פתגמים, ציטוטים ומשפטים לחג השבועות

חג השבועות - משפטים ציטוטים ופתגמים לכבוד חג מתן התורה - אנא שתפו לזיכוי הרבים מחילה בשבועות בימים הנוראים הקב"ה הוא בבחינת מלך ושופט ולכן קשה יותר להשיג מחילת העוונות כי "מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול" אבל בשבועות, יום מתן- התורה הקב"ה מלמד תורה לעמו ישראל ולכן יכול הוא למחול ולסלוח בנקל כי "רב שמחל על כבודו, כבודו מחול". רבי לוי-יצחק מברדיצ'וב שבועה הדדית 'שבועות' הוא מלשון שבועה ביום מתן תורה כרתו הקב"ה וישראל ברית שבועה אנו נשבענו - שלא נמירו באלוקים אחרים, וה' - שלא יחליף אותנו באומה אחרת. אור-החיים בעצרת, יום קבלת התורה הכול מודים שכדי לקיים את התורה צריכים אנו ל"לכם", לפרנסה ולכלכלה שהרי אם אין קמח אין תורה. רבי לוי-יצחק מברדיצ'וב מעמד הר-סיני וקדושת היום הנשגב…

להמשך קריאה

דבר תורה קצר לחג השבועות – השינוי הגדול

ממתק לחג השבועות תשע"ז 2017 שירה השתתפה בעונג שבת בבית חב"ד בנגקוק לפני כמה חודשים וסיפרה סיפור מרגש, " אני סיימתי לימודי הוראה לפני כשנתיים, לשמחתי קיבלתי עבודה כמחנכת כיתה, בבית ספר טוב בעיר בה אני גרה, המחנכת שהיתה לפני, עשתה איתי חפיפה ותוך כדי החפיפה סיפרה לי על יונתן, "הילד הבעייתי בכיתה" היא אמרה לי "הכיתה בסך הכל כיתה טובה אבל זה הילד שיאכיל אותך מרורים" שאלתי "האם אי אפשר לנסות לשנות אותו" והיא אמרה לי "יש לו בעיה מלידה שגורמת לו להיות היפראקטיבי וזה לא ניתן לשינוי" שנת הלימודים החלה, הגעתי לכתה עם חששות אבל עם החלטה שאני אעשה את השינוי, מיד ביום הראשון קראתי ליונתן ואמרתי לו שאני רוצה שהוא יעזור לי בכל מה שאצטרך, שלחתי אותו להביא לי…

להמשך קריאה

הלכות ומנהגים לשבועות

תפילת ליל שבועות א. מאחרין להתפלל ערבית של ליל שבועות בכדי שיהיו ימי הספירה "תמימות", ומי שאינו יכול לאחר את התפילה - יתפלל מוקדם אבל לא יקדש עד שיהיה לילה ודאי (כף החיים תצד ס"ק א. משנה ברורה ס"ק א'). ב. אומרים בחג השבועות "זמן מתן תורתנו", (שולחן ערוך תצד סע' א). אף על פי שבתורה הוזכר בו רק ענין ה"מנחה החדשה", כיוון שכך זימן הקב"ה שבו ביום קיבלנו את התורה (מהראנ"ח פ' אמור קכז. שו"ת הריב"ש סי' צו. מחזיק ברכה תצד. מג"א שם. פר"ח שם ס"ק א). ג. מי שלא אמר "יעלה ויבא", ואמר "ותתן לנו", או אמר "יעלה ויבא" ולא אמר "ותתן לנו" אם סיים תפילתו - אינו צריך לחזור. ואם לא אמר גם שניהם - חוזר (עיין כף החיים…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת במדבר,ראש חודש סיוון לקראת שבועות – כאיש אחד בלב אחד

ממתק לשבת פרשת במדבר תשע"ז - למה הקב"ה סופר את עם ישראל? אשה מבוגרת המתינה בתור לקבלת דולר לצדקה ולברכה מהרבי מליובאוויטש, כל יום ראשון היה הרבי עומד ומחלק דולרים לאלפי אנשים וכמובן שהתור היה ארוך, כשהגיעה תורה פנתה אל הרבי בשאלה "רבי, איך יש לך כח לעמוד כל כך הרבה שעות על הרגליים, אני עמדתי בתור שעתיים ואני כבר בלי כוחות ואתה כבר עומד הרבה שעות ולא מתעייף?" ענה לה הרבה "כשסופרים יהלומים לא מתעייפים" האמת שמי שילך לבורסת היהלומים יוכל לראות הרבה אנשים שתפקידם לספור יהלומים והם כן עייפים אלא שכשהיהלומים שלך אתה לא מתעיף מלספור אותם והרבי הרגיש שכל יהודי הוא שלו ולכן לא התעייף. ספר במדבר אותו נתחיל לקרוא השבוע מתחיל בציווי של הקב"ה לספור את עם ישראל,…

להמשך קריאה

"אנכי" ו"לא יהי' לך" – ב' הפכים? | פנינה יומית לחג השבועות

ידוע מאמר רז"ל (ראה מכילתא יתרו כ, ח), ששני הדברות "אנכי" ו"לא יהי' לך" "בדיבור אחד נאמרו". ולכאורה דרוש ביאור – כיצד ישכנו יחדיו הציווי ד"לא יהי' לך" עם הציווי ד"אנכי"? הלא "אנכי" הוא מצות הידיעה אודות "אמתת המצאו" של הקב"ה, שהוא המציאות היחידה, ואין כלל מקום למציאות זולתו ח"ו; ואילו תוכן הציווי "לא יהי' לך" הוא להיפך, לכאורה – שקיימת מציאות של "אלהים אחרים" ו"פסל וכל תמונה", אשר לכן צריך להזהיר ש"לא יהי' לך"!? אמנם מצד האמת אין זו קושיא כלל. ואדרבה: הציווי "לא יהי' לך" הוא המביא לידי שלימות את הציווי "אנכי". וההסברה בזה: את מציאות הקליפה וסטרא אחרא יצר הקב"ה בעולם, לצורך ותועלת עבודתו ית'. כי רצונו של הקב"ה הוא שיהי' ענין הבחירה, והאדם מרצונו ובחירתו יתגבר על הרע…

להמשך קריאה

פחיתות שהיא מעלה | חג השבועות | פנינה יומית

חג מתן תורה (שבועות) מתייחד בכך שמקדימים לו ימי הכנה, אשר מכח הכנות אלו באים ישראל לקבל את התורה. ולכאורה דרוש ביאור: הרי, מחד – פשוט שימי ההכנה הם פחותים במעלתם. כי מדובר בימים קודם מתן תורה, כשעדיין לא ניתן הכח המיוחד של מתן תורה, להביא את אור הקדושה בעניני העולם; אמנם מאידך, כיון ש"הגורם הוא חזק ונעלה יותר מן הנגרם" (ראה המשך וככה תרל"ז פכ"א (ס"ע כ"ה)), צריך לומר – שימים אלו, שהם המביאים וגורמים את מתן תורה – יש בהם מעלה ויתרון אף לגבי זמן מתן תורה! ויש לבאר, שדוקא מצד פחיתות ימים אלו – בזה היא מעלתם. כלומר: כאשר ביום חג השבועות, זמן מתן תורה, עומד יהודי בתשוקה לקבל את התורה – אין זה דבר חידוש, שהרי ישנו אז…

להמשך קריאה

"מדבר" העולם | חג השבועות |פנינה יומית

מכך שנתינת התורה היתה במקום מדבר דוקא, למדו רז"ל כמה-וכמה דברים אודות התורה ואופן לימודה (ראה במדב"ר פ"א, ז. ועוד). ויש להוסיף, דיש בזה אף משום רמז לכללות מטרת מתן תורה: "מדבר" הוא מקום "אשר לא ישב אדם שם" (ירמיה ב, ו). ובעומק הענין – הרי זה מורה על מקום הקליפה והסטרא-אחרא, אשר אין זה מקום "מושבו" של "אדם" העליון – שכינת עוזו ית' (ראה לקוטי תורה במדבר ד, ג). ולזאת ניתנה התורה במדבר. כי מטרת נתינת התורה לנבראים בעולם הזה, היא "לעשות לו ית' דירה בתחתונים" (תנחומא נשא טז) – שגם בעולם הזה, אשר הוא "תחתון במדרגה שאין תחתון למטה ממנו . . עד שהוא מלא קליפות וסטרא אחרא שהם נגד ה' ממש" (תניא פל"ו) – יחדור אור הקדושה, באמצעות התורה…

להמשך קריאה

פרשת במדבר ושבועות בשלוש דקות

https://www.youtube.com/watch?v=WF8UlqkzGEI פרשת השבוע במדבר המצווה הראשונה בחומש במדבר היא לספור את בני-ישראל: "שאו את ראש כל עדת בני-ישראל". במניין אין מתחשבים בתכונתו ובמעלתו של כל פרט, וכל אחד שווה אחד. בפרשתנו, בציווי למנות את בני-ישראל, אין שום התייחסות לדרגתו ולכישרונותיו של כל אחד ואחד. אין שום חשיבות לאיכותם של האנשים המצטרפים למניין; ברגע שמתקבצים עשרה מישראל מתחוללת איכות אחרת - השכינה שורה עליהם ואפשר לומר דבר שבקדושה. כך גם בזימון הופכת הכמות לאיכות: בשלושה אפשר לזמן, בעשרה אומרים "נברך לאלוקינו" וכך הלאה. מכאן אפשר ללמוד הוראה, עד כמה יש לייקר את הכמות. עכשיו זו תקופה שבה הכמות חשובה יותר מן האיכות. כשיהודים רבים כל-כך משוועים להצלה רוחנית, יש להשתדל לזכות במצוות יהודים רבים ככל האפשר. הדגש הוא על הכמות דווקא, וככל שיותר…

להמשך קריאה

פרשת במדבר בשבוע של שבועות – על חברות

ממתק לפרשת במדבר וחג השבועות תשע"ה היו פעם שני חברים מאוד טובים שגרו בשכנות, יום אחד פרצה מלחמה ולאחריה סומן הגבול מחדש בין שני הבתים שלהם כך שאחד נשאר מצד זה והשני מצד שני, הגבול היה סגור ולא יכלו לעבור האחד לשני, כשגברו הגעגועים החליט אחד החברים לחצות את הגבול בהיחבא וללכת לבקר את חברו, הוא הגיע לבית החבר ושניהם התרגשו ושמחו מאוד, אך זמן קצר לאחר מכן, באו שוטרים, עצרו אותו והביאו אותו בפני המלך שגזר את דינו למוות, הוא התחנן על חייו אך כלום לא עזר, *** בצר לו פנה אל המלך בבקשה אחרונה שייתן לו לחזור לביתו רק כדי להיפרד מאשתו וילדיו, המלך חייך ואמר לו "אתה באמת חושב שאני טיפש, אם אתן לך לעבור את הגבול הרי לא…

להמשך קריאה

3 ימי ההגבלה לפני שבועות

תוכן מצוות הגבלה ופרישה בעבודת ה' בנוגע לימי ההכנה למתן-תורה אמרו חז"ל(שבת פז, א): "בתלתא אמר להו [בשלישי בסיון אמר להם] "ואתם תהיו לי [ממלכת כהנים וגו']", בארבעה אמר להו מצות הגבלה, בה' עבוד פרישה [בחמישי התחילו מצות פרישה]". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: במתן-תורה ירדה והשכינה והתגלתה למטה, ומטרת גילוי זה ונתינת התורה היא כדברי הרמב"ם (סוף הל' חנוכה) "כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם" – שלום (לא רק בין הבריות, אלא) בין אלקותו ית' כביכול, והעולם. כמאמר רז"ל (שהש"ר פ"ז, א) שכנסת ישראל נקראת "שולמית" על שם שבקבלת התורה, "עשתה שלום ביני ובין עולמי" (ראה לקו"ש חט"ו ע' 379 ואילך. וש"נ). והנה, בשלום יש שתי תנועות – שלילת המחלוקת ופעולה חיובית של אחדות וחיבור. וכן הוא גם ב"שלום" הנעשה…

