מי לא רוצה ברכה? אבל "ברכה היא כמו גשם". כדי לקבל אותה צריכים לחרוש ולזרוע.

מי לא רוצה ברכה? אבל "ברכה היא כמו גשם". כדי לקבל אותה צריכים לחרוש ולזרוע.

תגובה אחת

  1. ב"ה ממתק לשבת פרשת בשלח תשפ"ב 2022
    הרבי הקודם רבי יוסף יצחק, סיפר, היה פעם חסיד שנולד בעיירה פולוצק, בעיירה זו היו ישיבות, בתי ספר, בתי כנסיות וקהילה יהודית מפותחת. לפרנסתו הוא עסק בצורפות ובתיקון שעונים, ובשלב מסויים הוא היגר לעיר ולדימיר.
    כאשר הוא הגיע לבקר את רבו, הרבי המהר"ש – האדמו"ר הרביעי של חב"ד – שאל אותו הרבי האם הוא מלמד ומרצה שיעורי תורה ברבים.
    "החסיד ענה "לעצמי אני לומד שעה בכל יום" ואני גם מכין את קריאת התורה כי אני היחיד בכל העיר שיודע לקרוא בתורה. אבל אני לא מלמד תורה ברבים. אנשי העיר הם יוצאי צבא שלא יודעים להתפלל ובקושי לומר את ברכת התורה הם יודעים."
    "אם כך" המשיך הרבי ושאל, "למה עזבת את הקהילה היהודית המפוארת בפולוצק והיגרת לוולדימיר?" נאנח החסיד ואמר רבי באמת כואב לי הלב כל פעם שאני נזכר במקום בו התגוררתי. זה היה מקום מלא בתורה "אבל פרנסה לא הצלחתי למצוא בפולוצק, וחיפשתי מקום שאוכל להתפרנס בכבוד. ואפילו קיבלתי ברכה מהרבי, וברוך השם הברכה התקיימה וכיום יש לי פרנסה בשפע."
    ענה לו הרבי, "יש לך טעות! לא לשם פרנסה גשמית הביא אותך השם יתברך לולדימיר. מי שמאמין בה' ובתורתו ומאמין שהשם משגיח על כל נברא בהשגחה פרטית, חייב להבין שהקב"ה לא מנתק יהודי מעיירה יהודית שוקקת רק לשם פרנסה גשמית בלבד, והטעות הזו נגרמת מטעות נוספת. אתה חושב שהעבודה שלך היא עבודת הצורפות ותיקון השעונים. טעות גדולה בידך! עבודה של יהודי היא תורה ועבודת השם. הקב"ה העביר אותך מפולוצק לולדימיר כדי שתקרב את היהודים הפשוטים ליהדות…
    "יהודי שחושב שהשם מעביר אדם ממקום למקום לצרכי פרנסה בלבד, הוא מקטני אמונה. הרי בכל מקום יכול השם לתת לחם לכל בשר, ומה ההבדל בין פולוצק ולוולדימיר?
    ואכן, הענקתי לך ברכה שתצליח. הברכה היא סיוע למה שתעשה, אבל כשלא עושים כלום, הברכה לא תעזור…"
    בפרשת השבוע אנחנו קוראים על המן שהקב"ה נותן לעם ישראל לאכול במדבר "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצאו העם ולקטו", בגמרא כתוב שיש הבדל בסיסי בין טל לגשם, הגשם תלוי במעשיו של האדם וכפי שהפסוק אומר שאם חלילה לא נעשה את רצון השם "וחרה אף השם בכם ועצר את השמיים ולא יהיה מטר, לעומת זאת טל לא נעצר אף פעם ואינו תלוי במעשי האדם.
    לפי זה לא מובן למה כתוב בפרשתנו לשון מטר "הנני ממטיר לכם לחם מן השמיים" שממשיל את נתינת המן לגשם?
    וההסבר הוא שאמנם המן דומה לטל בזה שאינו דורש חרישה, זריעה, קצירה וכו' אבל כן היתה בו עבודה מסוימת של הכנה וכפי שחז"ל אומרים שלצדיקים זה היה כלחם, לבינונים לא לגמרי מוכן והרשעים היו צריכים לטחון אותו, לצדיקים זה ירד בפתח ביתם לבינונים מרחק הליכה קרוב והרשעים היו צריכים ללכת הרבה כך שהיתה כאן עבודה ולכן הפסוק מדמה את זה גם למטר מבחינת זה שגם כאן יש מקום למעשיו של האדם.
    למה באמת היתה צריכה להיות במן עשייה של האדם? כתוב שמטרת המן היתה כדי ללמד את עם ישראל ש"לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי השם יחיה האדם" כשעם ישראל ראו שהקב"ה מספק להם את מזונם בצורה על טבעית הם הבינו שחיי האדם ופרנסתו של האדם תלויים אך ורק בקב"ה וכך גם כשנכנסו לארץ ונצרכו לעבוד ידעו בני ישראל שעבודתם היא רק כלי לברכת השם אבל הברכה מגיעה מהקב"ה. וכדי שיבינו שברכת השם היא גם כשהאדם עושה מעשה, סידר הקב"ה שגם במן תהיה עבודה מסויימת של האדם כדי שיוכל לשים לב שגם כשיש השקעה שלו, מה שקובע זו ברכת השם.
    יהי רצון שנזכה לראות את ברכת השם בכל מעשינו ונהיה חכמים מספיק כדי לעשות כלי שהברכה תוכל לחול בו ובזכות מעשינו הטובים נזכה לגאולה האמיתית והשלימה שתבוא בקרוב ממש.
    שבת שלום ומבורך לקרוא עוד על הפרשה https://heb.centernyc.com/beshalach/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.