זירוז מיוחד בחסרון כיס ציבורי

על הפסוק "צו את אהרן"(ו, ב) מפרש רש"י "ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חיסרון כיס". יש לעיין מדוע נאמר זירוז זה דווקא כאן בנוגע לאש המזבח ולא במצוות אחרות שיש בהן חסרון כיס? ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו: במצוות אחרות שיש בהן חסרון כיס, כצדקה וכיו"ב, אין צריך לזירוז כל כך כי בהן בטוח האדם שהקב"ה ישלם לו בחזרה, ואפילו בלא זה סוף כל סוף הרי זה כסף שלו ובכסף שלו יכול הוא לעשות ככל העולה על רוחו. אבל כשמגיע לממון הקדש שהוא מכספי צבור, ובכספי צבור צריך להיזהר ביותר, ואם כן יכול האדם לטעון שלאו דוקא שעצים למערכה הם הדברים הכי נחוצים עכשיו, ואולי יש דברים הנחוצים יותר, ולכן צריכים להשתמש בכספי הצבור לדברים אחרים. ולכן דווקא…

להמשך קריאה

'צו' שמחבר

בקשר לפסוק "צו את אהרן" (ו, ב) ישנם שני פירושים הקשורים בתיבת "מצוה": א. מלשון ציווי. ב. מלשון "צוותא וחיבור" (לקו"ת בחוקותי מה, ג. ועוד)שקיום המצוות מחבר ומקשר את ישראל להקב"ה. ויש לומר ששני פירושים אלו מבארים אחד את השני: הנה יהודי יכול לקיים מצוות משני טעמים: א. כי מבין בשכלו היוקר והמעלה בקיום המצוות. ב. כי כך צוה הקב"ה ולכן מקיים מצוותיו בקבלת עול, ולא מצד שמבין בשכלו המעלה שבזה. ועל זה אומרים שעיקר ה"צוותא וחיבור" להקב"ה שעל ידי קיום המצוות הוא כשמבטל את עצמו להקב"ה ומקיים מצוותיו לא מצד שמבין כך בשכלו אלא רק מפני ה"ציווי", שכך צוה הקב"ה. (ע"פ לקוטי שיחות ח"ז עמ' 30)

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות