פרשת ראה ואכילת בשר

התאווה החומרית לבשר "על הארץ תשפכנו" על הפסוק בפרשתנו "בכל אות נפשך תאכל בשר גו' רק חזק לבלתי אכל הדם" (יב, כ–כג) כתוב בגמרא (חולין טז, ב) "רבי ישמעאל אומר, לא בא הכתוב אלא להתיר להם בשר תאוה". והיינו, שעד שנכנסו ישראל לארץ נאסר להם לאכול בשר תאוה ורק בשר קדשים היה מותר להם, וכשנכנסו לארץ הותר להם בשר תאוה, אך גם כאשר הותר להם "בשר תאווה" הזהיר הכתוב "רק חזק לבלתי אכל הדם". ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו: כאשר היו בני ישראל במדבר לא התעסקו עם ענינים גשמיים, וכל עסקיהם היה רק בלימוד התורה ובענינים קדושים, ואף כשאכלו בשר היה זה בשר קדשים. אך כשנכנסו לארץ התחילו לעסוק בענינים גשמיים, בכוונה להעלותם ולזככם, על ידי שעיסוקם בגשמיות היה באופן…

להמשך קריאה פרשת ראה ואכילת בשר

פרשת ראה וצמחונות

מדוע מתאווה אדם לבשר? בפרשתנו ראה  כתוב "כי ירחיב ה' אלקיך את גבולך גו' ואמרת אוכל בשר כי תאוה נפשך לאכול בשר גו'" (יב, כ). ויש לבאר פסוק זה בעבודת האדם לקונו: ידועה תורת הבעש"ט נ"ע על הפסוק "רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף" (תהלים קז, ה), שהכתוב מבאר את הסיבה לזה שהאדם מרגיש רעבון וצמאון למאכלים גשמיים, שלכאורה מדוע באים לו רעבון וצמאון אלו, ולזהו מבאר הכתוב שהסיבה ל"רעבים גם צמאים" הוא מפני ש"נפשם בהם תתעטף": בכל מאכל ומשקה נמצא בהעלם ניצוץ קדושה "נפשם", ונשמת האדם צריכה ל"ניצוץ" זה. וזהו הסיבה לרעבון הגוף, שאין זה מפני טבע גופו, אלא רעבון זה בא לו מצד "נפשם" ש"בהם תתעטף" (ראה כתר שם טוב סימן קצד). ועל פי זה יש לבאר גם כתוב זה:…

להמשך קריאה פרשת ראה וצמחונות

הידור מצווה עד כמה? ומתי? | פרשת וירא

תשע דקות על פרשת וירא עם הרב שרגא זלמנוב. איך הפרשה מדברת אלינו היום? איך יתכן שאברהם אבינו הגיש לאורחיו חלב ובשר? למה חיכה אברהם אבינו עד גיל 99 לעשות ברית מילה? מתי ניתן להדר במצוות?

להמשך קריאה הידור מצווה עד כמה? ומתי? | פרשת וירא

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות