רעיונות והגיגים לשולחן שבת פרשת בשלח 2017 – ט"ו בשבט

ממתק לשבת פרשת בשלח תשע"ז קבוצת סטודנטים נכנסו פעם לשיחה אישית עם הרבי מליבאוויטש. לקראת סוף הפגישה, שאל אחד הסטודנטים "שמעתי שאומרים שהרבי מסוגל לעשות ניסים, האם זה נכון?" ענה לו הרבי "היכולת לעשות ניסים אינה מוגבלת רק לאדם כזה או אחר, כל אחד מאיתנו יכול לחולל נסים, בכל אחד מאיתנו יש נפש אלוקית ולכן ביכולתנו להתגבר על מגבלותינו הטבעיות- גדולות ומאיימות ככל שיהיו. כדי להמחיש זאת", אמר הרבי בחיוך, "אעשה עכשיו נס. כל אחד מכם יחליט עכשיו להשתפר בתחום אחד שהוא מרגיש שעליו לשפר, תחום שעד היום הוא הרגיש שההתקדמות בו היא מעבר ליכולותיו, ותראו שתצליחו כל אחד במשימה שלו. כך תראו שלנשמה יש את הכוח להתגבר מעל המציאות הטבעית וזה נס..." * בפרשת השבוע נקרא על קריעת ים סוף, במדרש…

להמשך קריאה

שומרים אמונים לקב"ה

על קריעת ים-סוף נאמר בתורה  בפרשתנו בשלח  "והמים להם חומה". בשעה ששומרים אמונים לקב"ה ולתורתו והולכים אחריו אפילו בים, לא זו בלבד שה'ים' מתבטל, אלא יתרה מזו - הוא עצמו נהפך לחומת מגן. הרבי מילובביטש

להמשך קריאה

ממתק לשביעי של פסח תשע"ה

בחג שביעי של פסח אנחנו מציינים את הנס של קריעת ים סוף בצאתם של עם ישראל ממצרים. התורה מספרת לנו שכשעם ישראל עומדים על שפת הים כשהים לפניהם והמצרים מאחוריהם ואין לאן לברוח אומר להם משה "אל תיראו התייצבו וראו את ישועת ה' אשר ראיתם את מצרים עד היום לא תוסיפון לראותם עד עולם ה' יילחם לכם ואתם תחרישון" מסביר המדרש שעם ישראל נחלקו לארבעה קבוצות קבוצה אחת אמרה ניפול אל הים על מנת לא לחזור למצרים השנייה אמרה "ניתנה ראש ונשובה למצרים", השלישית אמרה נילחם והרביעית אמרה נתפלל, ובפסוק הנ"ל משה עונה לכל 4 הקבוצות שאף אחד מהם לא צודק. *** אפשר להבין למה משה פוסל את 2 הדעות הראשונות, ליפול אל הים זו תנועה של ייאוש ובטח זו לא הדרך,…

להמשך קריאה

לקרוע את ים המחשבות

כשישב החסיד הנודע רבי הילל מפאריטש אצל ה'צמח-צדק', הסביר הרבי את המשמעות של קריעת ים-סוף בעבורנו, ואמר: בקריעת ים-סוף על כל אחד ואחד לקרוע את ה'ים' האישי שלו - את 'ים המחשבות' שלו, את כל המחשבות אשר אינן לרצון ה' וללכת ביבשה.

להמשך קריאה

מילה זה מילה – לפרשת בשלח

בפרשת בשלח, מתואר נס קריעת ים סוף, כאשר בני ישראל עברו בים ביבשה והמצרים טבעו בים: "וישב הים לפנות בוקר לאיתנו": הים חזר לתוקפו וחוזקו הראשון וכיסה את חיל פרעה והטביעם.  המדרש מספר שכאשר ה' ברא את הים התנה עמו הקב"ה תנאי: עליו להיבקע לפני בני ישראל כאשר יצטרכו לעבור בו. ומסביר המדרש שגם לאחר שעמד הים בהתחייבותו זו חזר לתנאו הראשון, וזו משמעות המילה ל'איתנו', אותיות 'תנאו', לתנאי "שהתניתי עמו מתחילה". אך לא ברור כיוון שהים עמד בתנאי ונבקע לפני בני ישראל אז מדוע לאחר מכן נאמר "וישב הים לאיתנו או לתנאו".  מסביר הרבי כי תנאי זה של הים עדיין עומד וקיים. הקב"ה הטביע בבריאה "תנאי", שכאשר יהודי יוצא מ"מצריים" (מהמגבלות שלו) והולך ל"הר סיני" לקבל את התורה על מנת להוסיף…

להמשך קריאה

כיצד יכול יהודי לפעול קריעת ים סוף בימינו? חסידות למתקדמים

יש לבאר ענין קריעת ים סוף בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל (חולין קכז, א) "כל שיש ביבשה יש בים", והיינו, שכל הדברים הקיימים ביבשה ונראים לעין כל קיימים גם בים, ורק שמכוסים הם מעין האדם. ונמצא, שהים רומז על דברים מכוסים ונעלמים, והיבשה על דברים הגלויים לעין כל. והנה, גם בכל אחד מישראל ישנו ענין 'ים' ו'יבשה', שהרי נשמת כל איש מישראל דבוקה ומיוחדת עם הקב"ה בכל זמן ועת. אלא שבזמן התפילה, כאשר האדם מתעורר ברגשי אש שלהבת לידבק בהשי"ת, הרי הקשר הזה גלוי לעין כל ופעולתו ניכרת, ואזי ההתאחדות עם הקב"ה היא בבחינת 'יבשה', משא"כ אחרי התפילה, הנה הרגש הזה של דביקות לקונו מכוסה הוא ואינו ניכר לכל, והרי זה בבחינת 'ים'. ועפ"ז יש לפרש ענין קריעת ים סוף בעבודת האדם,…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות