משיח צדקנו ואת בית מקדש עוד היום .אמן כן כן יהי רצון!




ראש חודש אב ההילולה של אהרון הכהן עליו השלום :
בנביא מלאכי (ב ו) נאמר: "תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו, בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי, וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן". "תורת אמת היתה בפיהו", זה אהרון שלא טימא את הטהור ולא טיהר את הטמא. "ועולה לא נמצא בשפתיו", זה אהרון שלא אסר את המותר ולא התיר את האסור. "בשלום ובמישור הלך אתי", זה אהרון שלא הרהר אחר מידותיו של הקב"ה, כדרך שלא הרהר אברהם אבינו. "ורבים השיב מעוון", זה אהרון שהשיב את הפושעים ללימוד התורה- כאשר היה אהרן מהלך בדרך, היה מאיר פנים לכולם. גם כאשר נפגש עם אדם רע או רשע, היה אומר לו 'שלום' בסבר פנים יפות. וכאשר אותו אדם רשע היה מתאווה ללכת ולעבור עבירה, היה אומר לעצמו: אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את אהרון?! מתבייש אני ממנו, שהרי הוא כה מתעניין בשלומי! וכך היה אותו האיש מונע את עצמו מלעבור עבירה.
זה שנאמר: ורבים השיב מעוון, שהשיב פושעים לתורה. (אבות דרבי נתן יב ג. ספרא שמיני א) אהרון הכהן היה אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. בשעה שציווה הקב"ה למשה במדין, לך שוב מצרים ותבשרם על הגאולה, סרב משה, שלא הוא יהיה השליח להוציא את בני ישראל, אלא אהרון אחיו הגדול. שהרי אהרון מנהיג כעת את עם ישראל במצרים, ואיך הוא יבוא לתפוס את מקומו?! אולם ידע בורא עולם שאין אהרון מיצר כלל ואדרבה שמח הוא, והרגיע הקב"ה את משה והבטיחו שאהרון ישמח בכל לבו בראותו בגדולתו, שנאמר: "וראך ושמח בלבו". ועל טוּב וטוהר לבו של אהרון ששמח בגדולת אחיו, זיכהו הקב"ה ללבוש אורים ותומים, שנאמר: "והיו על לב אהרן". (שמות רבה פרשה ג)
פטירתו של אהרון הכהן עליו השלום
אמר הקב"ה למשה: עשה טובה ואמור לו לאהרן על מיתתו, מפני שאני בוש לומר לו. (הקב"ה בוש לומר לו !!!!! ) מה עשה משה? השכים בבוקר, והלך לו אצל אהרן, התחיל קורא: אהרן אחי. ירד אליו אהרון. אמר לו אהרון: מה ראית להשכים ולבוא אלי היום? אמר לו משה: הלילה למדתי איזה דבר בתורה והתקשיתי בו, לכך השכמתי ובאתי אצלך לדבר עמך בזה. אמר לו, ומהו הדבר שהתקשית בו? אמר לו: איני יודע מה היה הדבר, אלא אני יודע שבספר בראשית הוא, הבא אותו ונקרא בו. לקחו ספר בראשית וקראו בו, ועל כל קטע אמר: יפה עשה ויפה ברא הקב"ה. וכיון שהגיעו לבריאת אדם הראשון, אמר משה: מה נאמר לאדם הראשון, שהביא מיתה לעולם? אמר לו אהרן: משה אחי, לא תאמר כן, שנראה חלילה שאין אנו מקבלים עלינו גזרת אלוקים! והלוא אפילו אדם וחוה, שיצירי כפיו של הקב"ה הם, והקב"ה השיאם יחד, ועשה להם י"ג חופות בגן עדן, עם כל זה נאמר להם למות, שנאמר "כי עפר אתה ואל עפר תשוב".
