שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך – לשון הרע לא מדבר אלי
שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, אומר הגאון מווילנא-בכל איבריך. שאדם צריך לשים לו שומרים ושוטרים בכל איבריו, שח"ו לא יכשל בעבירה.

שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך – לשון הרע לא מדבר אלי

שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, אומר הגאון מוילנא-בכל איבריך. שאדם צריך לשים לו שומרים ושוטרים בכל איבריו, שח"ו לא יכשל בעבירה.

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת שופטים לאור החסידות – "כי האדם עץ השדה"

ממתק לשבת פרשת שופטים תשע"ח 2018 היה פעם בחור צעיר שעבד בעבודה פשוטה והרגיש שאף אחד לא באמת מתעניין בו או חושב עליו, יום אחד נכנס הבחור לחנות כובעים, מדד כובע וכשהסתכל במראה ראה את עצמו ומאוד מצא חן בעיניו איך שנראה, באותו רגע פנה אליו אחד האנשים שהיה בחנות ואמר לו "אתה נראה ממש טוב" הוא ניגש לשלם והמוכר גם אמר לו שהוא נראה טוב, וכך יצא מהחנות שמח ומאושר ובדרך כמה אנשים שפגשו אותו חזרו ואמרו לו שהוא נראה מאוד טוב היום, כשהגיע הביתה אמא שלו הסתכלה עליו ואמרה לו איזה יופי הוא נראה היום, הוא אמר לה "כן זה בזכות הכובע" והאמא שואלת אותו "איזה כובע?" הוא שם את היד על הראש ומגלה שהכובע לא עליו, מסתבר שהוא שכח…

להמשך קריאה

פרשת שופטים עגלה ערופה

מי צריך להתעסק עם ה"נופלים"? בפרשתנו שופטים מובא ענין עגלה ערופה. ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו: "כי ימצא גו' נופל בשדה" – כאשר מוצאים איש אשר ר"ל "נופל" במעמד ומצב ירוד בעבודת ה', והוא נמצא "בשדה" – מקום "עשו . . איש שדה", ולא בסביבה של תורה ומצוה, שהוא מקום "ישוב" - מקום בו יושב ושוכן "אדם העליון", הי' מקום לחשוב שאין זה תפקידנו להתעסק אתו, שהרי זהו אשמת ה"נופל", כי עליו הי' להימצא בסביבה של תורה ויראת שמים, ואזי לא הי' "נופל". וע"ז באה ההוראה מעגלה ערופה, שההתעסקות עם ה"נופל" אינו רק מתפקידי "תושבי העיר" אלא גם ל"זקני העיר", ועד ל"סנהדרי גדולה", כמו שהביא רש"י על הכתוב "ויצאו זקניך ושופטיך" (כא, ב) ופירש "מיוחדים שבזקניך אלו סנהדרין גדולה". דלמרות…

להמשך קריאה

"כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט).

"כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט). פסוק מפורסם זה מופיע בפרשתנו, פרשת "שופטים". מדוע משווה התורה את האדם לאילן? תכונתו המיוחדת של האילן היא דבקותו במקור חיותו – הקרקע. במשך כל שנות קיומו, כל עונות השנה, שומר האילן על קשרו האיתן עם הקרקע ונותן פרי. כך גם האדם ושורשיו הרוחניים. על התורה נאמר: "כי הם חיינו". ממנה שואב היהודי את כוחות נפשו. אמנם רוב יומנו אינו מוקדש לתורה, והקשר שלנו לתורה נתון ל"שינויי עונות" בחיינו, אך יחד עם זאת- קשר זה לא צריך להיות כזכרון בלבד, אלא חיבור צמוד והדוק ללימוד התורה, עד שמרגישים שהיא מקור חיינו בהווה, חיבור כזה שמשפיע על היום כולו, כל יום מחדש! כך מסביר זאת הזוהר: " התורה, ישראל והקב"ה חד הם". שיהיה לנו חודש אלול…

להמשך קריאה
שופטים- ערי מקלט באור החסידות
בעבר כל אימרה ששמעו - היתה תורה, וכל מחזה שראו - הוראה בעבודה והדרכה.

שופטים- ערי מקלט באור החסידות

הקב"ה עומד על פרשת דרכים של האדם ומכריז "מקלט, מקלט!" בפרשתנו שופטים מובא ענין ערי מקלט, ומצווה הכתוב "תכין לך הדרך" (יט, ג), ולמדו מזה בגמרא ש"דרך ערי מקלט שלשים ושתיים אמות" (ב"ב ק, ב) בכדי שתהיה רחבה ונוחה, ויתר על זה אמרו ש"מקלט היה כתוב על פרשת דרכים כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם" (מכות י, ב). ויש לבאר דברים אלו בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל "דברי תורה קולטין" (מכות י, א), ולגבי "עיר מקלט" זו, הנה הדרך המובילה אל המקלט ד"דברי תורה" היא דרך נוחה ורחבה, וכשעומד האדם בפני ניסיון האם לבחור בטוב או ברע, הנה עומד הקב"ה ב"פרשת דרכים" זו ומכריז "מקלט מקלט", שמסייע לאדם ומורה לו הדרך הנכונה והישרה אשר ילך בה. וכמו שכתוב "ראה נתתי לפניך היום את…

להמשך קריאה

שופטים אם "מתיירא מן העבירות" – צדיק הוא!

אם "מתיירא מן העבירות" – צדיק הוא! בפרשתנו "שופטים"  מובא בנוגע להליכה למלחמה "ויספו השוטרים גו' מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו" (כ, ח). ובפירוש "הירא ורך הלבב" נחלקו תנאים "ר' עקיבא אומר הירא ורך הלבב כמשמעו שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה רבי יוסי הגלילי אומר הירא ורך הלבב זהו המתיירא מן העבירות שבידו" (משנה סוטה מד, סע"א). ויש לפרש הסיבה שמיאן רע"ק לפרש דקאי על "המתיירא מן העבירות" בדרך הדרוש: על ר"ע נאמר שהי' "רגיל לזכות את ישראל" (רש"י ד"ה שבקי' – סנה' קי, ב). ולכן, כאשר ראה אצל יהודי שיש לו הרהור תשובה, זיכהו מיד, אף אם התשובה עדיין לא פעלה אצל היהודי שישנה הנהגתו בפועל. ועל כן, לשיטת ר"ע, כאשר יהודי "מתיירא מן העבירות"…

להמשך קריאה

שופטים, שוטרים ויועצים

שופטים, שוטרים ויועצים בתחילת פרשתנו "שופטחם" כתוב "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". ובההפטרה כתוב שבזמן הגאולה "אשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה". ויש לעיין מדוע השמיט הנביא "שוטרים", והוסיף "יועציך". ויש לבאר הביאור בזה: שופטים הם ה"דיינין הפוסקים את הדין". ושוטרים הם "הרודין את העם אחר מצותן שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את הדין" (לשון רש"י עה"פ). ונמצא שאף שהשופט פוסק את הדין וגוזר על האדם לקיימו, יכול להיות שלא ירצה האדם לעשותו. ולכן צריכים לשוטר המכה וכופה ברצועה שיקיימו את פסק הדין בפועל. אך גם כשהאדם אינו מבין מעצמו מדוע יקיים את גזירת השופט יכול הוא לקיימו מרצון, והוא על ידי "יועץ", שמסביר להאדם ש"עצה טובה" היא וטוב לו - לקיים את דברי השופט. ועל פי זה יובנו שינויי…

להמשך קריאה

שופטים- פנינה יומית

"בני הקטן" – שופט? על הפסוק "שופטים ושוטרים תתן לך" כתוב במדרש, משל "למלך שהיו לו בנים הרבה והי' אוהב את הקטן יותר מכולן . . אמר המלך נותן אני את הפרדס הזה שאני אוהבו . . לבני הקטן שאני אוהבו מכל בני, כך אמר הקב"ה, מכל האומות שבראתי איני אוהב אלא לישראל, שנאמר כי נער ישראל ואוהבהו. . נותן אני מה שאהבתי לעם שאני אוהב, הוי שופטים ושוטרים" (מדרש רבה פ"ה, ז). והנה, מלשון המדרש משמע שנתינת ה"שופטים" לישראל היא מצד היותם "בני הקטן" ו"נער ישראל". ולכאורה תמוה, הרי ענין המשפט קשור עם גדלות בשכל וחכמה, וא"כ איך שייך לומר שמצד היותם "נער ישראל" ו"קטן" נתנה להם ענין ה"שופטים"? ויש לומר הביאור בזה ע"פ מה שמצינו שתפקיד ה"שופטים" אצל ישראל אינו…

להמשך קריאה

שופטים ושוטרים ברוחני

מה יעשה אדם כדי להיות "שוטר" על עצמו? בתחילת פרשתנו "שופטים" כתוב "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". ומפרש רש"י "שופטים ושוטרים - שופטים דיינים הפוסקים את הדין, ושוטרים הרודין את העם אחר מצותן שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט". ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו: ידועים דברי הש"ך עה"ת (ריש פרשתנו) ש"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" מוסבים גם על "שערי הגוף", העינים והאזנים וכו' "ללמד לאדם שיהי' לו שוטר ומושל על כל אחד ואחד מאלו האיברים כו'". ועפ"ז יש לבאר כתוב זה שעל האדם לקיים בעצמו "שופטים ושוטרים תתן לך": "שופטים" הם ה"דיינים הפוסקים את הדין", והיינו, שעל האדם ללמוד את דיני והלכות התורה, לדעת את המעשה אשר יעשון ואלה אשר לא תעשינה, ולקיים הלכות…

להמשך קריאה

שופטים כל מעשה טוב מקרב אותנו לגאולה

טור לפרשת שופטים: כותרת: משיח – למה, מה, מי ואיך? מדברים הרבה על המשיח. שרים "אני מאמין בביאת המשיח". השלטים מבשרים "היכונו לביאת המשיח". אבל למה, מה, מי ואיך? בשורות הבאות ננסה לטעום על קצה המזלג, מה יקרה באותם ימים. למה ביאת המשיח כה חשובה? הרמב"ם מונה את ביאת המשיח כאחד מ-13 עיקרי האמונה, ולא בכדי. בזמננו, החיים היהודיים חלקיים, ואיננו יכולים לקיים מאות מצוות, כיון שאין לנו בית מקדש ולא כל בני ישראל נמצאים בארץ. משיח יביא לכך שנוכל לקיים את כל 613 מצוות התורה, כפי שהיה בעבר. יתר על כן: בפרשה מופיעה מצוה שמעולם לא קוימה בשלמותה – הוספת שלוש ערי מקלט. ייעוד זה יתקיים בגאולה, כאשר הקב"ה ירחיב את גבולות הארץ מזרחה: "אם ירחיב ה' אלוקיך את גבולך כאשר נשבע…

להמשך קריאה
טור לפרשת משפטים – שמירה כהלכה
שומרים

טור לפרשת משפטים – שמירה כהלכה

ב"ה טור לפרשת משפטים כותרת: שמירה כהלכה נושא השכר והעונש הינו נושא מסתורי במיוחד, בו רב הנסתר על הנגלה. איך בדיוק מודד ה' כל מצווה ועבירה? האם ה' נוהג עם כל בני האדם באמת-מידה שווה? בשורות הבאות ננסה להסיר חלק קטן מן הערפל האופף את הסוגיה הזו. פרשת משפטים מלאה בדינים שנועדו להבטיח מערכת יחסים תקינה בין אדם לחברו. בין השאר, מדובר על ארבעה סוגים של שומרים: שומר חינם, המתנדב לשמור בלי תמורה; שומר שכר, המקבל תשלום על השמירה; שוכר, המשתמש בחפץ ומשלם דמי שכירות; ושואל, הנהנה מהחפץ בחינם, ללא כל תשלום. ההבדלים בין השומרים אינם מסתכמים בתגמול שהם מקבלים, יש גם הבדלים במידת האחריות המוטלת על השומר במקרים של אובדן החפץ השמור. שומר חינם פטור מתשלום על נזק כמעט בכל מצב,…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות