תגית: צו

דברי תורה קצרים לפרשת צו

ב"ה ממתק לחג הפורים ושבת פרשת צו תשע"ו משה היה גר בכפר סמוך לעיר קוז'ניץ. בכל שנה היה מגיע בפורים לקוז'ניץ כדי לשמוע את קריאת המגילה מפיו של הרבי ישראל מקוז'ניץ, פורים אחד שמע משה את

בנוגע להקטר חלבים ואיברים של הקרבנות שנזכרת בפרשתנו "צו" כתוב בגמרא "בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה, שהרי הקטר חלבים ואברים כשרים כל הלילה ולא הי' ממתין להן עד שתחשך" (מנחות עב, א). ויש לבאר זה

על הפסוק בפרשתנו צו  "אש תמיד תוקד על המזבח" (ו, ז) מפרש רש"י "אש תמיד – אש שנאמר בה תמיד הוא שמדליקין בה את הנרות שנאמר בה להעלות נר תמיד, אף היא מעל המזבח החיצון תוקד".

בקשר לפסוק "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" מובא בירושלמי "תמיד ‑ אפילו בשבת. תמיד ‑ אפילו בטומאה" (ו, ו. ירושלמי יומא פ"ד ה"ו). יש לפרש לימוד זה בדרכי עבודת האדם לקונו: ה'אש תמיד' היא

הדין בחביתי כהן גדול הוא שצריך להקריב בכל יום מנחה "מחציתה בבוקר ומחציתה בין הערביים". וכשמת הכהן גדול ולא מינו אחר תחתיו נחלקו רבי יהודה ורבי שמעון (מנחות נא, ב) "משל מי הייתה קריבה". לדעת רבי

במרכז אמריקה חי יהודי בגיל העמידה שהיה אדם אמיד אך אף פעם לא התחתן והיה די בודד בחייו, יום אחד כשהגיע לביתו הוא רואה קופסא מרובעת שטוחה בתיבת הדואר, הוא מרים את הקופסא ורואה שכתוב עליה

בקשר לפסוק "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" מובא בירושלמי "תמיד ‑ אפילו בשבת. תמיד ‑ אפילו בטומאה" (ו, ו. ירושלמי יומא פ"ד ה"ו). יש לפרש לימוד זה בדרכי עבודת האדם לקונו: ה'אש תמיד' היא

על המילים "והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה" (ו, ד)מפרש רש"י הדשן הצבור בתפוח, כשהוא רבה ואין מקום למערכה ‑ מוציאו משם". בספר התניא (אגרת הקודש סי' טו) מבואר שה"אפר" (דשן) הנשאר מ"עץ הנשרף" הוא יסוד

על הפסוק "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן גו'" (ו, ד)מפרש רש"י "שלא ילכלך בהוצאת הדשן בגדים שהוא משמש בהן תמיד. בגדים שבשל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו, לכך ולבש

על הפסוק "צו את אהרן"(ו, ב) מפרש רש"י "ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חיסרון כיס". יש לעיין מדוע נאמר זירוז זה דווקא כאן בנוגע לאש המזבח ולא במצוות אחרות שיש בהן חסרון כיס? ויש

בקשר לפסוק "צו את אהרן" (ו, ב) ישנם שני פירושים הקשורים בתיבת "מצוה": א. מלשון ציווי. ב. מלשון "צוותא וחיבור" (לקו"ת בחוקותי מה, ג. ועוד)שקיום המצוות מחבר ומקשר את ישראל להקב"ה. ויש לומר ששני פירושים אלו

טור לפרשת צו כותרת: תודה רבה! זו המילה הראשונה שאנו אומרים על הבוקר; זו המילה שעל שמה אנו נקראים 'יהודים'; וזו המילה שעושה הכי טוב על הלב – ניחשתם נכון, זו המילה "תודה"! את הבוקר אנו

ב"ה טור לפרשת צו כותרת: הניקיון מלכלך "יוסי, בבקשה, הורד את הפח", פונה אמא ליוסי בעיצומן של עבודות הניקיון. "לא רוצה", מתלונן הילד, "אני מעדיף לעשות דברים אחרים, ובלבד שלא לרדת למטה!". הויכוח הזה בודאי מוכר