מנחת חביתין – קרבן ציבור או קרבן יחיד?

הדין בחביתי כהן גדול הוא שצריך להקריב בכל יום מנחה "מחציתה בבוקר ומחציתה בין הערביים". וכשמת הכהן גדול ולא מינו אחר תחתיו נחלקו רבי יהודה ורבי שמעון (מנחות נא, ב) "משל מי הייתה קריבה". לדעת רבי שמעון קריבה משל ציבור, ואילו לדעתו של רבי יהודה קריבה משל יורשים. ויש לומר שיסוד פלוגתתם היא בטעם מנחת חביתין של הכהן הגדול: בנוגע למנחת חביתין מצינו שני טעמים. בספר החינוך ביאר הטעם "לפי שהכהן הגדול הוא השליח בין ישראל לאביהם שבשמים . . ולכן ראוי לאיש כזה להיות לו קרבן מיוחד תמיד כמו תמידי הציבור", ולפי ביאור זה יוצא שמנחת חביתין היא כמו קרבן ציבור (אלא שהכהן הגדול הוא שליח הציבור). אך כמה ממפרשי טעמי המצוות ביארו שהמנחה קשורה לכהן הגדול עצמו (ולדוגמא האברבנאל על…

להמשך קריאה

שני סוגי התבוננות

בפרשתנו כתוב "ואם נפש אחת תחטא בשגגה גו' והביא קרבנו גו' נקבה" (ד, כז ואילך). בקשר לזה אומר הרמב"ם "אין האשם אלא מזכרי כבשים ואין לך חטאת מן הכבשים אלא נקבה" (הל' פסולי המוקדשין פ"ו הט"ז). בטעם הדבר שקרבן מכפר על חטא מצינו כמה ביאורים. וברמב"ן ביאר "שיחשוב האדם בעשותו כל אלה כי חטא לאלקיו בגופו ונפשו וראוי לו שישפך דמו וישרף גופו לולא חסד הבורא שלקח ממנו תמורה וכפר הקרבן הזה" (פרשתנו א, ט). ונמצא, שבטעם זה מודגש שהאדם צריך לבטל ולייסר את עצמו בדברים קשים, עד כדי שיחשוב ש"ראוי לו שישפך דמו וישרף", ועי"ז מתכפר לו העון. אך מצינו ג"כ שקרבן הוא מלשון קירוב, והיינו, שתוכן הקרבן הוא שהאדם מקרב את עצמו להקב"ה (ראה ספר הבהיר סי' מו. בחיי פרשתנו…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות