פרשת יתרו קולות וברקים

קולות וברקים – לשם מה? בפרשתנו יתרו מסופר שבעת מתן תורה היו "קולות וברקים גו' וקול שופר חזק מאוד" (יט, טז). ולפי פשוטו, כוונת ומטרת הקולות וברקים היתה לפעול יראה וחרדה בעולם ובבני ישראל. ותמוה הדבר, הרי בעת מתן תורה הי' גילוי כבוד השם, כמו שכתוב "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" (כ, יט), ולכאורה די בגילוי זה לפעול בהם יראה וחרדה, ולשם מה היו הקולות וברקים? ויש לבאר זה על פי הידוע (ראה תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג) שלפני מתן תורה הייתה גזירה ש"עליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים", והיינו, שהי' "גזירה" - מלשון גזר וחתך - בין הנברא שלמטה למקורו למעלה, ולא הי' יכול להיות נרגש אצל הנבראים שלמטה שמקורם מהקב"ה, והוא יתברך המחי' ומהווה אותם…

להמשך קריאה

הוא הקול שנדבר עמו בסיני

למה הקול לא נשמע?  על הכתוב בפרשתנו "ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו . . מבין שני הכרובים וידבר אליו" (ז, פט) מפרש רש"י "יכול קול נמוך, תלמוד לומר את הקול, הוא הקול שנדבר עמו בסיני, וכשמגיע לפתח הי' נפסק ולא הי' יוצא חוץ לאוהל". ולכאורה צריך ביאור מהו הצורך לנס גדול כזה, שכשיגיע הקול לפתח אוהל-מועד שוב לא ישמע, ומה רע בכך שיצא חוץ לאוהל מועד? ויש לומר שרש"י מתרץ זה בדיוק לשונו "הוא הקול שנדבר עמו בסיני": דהנה, גם במתן תורה רואים אנו שאף שבזמן מתן תורה הי' גילוי עצום של הקב"ה, אך לאחרי מתן תורה "במשוך היובל" נפסק גילוי זה, ולא המשיך עוד, וכדברי רש"י "כשימשוך היובל הוא סימן סילוק שכינה והפסקת הקול"…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות