לא ללכת לישון ישר אחרי האוכל | עצות הרמב"ם

"לא ישן סמוך לאכילה אלא ימתין אחר אכילה כמו שלוש שעות או ארבע שעות..." מערכת העיכול שלנו נמצאת במנוחה בלילה והיא עוברת ניקוי וטיהור כדי להכין את הפסולת להוצאה בבוקר. אם אדם אוכל סמוך לזמן שבו הוא הולך לישון המזון לא מתעכל בצורה ראויה, דבר שמזיק לקיבה, מקשה על השינה ויגרום לכך שביום למחרת האדם יסבול מחוסר אנרגיה.

להמשך קריאה
שינה כהכנה לקבלת התורה?
אבא יושן עם בנו

שינה כהכנה לקבלת התורה?

בפרשתנו נאמר שלפני מעמד הר סיני "ויוצא משה את העם לקראת האלקים" (יט, יז). ואיתא במדרש "ישנו להם ישראל כל אותו הלילה, לפי ששינה של עצרת עריבה והלילה קצרה כו' בא הקדוש ברוך הוא ומצאן ישנים כו', והי' משה מעורר לישראל כו' הדא הוא דכתיב 'ויוצא משה את העם לקראת האלקים'" (שיר השירים רבה פ״א, יב, ב). ולכאורה הדבר תמוה ביותר, הרי ידועים דברי הר"ן (סוף פסחים) שבני ישראל ספרו את הימים והשתוקקו בכל לבם ונפשם לקבלת התורה, ואם כן איך אפשר שבלילה זו במקום להמתין בקוצר רוח ולהתכונן לקבלת התורה – "ישנו להם", ועד ששנתם ערבה להם? ויש לומר הביאור בזה: כאשר הנשמה הקדושה נמצאת בתוך הגוף הרי היא מוגבלת בהשגות האלקיות שיכולה להשיג. מה שאין כן בעת השינה הנשמה עולה…

להמשך קריאה

"וילן שם כי בא השמש" (בראשית כח,יא) פרשת ויצא

ראש ורגל  "וילן שם כי בא השמש" (בראשית כח,יא)  בדרכו של יעקב אבינו לחרן, עובר יעקב במקום בית המקדש ולן שם, כנאמר: "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש". חז"ל לומדים מפסוק זה, כי לילה זה היה הראשון בו יעקב שכב לישון, לאחר שארבע עשרה שנה היה בבית מדרשם של שם ועבר ועסק בתורה בלילות. ואם כך נשאלת שאלה גדולה: אם ארבע עשרה שנה לא ישן בלילה, דווקא כאן, במקום המקדש, שכב לישון?!  הרבי מסביר כי עניין השכיבה הוא ירידה רוחנית גדולה לאדם. מעלתו של אדם מתבטאת דווקא כשהוא עומד, אז רואים בבירור – הראש (השכל) למעלה, הלב (הרגש) באמצע, והרגליים (כוחות העשייה) למטה. אך כשהוא שוכב לישון, נוצר מצב שבו הראש והרגליים שווים כביכול. החלק העליון של האדם מסמל את רוחניותו,…

להמשך קריאה

כיצד מתאים שדוקא "במקום הזה" – מקום המקדש, שכב יעקב לישון? פרשת ויצא

שינה למעליותא! על הפסוק "ויפגע במקום וילן שם גו' וישכב במקום ההוא" (כח, יא) פירש רש"י "באותו מקום שכב, אבל י"ד שנים ששמש בבית עבר, לא שכב". וידועה שאלת המפרשים (דברי דוד להט"ז, ועוד) דלכאורה כיצד מתאים שדוקא "במקום הזה" – מקום המקדש, שכב יעקב לישון? ואף שיעקב עצמו לא ידע על קדושת המקום, כמ"ש "ואנכי לא ידעתי" (לקמן, טז), אך עדיין קשה, מדוע הזמין הקב"ה שישכב יעקב לישון במקום קדוש כזה? ויש לומר הביאור בזה בדרך הפנימיות: באדם ישנם שני חלקים. החלק העליון הכולל ראשו, לבו וכיו"ב, וחלק התחתון הכולל רגליו וכו'. וברוחניות, הנה חלקו העליון של האדם הוא תוכנו ומהותו הרוחניים, וחלקו התחתון הוא גשמיותו. והנה, ההבדל בין עמידה וישיבה לשכיבה הוא, דבעת עמידה וישיבה ניכר בגלוי החילוק בין החלק…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות