בקשר למילים "אשר נשיא יחטא" (ד, כב) מפרש רש"י אשר – לשון אשרי. אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו ק"ו על זדונותיו.
יש לעיין, מדוע נאמר לשון "אשרי" רק בנוגע להנשיא, ה"נותן לב להביא כפרה על שגגתו", ולא אף כלפי הכהן המשיח שעליו מדובר לפנ"ז?
ויש לבאר זה בפשטות:
"אשרי הדור" שייך לומר על דור שאינם חוטאים כלל, גם לא בשוגג, דרק אז שייך לומר עליהם "אשריהם", כי אין בהם עוון.
וא"כ, אין לומר "אשרי הדור" בנוגע לכהן המשיח, שהרי תפקידו של הכהן המשיח הוא "לכפר עליהם ולהתפלל בעדם" (לשון רש"י בנוגע לכהן המשיח פרשתנו ד, ג), ולכן, כאשר "הכהן המשיח" מביא כפרה על שגגתו, ה"ז פועל אצל בני ישראל שיתנו לבם להביא קרבן על שגגתם כדי לכפר על עוונותיהם, אך לא ילמדו מזה להיזהר שלא יחטאו כל עיקר.
משא"כ כאשר "הנשיא נותן לב להביא כפרה על שגגתו", אין זה רק מפני שמרגיש בנפשו גודל ענין הכפרה (כמו הכהן המשיח), שהרי אין זה ענינו של הנשיא (דקאי על המלך, ראה מפרשים כאן), כ"א ענינו הוא למלוך על הדור ולהנהיג את המדינה וכיו"ב, וזה שמביא קרבן הוא מפני ש"נותן לב" ויודע חומר ענין החטא בכלל, אפילו חטא בשוגג, ולכן רוצה להתכפר מחטא זה.
ודווקא זה פועל אצל העם שירגישו וישימו לבם לחומר ענין החטאים עד כדי שיזהרו אפילו מחטא בשוגג, ואז אפשר לומר עליהם "אשרי הדור".
(ע"פ לקוטי שיחות חי"ז עמ' 34 ואילך)
לעילוי נשמת
הרה"ח יהושע ב"ר שמחהבונים ע"ה
בראנשטיין
נלב"ע א' ניסן
תנצב"ה