אמר לו משה: וכי אנחנו לא הגענו למעלות גדולות, שאני שלטתי במלאכי השרת במתן תורה, ואתה שלטת במלאך המות ועצרת את המגפה, ולא סופנו להיות כך?! ועדיין לא היה אהרון מבין את הרמז. והיה משה מתבייש לומר לאהרן, הגיע זמנך להיפטר מן העולם. אמר משה: אהרן אחי, רצונך לבאר לי מה שנאמר באברהם אבינו? אמר לו כן. אמר לו, נאמר באברהם: "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום, תקבר בשיבה טובה". ועדיין לא היה אהרון מבין.אמר לו משה: אהרון אחי, אם יבוא הקב"ה ויאמר לך כי בעוד עשרים שנה תמות, היית מקבל את הדברים באהבה? אמר אהרון: צדיק הדיין, נאמן הוא עלי. אמר לו משה: ואם יאמר לך, כי אין לך לחיות אלא עוד חמש עשרה שנה, מה היית אומר? אמר לו: צדיק הוא וצדיק דינו. הוסיף ושאל: אם היה אומר לך כי נותרו לך עוד עשר שנים? עוד חמש שנים? עוד שנה אחת? השיב אהרון וענה: צדיק הוא וצדיק דינו! אמר לו משה: ואם יאמר לך הקב"ה כי היום הזה אתה מת? אמר אהרון: צדיק הוא וצדיק דינו, ברוך הגוזר. אז אמר לו משה: אהרון אחי, אחרי שקבלת גזירת המיתה בחפץ לב, נעלה אל הר ההר. מיד הרגישו עצמותיו של אהרן, אמר לו אהרון: שמא בשבילי הוא הדבר? אמר לו: כן, מיד נגרעה קומתו. אמר לו משה: מקובל עליך למות? אמר לו כן.
מיד עלו משה, אהרן ואלעזר להר ההר לעיני כל ישראל."אילו היו יודעים ישראל שעולה אהרון למות, לא היו מניחים אותו לעלות, והיו מבקשים עליו רחמים". כיון שעלו להר ההר נפתחה להם מערה, ומצאו שם מיטה העשויה בידי שמים, ומנורה של שבעה קנים למראשותיה.התחיל משה להפשיט את בגדי הכהונה שעל אהרון מקרסוליו, כדי להלביש בהם את אלעזר. וכשהיה משה מפשיטו, היה ענן הכבוד עולה ומכסה אותו. אמר לו משה: מה אתה רואה? אמר לו איני רואה כלום אלא שענן הכבוד מלביש את אברי שאתה מפשיט. הפשיטו עד ירכו, ועלה ענן הכבוד וכסה אותו. הפשיטו עד צווארו, אמר לו: אהרן אחי מה אתה רואה? אמר לו עד עכשיו לא ראיתי כלום, אלא שעלה ענן הכבוד וכיסה אותי עד צווארי. כיון שהפשיט את כולו כסה הענן את כולו, והיה משה קורא: אהרן אחי, מה היא מיתתם של צדיקים? היכן אתה? אמר לו איני כדאי לומר לך, אלא הלוואי שקודם זמן הייתי בא לכאן. אחר כך ירד הקב"ה ונטל נשמתו בנשיקה, שנאמר: "על פי ה'", והיו משה ואלעזר מנשקים את אהרן, משה על לחיו אחד, ואלעזר על לחיו אחד.
כשראה משה היאך מת אהרן, נתאווה משה למיתתו.וכיון שמת אהרן ונתעלם מהם, ירדו משה ואלעזר, והיו כל ישראל עומדים וחרדים ומצפים לראות את אהרון, מפני שהיה אוהב שלום ורודף שלום. נכנס השטן ביניהם, והתסיס את כל ישראל על משה ואלעזר. תפשום כל ישראל, אמרו היכן הוא אהרון? אמר להם משה: גנזו הקב"ה לחיי העולם הבא. אמרו: אין אנו מאמינים לך, היאך יכול מלאך המות לפגוע באדם שעמד נגד מלאך המות ועצרו?! שמא אמר לך דבר שלא כהוגן, וגזרת עליו מיתה? אם אתם מביאים אותו, מוטב, ואם לאו, אנו נסקול אתכם! באותה שעה נחלקו ישראל לשלש כתות, אחת אומרת: משה הרג את אהרון, מפני שהיה מתקנא בו. ואחת אומרת: אלעזר בנו הרגו, מפני שהיה מבקש לרשת את הכהונה הגדולה. ואחת אומרת: דרך שמים מת. באותה שעה עמד משה בתפלה ואמר: ריבונו של עולם, הוציאנו מן החשד. מה עשה הקב"ה? אמר למלאכי השרת, פִתחו את המערה והוציאו את מיטתו של אהרן אוהבי, והַגביהו אותה ברומו של עולם, כדי שידעו ישראל ולא יזיקו את משה ואת אלעזר. הִגביהו מלאכי השרת את מיטתו ברומו של עולם, והקב"ה הולך לפני המיטה ומספיד עליו, ומלאכי השרת עונים אחריו: תורת אמת הייתה בפיהו וכו'. וכיון שראו ישראל את מיטתו ברומו של עולם, והקב"ה ומלאכי השרת מספידים אותו, מיד עמדו כל ישראל מגדולם ועד קטנם וספדו עליו כמספד גדול, ובכו עליו בכיה גדולה, שנאמר: "ויבכו את אהרון שלושים יום כל בית ישראל", אפילו נשים. ולא נשים בלבד, אלא היו נותנים טיט ועפר בילדים הקטנים ובוכים, לקיים מה שנאמר: כל בית ישראל. אמרו: 80,000 בחורים קרואים בשם 'אהרון', יצאו אחר מיטתו, מאהבתם אל אהרון, שבאו לעולם בזכותו שעשה שלום בין אביהם ואמם.
כיון שראה משה כבודו ושבחו של אהרן, שמיטתו נתונה ברומו של עולם והקב"ה ומלאכי השרת מקיפים אותו ומספידים אותו מספד גדול, היה יושב ובוכה, אמר אוי לי שנותרתי לבדי, כשמת אהרן התעסקנו בו אני ובנו, ועמדנו לפני מיטתו, אני מה תהא עלי? מי יעמוד עלי בשעת מיתה? לא אב ולא בן, לא אח ולא אחות, מי יבכה עלי? באותה שעה השיבו הקב"ה, ואמר לו: אל תירא, הריני עומד בעצמי וקוברך בכבוד גדול, שנאמר: "ויקבור אותו בגיא". וכשם שלא שלט מלאך המות באהרן אלא מת בנשיקה, כך אתה לא ישלוט בך מלאך המות, ותפטר בנשיקה. מיד התיישבה דעתו של משה. אשריהם הצדיקים שהקב"ה בעצמו מאספם, שנאמר: "וכבוד ה' יאספך". ולא עוד אלא שמלאכי השרת יוצאים לקראתם, ושמחים בהם, ומקבלים אותם בסבר פנים יפות, ואומרים להם: בואו לשלום. (ילקוט שמעוני חקת תשסד, מסעי תשפז. כלה רבתי פרק ג הלכה א. מעם לועז)
פטירתו של אהרון הכהן עליו השלום, היתה היום ערב ראש חודש אב,הדליקו נר ושזכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן.
10 עובדות מחכימות על אהרן הכהן
1. אהרן הכהן הוא בנם הבכור של עמרם ויוכבד, ואח למשה ולמרים. היה מבוגר ממשה בשלש שנים. אהרן היה שותף מלא למשה בפגישותיו עם פרעה (הוא שימש "פֶּה" למשה כְּבַד הַפֶּה והלשון), בעשיית אותות ומופתים, בהנהגת העם במצרים וביציאת מצרים, בקריעת ים סוף ובהקמת מערכת הלְוִויָה והכהונה.
