וואו כמה זה חשוב לומר תודה במיוחד לאבא שבשמיים. ערכנו סטטוסים קצרים על הודיה.
לא להיות כפוי טובה / החלק היומי, פרשת כי תבוא / סיון רהב-מאיר:
שלוש מילים של רש"י מספרות את כל הסיפור. עם ישראל כבר מגיע לארץ ומתבסס בה, ומאות שנים אחר כך – חקלאי יוצא למטע שלו ורואה שם ביכורים. הוא לוקח את הפרי הראשון ועולה איתו לירושלים, ובטקס מרגש נושא נאום שכולו תודה על העבר ותקווה לעתיד. מה פשר הטקס הזה? למה צריך להתרגש כל כך מאיזו תאנה ראשונה שצמחה בחצר? רש"י מגדיר זאת כך: "שאינך כפוי טובה".
אתה יודע להודות על היש, לשמוח בו, לראות מאיפה הכל הגיע, ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו. המטרה שלנו, עם הכניסה לארץ ישראל, היא לאמץ את התכונה הזו. לזהות כל הזמן נקודות של טוב ושל חסד ולעשות מהן עניין גדול, לומר עליהן תודה.
נדמה לי שגם בתקופה המאתגרת הזו, הסתכלות כזו יכולה לעזור לנו: להתבונן מסביב ולראות גם את הטוב, ולהודות עליו.
בית יהודי לפי הרבי: יסודות איתנים לזוגיות ונישואין מאושרים |אגרות הקודש מפורש
המתחרה לא לוקח לך את הפרנסה: שני מכתבים חזקים מהרבי
מאמר מקיף ומפורט על חודש אלול – רקע, מנהגים, סיפורים ועוד
סיפור קצר על חשיבות התודה באלול
"לאבא עשיר היו שלושה בנים, החליט האב לתת מתנה לבניו לקח אותם לחברת ב.מ.וו וקנה לכל אחד את הרכב החדיש ביותר! לאחר שנה אמר האב לילדים "לאחרונה הצטברו בחיקי חובות גדולים חשבתי לקבל את הרכבים חזרה למוכרם ולהשיב את חובותיי" כולם נזעקו בבהלה שלא יוכלו להסתדר ללא הרכב אמר האבא "הרכב ישאר למי שישכנע אותי שהרכב חיוני לו" לאחר שבוע של הכנה הגיעו שלושת הילדים לאבא נכנס האח הגדול נפל על רגליו "אתה לא יכול לעשות לי את זה, איך אוכל לקחת את אשתי והילדים לעבודה ולבית הספר"! סיים ויצא נכנס האח השני עם אשתו וילדיו "אבא הבט בנכדיך ובכלתך איך אתה מסוגל לעשות לעוללים הרכים מעשה שכזה! איך נוכל לסלוח לך על זה? סיים ויצא! נכנס האח השלישי עם בגדי חג ואמר "קיבלתי את הרכב במתנה לפני שנה ומאז לא זכיתי לומר לך פעם אחת 'תודה' באתי לומר לך תודה אבא יקר ואהוב שקנית ונתת לי להנות מהרכב שנה שלמה, תודה שבזכותך יכלתי לשמח את אשתי וילדיי ולצאת איתם לטיולים" סיים הבן "אבא יקר, הנה מפתחות, אני אוהב אותך ומודה לך על כל רגע שנתת לי את המתנה הנפלאה" האב התרגש פרץ בבכי חיבק את בנו ואמר "בך בחרתי מכולם ולך אני משאיר את הרכב עוד שנה"! אומר המגיד "בחודש אלול אנו זועקים "אבינו מלכנו כתבנו לשנה טובה" לפני שאנו מבקשים חיים עוד שנה, אנו חייבים להגיד תודה על כל מה שקיבלנו במהלך השנה שעברה!
איך להודות על הניסים?
מכתב מהרבי מליובאוויטש על האופן בו יש להודות לה':
🌺 מכתב יומי ל-100,000 איש מוקדש לזכות משפחת שוחט, לעילוי נשמת הדסה בת מאור יהודה ובתאל זגורי
נודעתי על ידי בנו .. על דבר הניתוח שצריך להיות לכבודו, והזכרתיו לרפואה שיעלה הניתוח יפה והשם יתברך ויתעלה ישלח דברו לרפואה קרובה ויוכל להוסיף אומץ בלימוד התורה וקיום המצוות ולהיות ממזכי הרבים אשר זכות הרבים תלוי בהם.
בוודאי למוֹתר להעירו אשר כשרואים נפלאות השם יתברך ויתעלה צריך להודות לשמו הגדול, והודאה זו היא על ידי תוספת אומץ בתורה ומצוה, ובטח אשר גם כבודו ינהג במנהג ישראל טוב זה, ויוסיף על שעוריו בלימוד התורה, וכן במעשה המצוות בכלל, ומצות הצדקה בפרט מתאים ליכולתו.
מהנכון שינצל ימי היותו ב.. לחזק רוח הבחורים הלומדים במכללה שיהיה חקוק בלבם ומוחם תמיד מקור מחצבתם דורות על דורות של בני ישראל חרדים ויראים לדבר ה' ולמצותו, ובהיות ידיעה זו ומחשבה זו תקועה בלבם ומוחם תמיד גם הם חזק יעמדו נגד כל הנסיונות העומדים בדרכם, אשר זה אך זה הוא הדרך להצלחה ואושר לכל אחד ואחת מישראל.
מקור: אגרות קודש ח"ז ע' רנה• מוגש ע"י מכון 'אור החסידות' • העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת
👈 'מכתב יומי' – לזכות הרב יצחק בן עדינה וכל משפחתו שיחיו משען, להצלחה מופלגה בכל מכל כל
תגובה אחת
ה'תודה' שנתקעה במקרר
תשמעו סיפור >>
שולחן השבת של הרב אלכסנדר נמדר, שליח חב"ד בעיר גוטברג בשבדיה, נראה כמו טיול סביב הגלובוס. תיירים מכל רחבי העולם מתארחים בבית הרב לסעודת שבת כשרה. הרב נמדר נוהג לערוך סבב בין האורחים ולכבד כל אחד באמירת דבר תורה או סיפור מעניין.
אחד האורחים, תייר מניו יורק, שיתף את הסיפור הבא:
קבוצת שוחטים יהודים עבדה במפעל בשר בארצות הברית. השוחטים היו נכנסים למפעל בשלוש לפנות בוקר ויוצאים בגמר העבודה, בשלוש אחרי הצוהריים. באחד הימים, כשיצאו בסוף יום העבודה לעבר הרכבים שהמתינו להם, עצר אותם השומר ושאל אם לא חסר אחד מהם. הם פתאום הבחינו בהיעדרו וחזרו למפעל לחפש אותו, ומצאו אותו תקוע בחדר הקירור במפעל. אילו היה נשאר שם כל הלילה – היה נחנק למוות.
נדהמים פנו אל השומר – בחור כהה עור, שאינו יהודי – וביקשו להבין כיצד שם לב לחסרונו של חברם.
הוא סיפר:
"בכל יום שאתם עוזבים את המפעל, החבר שלכם מקפיד להביט בי ולומר 'תודה'. במשך הזמן פיתחתי תלות בהכרת התודה שלו ואני יושב וממתין לה. זאת הבעה הערכה קטנה, שאני חשוב למישהו. אינני עציץ, אלא אדם בעל משמעות. והיום, כשהנהון התודה לא הגיע – הבנתי שמשהו רע קרה…".
הרב נמדר התפעל מהסיפור והחליט להדר יותר בהתייחסות נאותה לזולת. הוא החל להאיר פנים לשכניו ולברך כל אחד בברכת "בוקר טוב".
חלפו כמה שבועות והרב נסע להשתתף ב'כינוס השלוחים' בניו יורק. כשיצא בחזרה הביתה, העמיס כמה מזוודות עם מוצרי יודאיקה לקראת חג החנוכה: מאות חנוכיות וחבילות נרות ואלפי סביבונים ועלוני החג.
בכניסה לשבדיה היה רגיל לעבור את המכס בלי שאלות מיותרות, אך הפעם עצרו אותו ותבעו להחרים את המוצרים. הוא שכנע בהתרגשות שהמוצרים נועדו לחלוקה, אבל המוכסים התעקשו שכמות גדולה כזו היא מסחרית.
הרב נמדר היה בהלם, זה עלול היה לגרום חילול ה' חמור, כשיתפרסם שרב מכובד נתפס בהונאה במכס. הוא התחנן לנס משמיים. פתאום פנה אליו אחד המוכסים ואמר: "הרי אתם מנהלים בית ספר יהודי, ומובן שאתם מחלקים את המוצרים לתלמידים".
השליח הביט בו מופתע וזיהה עיניים מוכרות. זה היה ראש ועד הבית, שהרב נמדר החל בשבועות האחרונים לכבדו באמירת 'בוקר טוב' מאירה. המוכס העמיס את הארגזים על העגלה ופטר אותו לשלום…
___________________________
מסופר ע"י הרב שניאור אשכנזי
מתוך עלון 'פרשה'
https://chabadisrael.co.il/parasha/