להמשך קריאה
נצא אל ה'מדבר'
התורה ניתנה דווקא במדבר, לרמז שאדם ללא תורה נחשב כמדבר שאין בו כל עשב וצמח

נצא אל ה'מדבר'

את פרשת במדבר קוראים תמיד לפני חג השבועות, ומכאן שהיא בבחינת הכנה לקבלת התורה. 'מדבר'- מבטא לכאורה מצב בלתי רצוי, שהרי מדבר הוא מקום בלתי מיושב, שאינו מצמיח דבר. כך גם היהודי הניגש ללמוד תורה עליו לשים עצמו "כמדבר הפקר", לפנות לבו ולהסיח דעתו מכל ענייני העולם ולהרגיש כאילו אין לו מאומה מלבד התורה. מעובד מתוך "שולחן שבת", שיחות הרבי מליובאוויטש.

להמשך קריאה

אז יקום דבר – ראש חודש סיוון

כאיש אחד בלב אחד היום חל ראש חודש סיון. ביום זה לפני 3324 שנה, הגיעו בני ישראל למדבר סיני והחלו בהכנות האחרונות לקבלת התורה. ככתוב: "ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות יט', ב). חז"ל עומדים על הדיוק כי לא כתוב "ויחנו בני ישראל" אלא "ויחן" לשון יחיד. רש"י מסביר כי זהו רמז לכך שבני ישראל התייצבו לקבל את התורה באופן של "כאיש אחד בלב אחד". הקשר של כל יהודי לתורה הוא קשר עצמי, ללא קשר למדרגתו והתקשרותו החיצונית לתורה. וכמו הקשר לתורה, כך גם בין יהודי ליהודי – קיים קשר עצמי, כיוון ששורש אחד ואב אחד לכולנו. ימים אלו של הכנה לקראת מתן תורתנו (שבועות) מאפשרים התעלות מעל המחלוקות והניגודים, וגילוי נקודת האחדות האמיתית ואהבת ישראל. הגלות היא תוצאה של שנאת חינם.…

להמשך קריאה

אז יקום דבר – נצא אל 'המדבר

השבוע נקרא את פרשת במדבר, אותה קוראים תמיד לפני חג השבועות ומכאן שהיא בבחינת הכנה לקבלת התורה. 'מדבר'- מבטא לכאורה מצב בלתי רצוי, שהרי מדבר הוא מקום בלתי מיושב, שאינו מצמיח דבר. כך גם היהודי הניגש ללמוד תורה עליו לשים עצמו "כמדבר הפקר", לפנות לבו ולהסיח דעתו מכל ענייני העולם ולהרגיש כאילו אין לו מאומה מלבד התורה. מעובד מתוך "שולחן שבת", שיחות הרבי מליובאוויטש. שבוע טוב!

להמשך קריאה

נעשה ונשמע בלשון רבים למה?

"נעשה ונשמע" מתוך הקריאה - לשבועות לכאורה היו צריכים לומר בלשון יחיד ולא רבים, שהרי כל אחד דיבר על עצמו? אלא מחמת המתיקות של קבלת התורה, קיבל כל אחד על עצמו ערבות והתחייבות גם על חברו. חידושי הרי"ם

להמשך קריאה
למה התורה ניתנה במדבר?
התורה ניתנה דווקא במדבר, לרמז שאדם ללא תורה נחשב כמדבר שאין בו כל עשב וצמח

למה התורה ניתנה במדבר?

שבועות התורה ניתנה דווקא במדבר, לרמז שאדם ללא תורה נחשב כמדבר שאין בו כל עשב וצמח. לכן ניתנה לו התורה, שעל-ידה הוא מפסיק להיות בבחינת 'מדבר' ונעשה כאדמה פורייה שמצמיחה אילנות וצמחים.

להמשך קריאה

אם אין קמח אין תורה

ספירת העומר מחברת בין יום הבאת העומר לבין חג השבועות, יום קבלת התורה. לרמז, שאם אין קמח אין תורה ואם אין תורה אין קמח; האחד תלוי וקשור ברעהו. -המהר"ל מפראג

להמשך קריאה