ב"ה
ממתק לשבת פרשת לך לך תשע"ה
באחת מטיסותיי מהארץ לבנגקוק ישבו לידי שני בחורים צעירים ואני שומע אחד שואל את השני לאן הוא נוסע וכשהשני עונה לו לבורמה הם מחליטים לנסוע ולטייל ביחד, פניתי אליהם ואמרתי "סליחה שאני מתערב אבל אני חייב לשאול, בדקתם קודם לאיזו מפלגה כל אחד מכם הצביע, האם אתם שומרים מצוות באותה רמה וכו'? שניהם מסתכלים אלי במבט מתפלא ואומרים לי "אחי אנחנו בטיול כרגע, עזוב את כל חילוקי הדעות בארץ…" מדהים לראות איך שרק עוזבים את הארץ וכל חלוקי הדעות נעלמים ואפשר לשבת ביחד עם כל מי שנראה וחושב הכי שונה ממני, פתאום מגלים את הנקודה היהודית המשותפת לכולנו.
***
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על הציווי האלוקי לאברהם "לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" הקב"ה בעצם אומר לאברהם מאיפה לצאת ולא אומר לו לאן להגיע כי המטרה כאן היא בעיקר היציאה, כשאנחנו יוצאים משדה הנוחות שלנו אנחנו מתגלים במצב האמתי שלנו ואז ביכולתנו ללמוד על עצמינו יותר ולדעת במה אנחנו טובים ומה עלינו לתקן ולשפר.
***
אבל כדי להגיע לזה לא חייבים לעלות למטוס ולצאת לטיול, בתורת החסידות מוסבר ש"ארצך" זה הטבע האישי של האדם אתו הוא נולד, "מולדתך" אלו ההרגלים והנימוסים שנרכשו בהשפעת הסביבה, "בית אביך" אלו הדברים שספגנו בבית, הקב"ה מצווה על אברהם אבינו ודרכו לכל יהודי שעליו להתנתק מכל הדברים שמשפיעים על אישיותו וכך להצליח לגלות את נשמתו ואת החיבור שלה בצורה הכי חזקה ולהגיע "אל הארץ אשר אראך" לגלות איך הוא יכול ליישם את הרצון האלוקי בכל שלב בחייו.
***
יהי רצון שנצליח באמת לצאת מעצמינו ולתת לחלק האלוקי שבתוכנו לומר את דברו ולבוא לידי ביטוי מעוד מצוות ומעשים טובים.
שבת שלום
