תגית: קירוב

התוכחה כמטה ולא כתנין בפרשתנו וארא נאמר "ויבלע מטה אהרן את מטותם" (ז, יב), ופירש רש"י "מאחר שחזר ונעשה מטה בלע את כולן". ויש לומר שבזה מרומז הוראה נפלאה: הדרך הנכונה לקרב מישהו לעניני התורה ומצוותי'

בהתחלת פרשת קדושים נאמר "דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני". ומפרש רש"י "אל כל עדת בני ישראל ‑ מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל, מפני שרוב גופי תורה תלויין בה".

בפרשתנו כתוב "ואם נפש אחת תחטא בשגגה גו' והביא קרבנו גו' נקבה" (ד, כז ואילך). בקשר לזה אומר הרמב"ם "אין האשם אלא מזכרי כבשים ואין לך חטאת מן הכבשים אלא נקבה" (הל' פסולי המוקדשין פ"ו הט"ז).

בקשר לפסוק "כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק (כד, ד), הנה השליחות הראשונה שמצינו בתורה היא שליחת אברהם את אליעזר עבדו לחרן, לקחת אשה לבנו. ויש ללמוד מזה הוראה בעבודת האדם לקונו: