משפטים וציטוטים ואמרות חז"ל על שבת קודש

"וביום השביעי יהיה לכם קודש" שמות לה,ב. ביום שבת אף ה'לכם', האכילה והשינה צריך להיות קודש, לאכול ולהתענג בשבת בקדושה ובטהרה. החיד"א החזר הוצאות שבת במסכת שבת ב,א נאמר "יציאות השבת שתיים שהן ארבע" רמז יש כאן, שההוצאות שהיהודי מוציא לכבוד השבת, לענגה במאכל ובמשקה, יוחזרו לו בתוספת ריבית, בכפל-כפליים; על"יציאות שתיים" הוא מקבל חזרה "ארבע". פניני תורה רוצים לקבל ברכה שבועית בזוהר נאמר שמהשבת מתברכים כל ימות השבוע לכן כאשר שומרים את השבת כראוי מביא הדבר ברכה והצלחה בכל ימות השבוע. אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש עשרים ושש שעות שבת של בן-תורה צריכה להיות בת עשרים ושש שעות מלאות כמניין שם הוי'ה. הווי אומר, שנוסף על עשרים וארבע השעות הקדושות של יום שבת-קודש יש להוסיף שעה אחת לפניה, להוסיף מחול על הקודש ושעה…

להמשך קריאה

ציטוטים, פיתגמים ומשפטי חז"ל על השבת – מאויר

יום השביעי שבת כולו לה' העבודה בשבת היא על-ידי שביתה ממלאכה רבנו בחיי "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה' אלוקיך" שמות כ,ט רבי נתן-נטע מאברוטש לא היה ישן כלל בשבת לא ביום ולא בלילה הוא היה אומר כיצד אפשר לישון? הרי השבת היא מלכה ומי שישן בשבת, גורם נזק לאוצר המלוכה. רבי ברוך ממז'יבוז' היה אומר: מוותר אני על העולם הבא שלי בשביל שמירת שבת כהלכתה. השבת היא למעלה מהעולם הבא היא המעיין שממנו נובע העולם הבא. "וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד וכיבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר"  

להמשך קריאה

סעודות שבת וחג במנהטן – רשימת הקידושים בניו יורק

הגעתם למנהטן ניו יורק מחפשים לא לעשות את השבת לבד. צוות מרכז ניו יורק ריכז בפניכם את האופציות לסעודות שבת וחג ציבוריות באיזור מנהטן. ואפילו אופציות לקיטרינג- אז עושים שבת במנהטן קראו עד הסוף.  אם אתם מחפשים סעודות שישבת בברוקלין לחצו כאן, אם אתם מחפשים בקווינס לחצו כאן. ΟΟΟ בבית הכנסת של הרב פינטו - שובה ישראל מנהטן לכל הישראלים והיהודים בלי יוצא מן הכלל הכנסת אורחים בשבתות חגים וימי חול ארוחות חמות תפילות שבת חגים וימי חול ושיעורי תורה בישיבת שובה ישראל מנהטן שחרית 8:00 הודו. ליצירת קשר 929-363-2399 או בווצאפ 972-50-212-4688 כולם מוזמנים Address: 122 E 58th St, New York, NY 10022 Phone: (800) 715-4093 אתר: http://www.shuvaisrael.com ΟΟΟ סעודות פרטיות אבל ציבוריות :)   shabbat.com יש אתר כמו אירבי אנד בי, או כמו…

להמשך קריאה

הלכות קידוש בשבת

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (יֵשׁ אוֹמְרִים: כִּי הוּא יוֹם) תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם (יֵשׁ אוֹמְרִים: כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים) וְשַׁבַּת קָדְשֶׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:

להמשך קריאה

אפשר לומר בלי שום הפרזה, כי יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם

אחד העם (אשר צבי גינצבורג - הוגה דעות, מראשי 'חובבי ציון') "רואים אנו אנשי שם, חוקרים חופשים, הרחוקים מאמונה, המודים בפה מלא, שהם עצמם שאינם שומרים לא את השבת ולא שאר חוקי הדת, יוצאים, בכל זאת, להגן על השבת בתור אינסטיטוציה היסטורית של כלל האומה ובלי כל צל של צביעות. וכי יש לך ראיה גדולה מזו על התעוררות 'הרגש היהודי'? אין צורך להיות מדקדק במצוות בשביל להכיר ערך השבת. מי שמרגיש בלבו קשר אמיתי עם חיי האומה בכל הדורות, לא יוכל בשום אופן לצייר לו מציאות עם ישראל בלי 'שבת מלכתא'. אפשר לומר בלי שום הפרזה, כי יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם, ולולא היא, שהחזירה להם את 'נשמתם' וחידשה את חיי רוחם בכל שבוע, היו התלאות של 'ימי המעשה'…

להמשך קריאה

כל המשמר שבת, כאילו קיים את בכל התורה כולה

זכירת שבת משמעותה לזכור "כי ששת ימים עשה ד' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש". לזכור שרבש"ע ברא את העולם והכל ממנו והכל שלו. השבת היא שורש האמונה, ועל כן אמרו חז"ל: "כל השומר את השבת כאילו מקיים את כל התורה כולה. וכל המחלל את השבת כאילו כפר בכל התורה כולה". "שקולה שבת כנגד כל המצות". ועוד אמרו: "כל המשמר שבת כהלכתו, אפילו חטא כדור אנוש שעבדו ע"ז, מוחלין לו, שנאמר: 'אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו', אל תקרי 'מחללו' אלא 'מחוּל לו'". גם מי שנוהג כדור אנוש ועובד ע"ז, אם שומר שבת - מחול לו. המהר"ל מפרש שאפילו לא שב מחטא ע"ז, כיון ששומר שבת, מוחלין לו, כי בזה ששומר שבת מודה בבריאת העולם…

להמשך קריאה

ברכת השם היא תעשיר זו השבת

בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר, וְלֹא יוסיף עֶצֶב עִמָּהּ. משלי העושר עלול לתת לאדם תחושה של עוצמה, ולגרום לו להעריץ את עצמו ואת מעשי ידיו. מי שבכל-זאת רוצה להיות עשיר ולא להתקלקל, צריך להקפיד לברך את ה' על כל הישג. חז"ל דרשו את הפסוק כולו על השבת: "ברכת ה' היא תעשיר - זו ברכת שבת; ולא יוסיף עצב עמה - זו אבלות" (ירושלמי ברכות ב ז). "כי העובדי כוכבים היו רגילים להתאבל בשבת, כיוון שמזל שבתאי המורה על עצבות משמש בשבת" (רבנו בחיי על פרשת שופטים), ואצלנו השבת נחשבת ליום שמחה, ואסור להתאבל בה.

להמשך קריאה

מה הדין של הוצאות השבת

הוצאות שבת חוזרות "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה, חוץ מהוצאות שבת". על הוצאות שבת נאמר "לוו עלי ואני פורע". כביכול הקב"ה נותן לנו צ'ק פתוח ואומר: בני, קנו בו לכבוד שבת ללא שום צמצום... בזוהר מובא שלא רק שהקב"ה יחזיר לאדם את כל הוצאותיו לכבוד השבת, אלא אף יחזיר לו אותן בכפל כפליים, שהרי כשהאדם מוציא את הכסף, הרי כביכול "הלווה" כסף להקב"ה, והקב"ה פורע את החוב בכפל כפליים (כמו בצדקה). בזוהר מובא גם כי השבת היא מקור הברכה בעולם. כל הברכות שלמעלה ומטה תלויות ביום השביעי. הספורנו מפרש על הפסוק "ששת ימים תעבוד ובשביעי תשבות" כי "הצלחתך בששת הימים תהיה כמו שתשבות בשביעי". החפץ חיים מסביר על הפסוק "ראו כי ה' נתן לכם את השבת",…

להמשך קריאה

מלאכי שבת מיוחדים

שכר שומרי השבת ומענגיה ה"ילקוט מעם לועז" מביא בשם הזוהר כי "יש מלאכים מיוחדים בשמים שהם מיוחדים לכך להסתכל באלו ששומרים שבת ומענגים אותה כהלכה, והם מברכים אותם, ויש עימם רבבות מלאכים שעונים אמן". הרמב"ם מביא את שמפורש בקבלה כי "שכרו בעולם הזה יתר על שכרו לעולם הבא", כלומר, כמה שבעולם הבא שומר השבת מקבל שכר רב, עוד יותר גדול הוא שכרו בעולם הזה. חז"ל אומרים: "אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה - לא שלטה בהן אומה ולשון". שמירת השבת יכלה להציל אותנו מן השיעבוד.

