ו' טבת – קצרצרים

תוקף בלתי מוגבל מפגש טעון במיוחד בין שני האחים יהודה ויוסף, מתואר בפרשת השבוע, פרשת "ויגש". יהודה, שלא הייתה לו כל עמדה שלטונית, עמד בתוקף רב מול יוסף (שלא ידע כי הוא אחיו), שהיה המשנה למלך מצרים וכל הסמכויות בידו. תוקף זה של יהודה הוא גדול אף מתוקפו של יוסף. תוקפו של יוסף היה רק במסגרת הטבע - הוא נבע מהמינוי שקיבל מפרעה להיות המשנה למלך. ואילו תוקפו של יהודה שלא להתחשב במגבלות הטבע, נובע מהקשר העצמותי שלו עם הקדוש ברוך הוא, שלמעלה מכל גדרי הטבע. תוקף זה של יהודה, נתן את הכוח לישראל להחזיק מעמד בגלות מצרים. ובתוקף זה נבוא לגאולה השלמה, בה יהיה "דוד עבדי (משבט יהודה) נשיא להם לעולם". התוקף שלנו בקיום התורה והמצוות צריך להיות כמו התוקף של…

להמשך קריאה

תפילה זאת שעת מלחמה

התפילה מכונה בזוהר בשם "שעת מלחמה", הזמן בו נלחמים עם היצר הרע שבתוכנו. ואי-אפשר לנצח מלחמה מתוך דיכאון. כך כותב אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מליאדי, בספר התניא: כמו שנצחון לנצח דבר גשמי, כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה, הנה אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל ויפול, גם אם הוא גבור יותר מחבירו; ככה ממש בנצחון היצר אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות הנמשכות מעצבות וטמטום הלב כאבן, כי אם בזריזות הנמשכת משמחה פתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם.

להמשך קריאה

למה לא להתפלל מתוך עצב?

התפלה כשהיא בשמחה גדולה בוודאי יותר חשוב ומקובל לפניו יותר מהתפלה בעצבות ובכיה ומשל על זה: כשעני שואל ומבקש ומתחנן לפני המלך בשר ודם בבכיה גדולה, אף על פי כן אין נותן לו אלא דבר מועט, אבל כשהשר מסדר לפני המלך(ב)שמחה גדולה ומתוך השבח מבקש גם בקשתו, אז נותן לו המלך מתנה מרובה. אז התפללו מתוך שמחה, ותקבלו מידו הפתוחה.

להמשך קריאה
חיי שרה – איך לגרום לתפילה להצליח
Champion on rocks during sunrise. Beautiful summer landscape

חיי שרה – איך לגרום לתפילה להצליח

המתפלל והמרגיש כעבד מובטחת לו ההצלחה!  על פרשת שליחות אליעזר עבד אברהם בפרשתינו "חיי שרה"  אמרו חז"ל (בראשית רבה פ"ס, ח הובא בפרש"י פרשתנו כד, מב) "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה". ויש לפרש מאמר חז"ל זה ע"פ דרך החסידות: אמרו חז"ל (ברכות לג, ב) "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", שאי אפשר  לדעת מראש מה יהי' מצב האדם בנוגע לתורה ומצוות, כי יש לו בחירה חפשית על עבודתו. אך כל זה נכון כשמדובר ב"תורתן של בנים" ‑ היראת שמים והתורה ומצוות של בני ישראל במשך הדורות. אך כשמדובר על "שיחתן של עבדי אבות" הרי כבר לפני זה הובטח אליעזר ש"ישלח מלאכו לפניך והצליח דרכך", שתהי' לו…

להמשך קריאה

אהבת ישראל זה שער הכניסה לתפילה

שער הכניסה בכמה סידורים נאמר: "נכון לומר קודם התפילה הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך", שכן מצוות אהבת-ישראל היא שער הכניסה לבוא ולעמוד לפני ה' להתפלל. פרפראות לתורה https://www.youtube.com/watch?v=RR2nmxZGqOk  

להמשך קריאה
בין לימוד לתפילה..
Champion on rocks during sunrise. Beautiful summer landscape

בין לימוד לתפילה..

בין לימוד לתפילה.. ישנן שתי עבודות מרכזיות ביומו של היהודי ובהם תלויה מציאותו ומדרגתו הרוחנית: עבודת לימוד התורה ועבודת התפילה. על מנת ששתי עבודות אלו תהיינה אופטימאליות, כל אחד לפי מדרגתו כוחותיו ויכולותיו, על האדם להכין את עצמו בצורה אחרת לכל אחת מהן: בעבודת הלימוד- על האדם להתמסר לדבר שהוא חפץ להבין, ולהבינו. בעבודת התפילה- ההתמסרות היא אל הנעלה מההבנה. התמסרות זו מתבטאת בהרגש שונה: בלימוד תורה מרגיש היהודי כתלמיד בפני רבו, בתפילה- כבן אצל אביו. מעובד מתוך "היום יום", הרבי מליובאוייטש.

להמשך קריאה

פרשת בהעלותך והתפילה

"לזעוק ולהריע" גם "ביום שמחתכם" בפרשתנו בהעלותך  (י, ט): "כי תבואו מלחמה גו' על הצר הצורר אתכם, והרעותם בחצוצרות". ויש לבאר זה בדרכי עבודת השי"ת: "הצר הצורר אתכם" – זהו היצר הרע, ש"אין לנו צר הצורר כמוהו" (של"ה חלק תושב"כ פרשתנו שנא, א). "מלחמה גו' על הצר" – עיקרה בשעת התפילה, שאז מתגבר היצר לבלבלו במחשבות זרות וכיו"ב. וכלשון "שעת צלותא, שעת קרבא" [שעת התפלה הוא שעת מלחמה] (ראה לקו"ת תצא לד, ג. ועוד). ועצה טובה קא-משמע-לן הכתוב: "והרעותם בחצוצרות", שפירושו "לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא . . כלומר כל דבר שייצר לכם . . זעקו עליהן והריעו" (ל' הרמב"ם ריש הל' תעניות). והיינו, שהעצה לניצחון על היצר היא רגש ההכנעה והביטול כלפי הקב"ה. כאשר מרגיש האדם שרק הוא ית'…

להמשך קריאה
תפילה של בעל עסק
אין לי הנאה משום דבר בעולם כמו: תפילה טובה

תפילה של בעל עסק

תפילה "מובא בספרים שתפילתו של בעל- עסק חשובה יותר אצל הקב"ה, מאשר תפילתו של בן- תורה" (האדמו"ר מסדיגורא). מסביר הרבי מליובאוויטש טעם הדבר: "מפני שצריך להסיח דעתו מענייני העסק כדי להתפלל לקב"ה". שווה להשקיע...!

להמשך קריאה

וידאו 16 דקות על ואהבת לרעך כמוך לפי הארי ז"ל

https://www.youtube.com/watch?v=RR2nmxZGqOk מה הקשר המיוחד בין מצוות אהבת ישראל לתפילה? מדוע את המצווה הזאת החליט הארי ז"ל מכל 613 המצוות דווקא להתחיל את התפילה עם מצווה זאת? זריקת חסידות על מצוות ואהבת לרעך כמוך פרוש קצרצר: שלוש דרגות באהבת ישראל! הרב הקדוש רבי זושא מאניפאלי, לא היה מסוגל לראות דבר רע על יהודי. כאשר יהודי התנהג שלא כראוי, דרגת האהבת ישראל של ר' זושא הייתה כזו שפשוט לא ראה זאת. להרב הקדוש רבי לוי-יצחק מברדיטשוב הייתה אהבת ישראל כזו, שגם כאשר ראה דבר בלתי רצוי ביהודי, היה תמיד מלמד זכות ומליץ טוב על אותו יהודי. ואילו מורנו הבעל שם טוב הקדוש, ראה בכל יהודי את כל החסרונות שלו וגם הוכיח אותו על כך. עבודתו הקדושה לא הייתה דווקא בלימוד זכות על אותו יהודי,…

להמשך קריאה
כאשר יש להציל יהודי – "לא עת להאריך בתפלה"!
אשה מתפללת לבורא עולם

כאשר יש להציל יהודי – "לא עת להאריך בתפלה"!

על הפסוק בפרשתנו "ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו" (יד, טו) כתב רש"י "למדנו שהי' משה עומד ומתפלל, אמר לו הקב"ה לא עת עתה להאריך בתפלה, שישראל נתונין בצרה". ויש לומר שבדברים אלו מרומז הוראה נפלאה: למרות גודל המעלה בתפילתו של משה רבינו, מ"מ כאשר הי' צורך להציל את ישראל, הי' עליו להפסיק מתפילתו. כי אם הי' ממשיך לעסוק בתפלה ובאותה שעה עוסק גם ב"דבר אל בני ישראל" ו"הרם את מטך" – הצלת ישראל – אזי הפעולה ד"דבר אל בני ישראל" לא הייתה נעשית בהתמסרות גמורה. ובמילא, מכיון שהגיע זמן שהיו צריכים להציל יהודי – אזי גוברת חשיבות הצלתו של יהודי על כל הענינים האחרים, עד כדי כך, שבשביל הצלתו, לא זו בלבד שמותר להפסיק בתפלה,…

להמשך קריאה

תפילתו "אומנתו" פרשת בשלח חסידות למתקדמים

בפרשתנו מסופר שכאשר ראו בני ישראל ש"מצרים נוסע אחריהם" אזי "ויצעקו בני ישראל אל ה'" (יד, י). ופירש רש"י "ויצעקו - תפסו אומנות אבותם". ולכאורה יש לתמוה, הרי לשון "אומנות" נופל על דבר שעוסקין בה בתמידות ובתדירות, וא"כ איך מתאים לתאר את התפילה "שצעקו" אל ה' כש"מצרים נוסע אחריהם" בשם "אומנות"? ויש לומר הביאור בזה: בקריאת תפילה זו בשם "אומנות" מתורץ תמיהה גדולה, שלכאורה, מה מקום הי' להתפלל אל הקב"ה בשעה ההיא, הרי כבר הבטיח להם הקב"ה שבני ישראל יצאו ביד רמה, וא"כ ממה-נפשך, אם האמינו בהבטחת הקב"ה, אין צורך להתפלל. ואם לא האמינו – מדוע התפללו? אלא שלכן נקראה תפלה זו בשם "אומנות" ללמדנו שלא היתה תפלה זו מפני מצוקתם ודאגתם אלא מפני שכך היא "אומנתם" של "אבותם" ושל בני ישראל,…

להמשך קריאה

וידאו 13 דקות סקירה על פרשת בשלח והסבר חסידי על מהות התפילה

https://www.youtube.com/watch?v=NBOKbP8en_Y זריקת חסידות פרשת בשלח כשבני ישראל היו לפני קריעת ים סוף הם התפללו לבורא עולם מדוע? אם הם מאמינים בקב"ה אז הוא כבר הבטיח להם להגיע לארץ ישראל! אן הם לא מאמינים בקב"ה אז למה להתפלל?? לפני הכל סקירה קצרה על פרשת השבוע פרשת בשלח ואחרי זה כמובן זריקת חסידות על פי תורתו של הרבי מילובבאיטש זריקת חסידות בפייס בוק https://www.facebook.com/chacisik

להמשך קריאה

עבודה שבלב – עבודת התפילה

תפילה איננה רק בקשה מהקב"ה על צרכינו (בריאות, פרנסה, זוגיות, גאולה...) או הודיה על מה שנפל בחלקנו. תפילה - היא ממש עבודה. ע"י התבוננות בגדולת ה' ומלכותו, לפני ובזמן התפילה, פועלים שתהיה המשכת ההכרה וההבנה השכלית ש"אין עוד מלבדו", לרגש שבלב. וכך, כאשר המוח והלב פועלים יחדיו, בא הדבר לידי ביטוי במעשים, ומביא לשינוי המידות וההתנהגות.  אחד הפירושים למילה "תפילה" היא מלשון "תופל כלי חרס". כלומר- בכוח התפילה לחבר בין מוח ללב, בין נשמה לגוף, בין עליונים לתחתונים.  וזוהי התפילה להיום, שנזכה לחבר בין הגשמי לרוחני, ולגלות אלוקות בעולם עד לגילוי משיח צדקנו!  שבת שלום!

להמשך קריאה

שיחתן של עבדי אבות – פרשת חיי שרה

על פרשת שליחות אליעזר עבד אברהם אמרו חז"ל (בראשית רבה פ"ס, ח הובא בפרש"י פרשתנו כד, מב) "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה". ויש לפרש מאמר חז"ל זה ע"פ דרך החסידות: אמרו חז"ל (ברכות לג, ב) "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", שא"א לדעת מראש מה יהי' מצב האדם בנוגע לתורה ומצוות, כי יש לו בחירה חפשית על עבודתו. אך כ"ז כשמדובר ב"תורתן של בנים" – היראת שמים והתורה ומצוות של בני ישראל במשך הדורות. אבל כשמדובר על "שיחתן של עבדי אבות" הרי הובטח אליעזר כבר לפני זה ש"ישלח מלאכו לפניך והצליח דרכך", שתהי' לו הצלחה בשליחותו. והטעם לזה הוא כי מדובר במצב רוחני של "שיחתן של…

להמשך קריאה

פרשת חיי שרה – מה הסוד של תפילה מוצלחת?

ב"ה טור לפרשת חיי שרה 3 כותרת: שיחה מקומית הבדיחה מספרת על נשיא ארה"ב שהגיע לביקור ממלכתי בלשכתו של הרב הראשי בירושלים. תוך כדי שיחה, הציג הרב הראשי טלפון שמחובר לבורא העולם. הנשיא סיפר בגאווה כי גם במשרדו יש טלפון כזה, אך הוא ממעט להשתמש בו כיון שכל דקת שיחה כרוכה בתשלום גבוה במיוחד. "מכאן תוכל להתקשר בחינם", הציע הרב הראשי באדיבות. "איך יתכן?", שאל הנשיא בפליאה, "מדוע אצלי התעריף גבוה כל כך?". "אה, אצלנו זאת שיחה מקומית", הפטיר הרב... כשם שיש מקומות קרובים ורחוקים, כך יש אנשים קרובים ורחוקים. פרשת השבוע מספרת על אנשים שהיו כל כך קרובים לה', עד שתפילתם נענתה מיד. אליעזר, עבד אברהם, נשלח לחפש אשה ליצחק. כאשר הגיע לחרן נשא תפילה שיצליח במשימה שהוטלה עליו. עוד לפני שהספיק לסיים את…

להמשך קריאה

כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר נענה תחילה | פרשת וירא

ממתק לשבת פרשת וירא תשע"ה לפני כמה שנים ישב אצלנו בעונג שבת בבנגקוק מפקד כיבוי האש באחת הערים בארץ וסיפר סיפור יפה שקרה לו שבועיים קודם, "טסתי לאוסטרליה לכנס של כבאים מכל העולם, הגעתי לעיר שבה מתקיים הכנס, ביום ששי אחר הצהריים, מיד התחלתי לברר היכן יש בית כנסת אך אף אחד לא ידע, החלטתי שבשבת בבוקר אחפש. ** בשבת בבוקר יצאתי לחפש בית כנסת, הסתובבתי ושאלתי ואף אחד לא מכיר, אחרי כשעה של חיפושים ממש נשברתי, נעמדתי ברחוב וחשבתי על הסיפורים שהילד שלי שלומד בבית ספר של חב"ד מספר לי תמיד איך הרבי היה עוזר ליהודים שהיו בודדים במקומות נידחים, הרמתי את ראשי, עצמתי עיניים ואמרתי "הרבי מליובאוויטש אתה אוהב אתגרים נכון? הנה יש לך יהודי שנמצא לבד במקום נידח באוסטרליה…

להמשך קריאה
הצלה מטרדות הפרנסה פרשת נח
כדי לינצל ממי המבול, הרומזים על "טרדות הפרנסה והמחשבות שבעניני עוה"ז" צריך "לבוא" וליכנס אל ה"תיבה" – תיבות התורה והתפלה.

הצלה מטרדות הפרנסה פרשת נח

בתחילת פרשתינו נאמר "נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו" (ו, ט) ומפרש רש"י "בדורותיו – יש שדורשין אותו לגנאי. לפי דורו הי' צדיק, ואילו הי' בדורו של אברהם לא הי' נחשב לכלום. לכאו' תמוה הדבר: הרי אפי' "בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב" (ראה ב"ב קכג, א) ומדוע נכתבה בתורה "גנותו" של נח? אלא עכצ"ל שבזה גופא בא הכתוב ללמדנו ענין הנוגע למעשה. ביאור הדברים בדרך החסידות: על הפסוק "בא אל התיבה" מבאר אדמו"ר הזקן בספר "תורה אור" (פרשתנו), שמרמז הכתוב אשר כדי לינצל ממי המבול, הרומזים על "טרדות הפרנסה והמחשבות שבעניני עוה"ז" צריך "לבוא" וליכנס אל ה"תיבה" – תיבות התורה והתפלה. עלול האדם לחשוב: זה שניצל נח ממי המבול על ידי שנכנס אל התיבה הוא מפני היותו צדיק תמים, אך מי…

להמשך קריאה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה

אחד מהקטעים הבולטים בתפילות ראש השנה ויום הכפורים, קטע שנאמר בהתרגשות, בקול רם ובהתעוררות יתירה, הוא הפיסקא שבפיוט 'ונתנה תוקף': "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה". תשובה מתורגמת בדרך כלל בשפת האומות למילה חרטה (Regret). אבל בלשון הקודש אנו אומרים תשובה ולא חרטה. 'תשובה' היא הרבה יותר מחרטה. היית שם, ואתה חוזר. הנשמה שלך היא חלק אלוקי ממעל, ואתה חוזר למקום המקורי שלך...(תשוב-ה') תפילה מתורגמת למילה Prayer, אבל גם המילה הזו מראה את ההתיחסות השונה של שפת האומות לעומת שפת היהדות. To pray- משמע 'לבקש'. ולא תמיד האדם מתפלל כדי לבקש משהו מאלוקים. לא זו הנקודה. השורש של המילה 'תפילה' הוא מלשון 'התופל כלי חרס', שמשמעותו לחבר כלי חרס. המילה 'תפילה' היא , אם כך, מלשון חיבור. התפילה היא הזמן וההזדמנות…

להמשך קריאה

רחמים בלי גבול

"אל יתפלל אדם בעבור זכויותיו, כי אולי זכויותיו מועטות. מוטב להתפלל לרחמי ה', כי רחמיו וחסדיו אין להם גבול."

להמשך קריאה