2. אהרן הכהן זכה בכהונה שעברה בירושה לו ולבניו, וכל הכהנים בכל הדורות הם צאצאיו.
3. אהרן זכה בכך משום שכאשר ראה שמשה, אחיו הצעיר, נבחר על ידי הבורא להיות מוציאם של ישראל ממצרים, לא קינא בו. חז"ל לומדים זאת מן הפסוק "וראך ושמח בליבו". הקב"ה מודיע למשה שאהרן אחיו לא מקנא בו, אלא להיפך הוא ישמח שאחיו הקטן נבחר להנהיג את העם ולא הוא. ואכן משה מוכן לקבל את השליחות שהקב"ה מטיל עליו. אהרן שמח בשלמות – "ושמח בליבו" בבחירתו של משה רבנו. באותה שעה שאהרן שמח, הוא נבחר להיות הכהן הגדול, וזרעו זכה בכהונת עולם. אהרן הכהן הוא הבכור הראשון בהיסטוריה שלא קינא באחיו הקטן שהיה גדול ממנו, אלא להיפך שמח בכך. הוא התגבר על הטבע האנושי שלו, דבר שכל הבכורות הקודמים לו נכשלו לעשות. לכן אהרן שהתגבר על הטבע נבחר לייסד את שושלת הכהונה, שהתעלתה מעל הסכלות האנושית, היא הקדושה העל טבעית. אהרן היה הראשון שהצליח לתקן את הבכורה, ולכן הוא זכה להחליפה. זוהי זכותו המקורית של אהרן. לאהרן היתה סיעתא דשמיא שעזרה לו להתגבר על טבעו, וזו היא העובדה שהוא היה כהן מלידה.
4. אהרן הכהן הינו סמל לקבלת ייסורים באהבה. ביום חנוכת המשכן, יומו הגדול של אהרן, בו נכנס לשמש בכהונה, נשרפו שני בניו. ביום השמיני לחנוכת המשכן, בו נכנס אהרן לשמש בכהונה, שני בניו הגדולים של אהרן, נדב ואביהוא, מתו. נדב ואחיו אביהוא נכנסו להקטיר "אש זרה", ונשרפו חיים. את מקומם ירשו שני האחים הצעירים, אלעזר ואיתמר. התורה מתארת את האופן בו קיבל אהרן את הדין: "וידום אהרן". זוהי דרגה גבוהה ביותר של קבלת הייסורים.
5. במהלך המסע במדבר עירער קורח על מנהיגותם של משה ואהרן, אבל הקב"ה אישר את בחירתו באהרן על ידי מבחן קטורת – מאתיים וחמישים מקטירי הקטורת של קורח נשרפו אך כאשר אהרן הקטיר קטורת הוא עצר את המגפה שפגעה בעם. מבחן נוסף היה בפריחת מטהו של אהרן, כפי המסופר בחומש במדבר.
6. במסכת אבות (א, יב) נאמר: "הווי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום". באבות דרבי נתן (יב, ג) מתוארת שיטתו של אהרן: "שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה, הלך אהרן וישב אצל אחד מהם. אמר לו: "בני, ראה חברך מהו אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו, אומר 'אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את חברי, בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו'". הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. והולך אהרן ויושב אצל האחר, ואומר לו: "בני ראה חברך מהו אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו, ואומר 'אוי לי היאך אשא את עיני ואראה את חברי, בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו'". הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. וכשנפגשו זה בזה, גפפו ונשקו זה לזה". עד ימינו נחשב אהרן הכהן לסמל של אהבת הבריות ורדיפת שלום.
7. על פי המובא באבות דרבי נתן, אהרן הכהן היה ה'מטפל' הזוגי הראשון הידוע לנו, הצלחתו הייתה יוצאת מן הכלל. ניתן ללמוד זאת מהנאמר עליו באבות דרבי נתן (פרק י"ב) שהיו בישראל (בדור המדבר) אלפי ילדים שנקרא שמם 'אהרן', מדוע? מפני שאלמלא אהרן הם לא היו באים לעולם! שהיה אהרן משים שלום בין איש לאשתו ובעקבות השלום נולדו הילדים הללו, כאות הוקרה לאהרן, קראו ההורים את שם בנם כשמו, בהתחשב בעובדה שהבנות הן לכל הפחות חצי מאוכלוסיית העולם, הרי שמול אלפי הבנים שנקראו 'אהרן', נולדו גם אלפי בנות ואם נוסיף על זה את הסבירות שחלק מ'ההצלחות' של אהרן לא באו לידי ביטוי בלידת ילדים מכל סיבה שהיא, הרי ש'במבחן התוצאה' אהרן הצליח להביא מזור לאלפים רבים של זוגות ולהעמיד אותם על דרך סלולה בקשר הזוגי שלהם.
8. בעקבות מותו של אהרן, נסתלקו ענני הכבוד, שהקיפו את ישראל בהליכתם במדבר. כך נודע לעם שענני הכבוד, שהגנו עליהם, היו בזכותו של אהרן.
9. אהרן הכהן נפטר בא' אב, והוא היחיד אשר תאריך פטירתו מצוין בתורה. אהרן נפטר בשנה הארבעים לצאת בני ישראל ממצרים, בטרם הכניסה לארץ ישראל במקום הקרוי הֹר ההר, על גבול ארץ אדום. נהוג להתענות ביום זה, על אף שבדרך כלל לא מתענים בראשי חודשים
10. אהרן הכהן היה בן מאה עשרים ושלש במותו. משה, אהרן ובנו ממשיכו אלעזר צוו לעלות לראש הפסגה, ושם משה הפשיט מאהרן את בגדיו – בגדי הכהן הגדול, הלבישם את בנו, ואהרן נפטר במיתת נשיקה. לאחר מותו בני ישראל התאבלו עליו 30 יום, דבר המראה את האהבה הגדולה שרחש לו העם. מצאנו בפוסקים וכן נפסק בשולחן ערוך (או"ח תקפ,א-ב) שמותר להתענות בראש חודש אב, למרות שבדרך כלל אסור להתענות בראשי חודשים כיון שזהו יום פטירתו של אהרן הכהן.
תשעת הימים ו 9 באב בערך 14 הלכות והכנה חסידית לשבתות של בין המצרים | הפרלמנט לומדים יהדות וחסידות
https://youtu.be/V0pi-LzIVnQ
הרב זאביק הראל כותב על המשימה שלנו בחודש שהתחיל כעת, חודש אב:
"בכל פעם שרבי אריה לוין, הצדיק הירושלמי המפורסם, היה מסיים את אחד מביקוריו אצל האסירים בכלא או בבית החולים – הם היו כולם בהתרוממות רוח. פעם אחת, אחד מהעובדים ניגש אליו ואמר: רבי אריה, אני חייב לשאול אותך, איך זה שכולם ב'היי' כזה אחרי שאתה מבקר אותם? מה אתה אומר להם? ענה לו רבי אריה: אני לא אומר להם. אני משתדל רק להקשיב.
אהרון הכהן, שנפטר בראש חודש אב, הוא סמל לתיקון ההקשבה. הוא היה מקשיב היטב לכל אחד ומבין את כאבו, מוצא בו את היופי וגם מצליח לחזק ולעודד אותו.
אנחנו חיים בעולם יצרני שבו יש קורסים רבים לדיבור, עשייה, יצירה, מיתוג ושיווק, אבל אין אף קורס להקשבה. השמיעה נחשבת למשהו אפור ומשעמם, אבל לשמוע זה עניין אקטיבי ולא פסיבי. לשמוע זה אומר לצאת מעצמי, לתת את כל כולי למישהו ולהבין את המקום שבו הוא נמצא. ברגע זה מתחיל בית המקדש להיבנות".



