שלום

האמת והשלום כאשר הרמב"ם בספרו "היד החזקה" מדבר על הלכות ימי בין המצרים, הוא מצטט מדברי הנביא שימי הצומות האלה עתידים לא רק להתבטל בימות המשיח אלא אף "להפוך לימי ששון ושמחה..." אך הרמב"ם שלשונו קצרה ותמציתית מצטט לא רק זאת אלא ממשיך וכותב "...והאמת והשלום אהבו". מדוע מביא הרמב"ם גם את סוף הפסוק? ייתכן ובכך מנסה הרמב"ם לרמז לנו גם כיצד היא הדרך להפוך ימים אלו לימי ששון ושמחה. מצד אחד על האדם לרדוף אחר האמת ולדבוק בה ללא פשרות, אך מאידך עליו בו זמנית לרדוף ולדבוק בשלום. גם אם הזולת אינו אוחז באמת כפי שהוא מבין או תופס אותה, עליו לכבדו ולאהבו אהבת חינם. ואולי אף יותר מזה - אבן הבוחן של הדבק באמת באמת, היא בגודל אהבתו ורדיפתו גם…