להמשך קריאה

פרשת בראשית | עבודה קטנה שעושה הבדל גדול

מי הפועל שלא יהי' "העולם חסר"? על הפסוק בפרשתנו בראשית "ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה" (ב, ב) כתב רש"י "מה הי' העולם חסר, מנוחה. באת שבת באת מנוחה, כלתה ונגמרה המלאכה". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: ידוע שששת ימי בראשית רומזים ל"שית אלפי שנין דהוי עלמא" (ראה רמב"ן עה"ת בראשית ב, ג). וא"כ, הזמן שבו אנו נמצאים עכשיו, בסיום אלף הששי, נרמז בזמן של סיום יום הששי של מעשה בראשית. ועפ"ז יש לומר שמדברי רש"י אלו, שדווקא ברגעים האחרונים, "כלתה ונגמרה המלאכה", ועד אז "הי' העולם חסר", יש ללמוד הוראה חשובה: עלול אדם לחשוב, שאחרי עבודתם הנעלית של כל הדורות שקדמונו, הצדיקים גדולים עם נשמות קדושות ביותר, כמו האבות ומשה רבינו, הנביאים, התנאים והאמורים, עד לדור האחרון, הרי הם…

להמשך קריאה

השבת – תכלית שש השנים | פרשת בהר פנינה יומית

בתחילת פרשתנו בהר  נאמר הציווי על שמיטה "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך וגו'" (כה, ב-ג). והקשו המפרשים (פנ"י ר"פ בהר. לקו"ת ר"פ בהר , ועוד) הרי "ושבתה הארץ שבת לה'" היא רק בשנה השביעית, אחרי ה"שש שנים תזרע כרמך", ואם כן, מדוע נאמר כתוב זה לפני ה"שש שנים" ולא אחריהם, כפי סדר הזמנים? ותירץ כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע (לקו"ת שם מ, ד) שבא הכתוב לומר בזה, שהגם שהשנה השביעית באה לאחרי ששת השנים, מכל-מקום מיד כאשר "תבואו אל הארץ" צריך לידע שמטרת ותכלית הכניסה לארץ אינה העבודה עם הקרקע בשש שנות החול, אלא התכלית היא השנה בה "ושבתה הארץ שבת לה'". והיינו, שגם בעת העבודה ב"שש שנים" צריך להיות ניכר שאין…

להמשך קריאה

פרשת ויקהל – ששת ימים – שבת, וביום השביעי – שבת שבתון!

ששת ימים – שבת, וביום השביעי – שבת שבתון! בתחילת פרשתנו ויקהל כתוב "ששת ימים תיעשה מלאכה, וביום השביעי יהי' לכם קודש שבת שבתון לה'" (לה, ב). ויש לבאר זה על פי דרך החסידות: כתוב בתהלים (קכח, ב) "יגיע כפיך כי תאכל". ופירושו, שכאשר עוסק האדם במלאכתו לפרנס עצמו ובני ביתו הרי זה צריך להיות רק עם "כפיך" – בכח המעשה, ולא להשקיע ראשו בזה, "יגיע ראשך" (ראה לקוטי תורה שלח מב, ד. ועוד). כי באמת אין מזונות האדם באים מהעסק והמסחר, כי אם הקב"ה הוא הזן ומפרנס את העולם כולו, והעסק אינו אלא "כלי" ו"אמצעי" שעל ידו משפיע הקב"ה פרנסתו. וכאשר יכיר האדם בזה שהפרנסה מגיעה מהקב"ה, אזי יבין שגם אם יתעסק במסחרו ביגיעה יתירה לא ירוויח יותר ממה שהקב"ה רוצה…

להמשך קריאה

פרשת ניצבים – הרב חיים הבר

טור לפרשת נצבים-כותרת: זה לא בשמים יצא לי לשוחח עם אדם שחנותו פתוחה בשבת, ודיברתי על ליבו על חשיבות שמירת השבת. בתגובה, אמר את המשפט הבא: "גם אני הייתי רוצה לסגור את החנות בשבת, אבל זה פשוט בלתי אפשרי מבחינה כלכלית". טענות דומות, על קשיים בשמירת מצוות, נשמעות מידי פעם, מה שמעלה את השאלה: אולי התורה דורשת מאתנו יותר ממה שאנו מסוגלים? בדיוק את הטענה הזו, שוללת התורה בפרשת נצבים: "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום – לא נפלאת היא ממך, ולא רחוקה היא, לא בשמים היא... כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו". ואכן, ההלכה 'לוקחת בחשבון' את הנסיבות המורכבות של החיים. כפי שניתן ללמוד מהסיפור הבא: התלמוד מספר על מחלוקת חריפה שהתעוררה בבית המדרש בין רבי אליעזר לרוב…

להמשך קריאה

מתן תורה ומנוחת השבת

מדוע מביאה התורה ל"מנוחה" ו"שקט"? אמרו חז"ל (שבת פו, ב): "דכולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל". ויש לבאר הקשר בין מתן תורה לשבת: אמרו חז"ל בנוגע ליום השבת "מה הי' העולם חסר, מנוחה. באה שבת באה מנוחה" (הובא בפרש"י בראשית ב, ב. פרש"י מגילה ט, א). ונמצא, שענין השבת קשור ל"מנוחה". ויש לומר ש"מנוחת" השבת באה לידי שלימות ע"י מתן תורה, וכמו שאמרו חז"ל בהמשך הסוגיא (שבת פח, א) "מאי דכתיב משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה, אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה? אלא בתחילה יראה ולבסוף שקטה. ולמה יראה? כדריש לקיש, דאמר ריש לקיש מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום הששי, ה' יתירה למה לי, מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה אתם…

להמשך קריאה

חלות השבת בעבודת הנפש הפנימית

חלות לשבת  מלאכת הכנת הלחם מלמדת אותנו פרק בעבודת הנפש הפנימית.  בתחילה יש בידינו אוסף של גרעיני חיטה שלמים. גרעינים אלה הם נוקשים ונפרדים, ואפשר בנקל להבחין בין גרעין למשנהו. כדי ליצור קמח יש לטחון אותם עד דק. רק כאשר הגרעין מאבד את כל מציאותו, כשלא נותר כל שריד לממשותו העצמית, ייעשה לקמח.  הטחינה היא השלב הראשון בעבודה הפנימית. הדגן שבנו הוא התכונה הקיומית הטבועה בתוכנו- להרגיש את עצמנו. אנו מרוכזים בצרכינו האישיים, במחשבות, בכאבים, במאוויים, ברגשות ובחלומות שלנו. אך כל עוד אנו מרגישים את עצמנו, יקשה עלינו להיות קשובים באמת לזולת. אנו גם עלולים ליפול לתחושה של התנשאות ולחוסר קשר וקשב לסביבה. מלאכת הטחינה בנפש היא ההליכה נגד הטבע שלנו, היציאה מן הרצונות הפרטיים, וההתעלות מעל המאוויים האישיים שלנו. עבודה זה…

להמשך קריאה

ממתק לפרשת חיי שרה תשע"ה

בחור חב"דניק נוסע על הכביש המהיר בניו יורק ומפספס את היציאה, הוא יוצא ביציאה הבאה ומיד כשיוצא הוא רואה יהודי עומד ליד רכב עם מכסה מנוע פתוח ונראה לחוץ מאוד, הוא עוצר לידו ושואל איך אוכל לעזור, היהודי אומר לו "יש לנו טיסה עוד שעתיים והרכב בדיוק עכשיו נתקע ואני לא יודע מה לעשות" החב"דניק אומר לו בא תעלה אני אקח אותך לשדה, היהודי עולה לרכב מלא בתודות לבחור שעוזר לו, כמה רחובות משם הם אוספים את אשתו שמחכה כבר עם המזוודות ליד הבית ונוסעים לשדה, *** כשמתקרבים לשדה, היהודי אומר לחבדניק "אולי תגיד לי איזה מעשה טוב תרצה שאעשה כדי להמשיך את הטוב שעשית אתנו?" החבדניק מציע לו כמצופה "אולי תתחיל להניח תפילין כל יום?" היהודי מהרהר, כשמגיעים לשדה התעופה הוא…

להמשך קריאה
תתענגו בטעם השבת האמיתית
שבורא עולם יוריק עליכם עם אור נרות שבת שפע רוחני יהודי איכותי ותתענגו בטעם השבת האמיתית

תתענגו בטעם השבת האמיתית

שבורא עולם יוריק עליכם - עם אור נרות שבת - שפע רוחני יהודי איכותי - ותתענגו בטעם השבת האמיתית הכנות לשבת- * שעון שבת: לפני כניסת השבת מדליקים את האורות שרוצים שידלקו במהלך השבת, ומכוונים את שעון השבת כך שהאורות יכבו וידלקו באופן אוטומטי בשעות הנחוצות. (אם כי תמיד משאירים ביום שישי גם אור קטן שאינו כבה עם שעון שבת, כדי שלא יהיה יותר מדי חשוך). * שעון שבת לשקעים בודדים: קונים בחנויות החשמל, וניתן באמצעותו לכוון מכשירים ספציפיים כך שיפעלו בשעות ספציפיות. לדוגמא: תנור חימום, מאוורר.

להמשך קריאה