מסרוני השבוע לפרשת תולדות | לקט דיברי תורה קצרים וחסידיים

מסרון השבוע - פרשת תולדות הבאר של סאות' דקוטה ביום ראשון האחרון שמעתי לראשונה על מדינה ושמה סאות' דקוטה. באירוע הענק של כינוס השלוחים העולמי, הודיעו שסוף סוף ייצא זוג שלוחים למדינה האחרונה בארה"ב שעד היום היה בה קוקה קולה אך לא חב"ד, לסאות' דקוטה. מדובר ב'חור'. אין שם יהדות, בקושי יש יהודים, ואלו שישנם הם מתבוללים. מה יש לעשות שם? השליח החדש הסביר הכל בנאומו באותו אירוע. בפרשת השבוע רואים כי יצחק עסק בחפירת בארות. בעיניו, זו לא חכמה למצוא מים במקום שיש בו מים כמו נחל, אלא החכמה למצוא מים במקום יבש וצחיח. להאמין שמסתתרים מים עמוק באדמה, להתאמץ ולחפור באר עד שהמים יפרצו החוצה. לכן יצחק אהב את עשיו. זו לא חכמה לראות את הטוב ביעקב. החכמה להאמין שגם…

להמשך קריאה

התנהגות עם הזולת רק במדת החסד – פרשת תולדות

בהנהגתו של יצחק אבינו מצינו דבר והיפוכו: מצד אחד היתה מדתו מדת הגבורה והיראה, וכמ"ש "פחד יצחק". אך מצד שני כאשר בירך יצחק את יעקב אבינו ברכו בברכות נעלות מאוד ובהרחבה הכי גדולה. דברכו "יתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ", שיהי' לו כל טוב הן ברוחניות – "שמים", והן בגשמיות – "הארץ". ומזה הוראה נפלאה לכל אחד ואחד: אפילו מי שמחמיר על עצמו בכל דבר, והנהגתו היא בקו הגבורה והיראה, הרי זה שייך כשמדובר בנוגע לעצמו. אך בדברים הנוגעים לזולתו, אסור לו להתנהג בקו הגבורה, כ"א עליו להתנהג בקו החסד, ולתת בהרחבה גדולה, ובלי הגבלות. (ע"פ לקוטי שיחות חט"ו ע' 217 ואילך)

להמשך קריאה

פרשת תולדות 14 דקות וידיאו בראי החסידות על גניבת הברכות

פרשת תולדות וגניבת הברכות עם הרב שרגא זלמנוב בלגימת חסידות 2 האם זה הדרך החינוכית לנהוג בה שריבקה מלמדת את בנה "לגנוב" הביאור החסידי לעניין עם הרב שרגא זלמנוב לגימת חסידות 2 על פרשת תולדות לראות את הוידיאו משנה שעברה לחצו כאן

להמשך קריאה
ממתק לשבת פרשת תולדות תשע"ה
שחקן תופס כדור

ממתק לשבת פרשת תולדות תשע"ה

אב ובנו הגיעו אל הרבי מליובאוויטש וביקשו ברכה לקראת בר-המצווה של הבן. הרבי ברך את הילד, וכשפנו ללכת – קרא להם לחזור. הוא פנה אל הבן ושאל אותו: "האם אתה אוהד ספורט" ? "כן" השיב הילד "איזה"? "בייסבול." "איזו קבוצה?" "הדוג'רס" (קבוצה שהיתה בניו-יורק בשנות החמישים). "היית פעם במשחק שלהם?" "כן. לפני כחודש אבא לקח אותי למשחק." "ואיך היה?" "האמת, די מאכזב. כשעברו שני שליש מהמשחק, הקבוצה אותה אני אוהד היתה בהפסד של תשע נגד שתיים, פער גדול מדי. אז קמנו והלכנו." "תגיד לי, גם השחקנים עזבו"? "לא, בוודאי שלא." "מדוע"? "יש הבדל בין אוהד לשחקן. האוהד נמצא שם בשביל הנאתו, כשהוא רוצה לעזוב – הוא עוזב. אבל השחקן הוא חלק מהמשחק, הוא חייב להישאר עד הסוף, הוא תמיד צריך להשקיע את…

להמשך קריאה

ברכת יצחק לעשו דווקא – פרשת תולדות

בפרשתנו מסופר בפרטיות איך שיצחק רצה לברך את עשו לפני מותו. וידועה התמי', הרי ידע יצחק את גודל רשעת עשו, וא"כ מדוע רצה לברך את עשו? ומבואר הוא ע"פ מ"ש בספרי חסידות, שעבודת יצחק בכללות ימי חייו היתה בחפירת בארות. ותוכנה שאף דבמקום ההוא נראה רק עפר וצרורות, הרי ע"י חפירה בעומק האדמה, גילה יצחק שגם במקום ההוא נמצא "מים חיים". והיינו, שעבודת יצחק היתה לגלות שגם במקום שנראה ריק מקדושתו של הקב"ה הנה ע"י חפירה בעומק מגלים גם שם ניצוצי קדושה. ועפ"ז יובן מה שברך את עשו, משום שכוונתו היתה לגלות שגם אצל עשו שבחיצוניות נראה שרחוק הוא לגמרי מעבודת השי"ת הנה ע"י "חפירה" ועבודה קשה, יכולים לגלות שבפנימיות נפשו ה"ה קשור לעבודת הבורא. ומזה הוראה אלינו, שאם גם אצל עשו…

להמשך קריאה

לא לא לא תנצחו אותי! – פרשת תולדות

מלחמת הנפשות  "ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך ייפרדו ולאום מלאום יאמץ.." (בראשית כה, כג), כך מסביר בפרשתנו ("תולדות") ה' לרבקה את המלחמה שהיא חשה ברחמה. האדמו"ר הזקן, בעל התניא, משתמש במלחמה הזו בין יעקב לעשיו, כמשל ודוגמא למלחמה הפנימית שקיימת בתוכנו בין הנפש הבהמית לנפש האלוקית. וכך הוא כותב בספר התניא: "אך הנה כתיב ולאום מלאום יאמץ. כי הגוף נקרא עיר קטנה, וכמו ששני מלכים נלחמים על עיר אחת שכל אחד רוצה לכבשה ולמלוך עליה דהיינו להנהיג יושביה כרצונו ושיהיו סרים למשמעתו בכל אשר יגזור עליהם. כך שתי הנפשות האלקית והחיונית הבהמית שמהקליפה נלחמות זו עם זו על הגוף וכל אבריו..." (תניא, ליקוטי אמרים, פרק ט)  ולמי הכוח לנצח?  על כך עונה האדמו"ר הזקן בפרק כו: "....כגון שני אנשים המתאבקים זה…

להמשך קריאה

סוד העשירות בפרשת תולדות

סוד העשירות  פרשתנו ("תולדות") מספרת על יצחק אבינו שכמעט ירד למצריים בשל רעב שהיה בארץ, אך הקב"ה ציווה עליו להישאר דווקא – "גור בארץ הזאת, ואהיה עמך ואברכך". ואכן – למרות השנה הקשה והבצורת, יצחק הצליח להוציא יבול מהאדמה בכמות של "מאה שערים" – כלומר פי מאה מהרגיל!!  רש"י מסביר את הצלחתו של יצחק באמצעות ה"מעשר" שנתן – לאחר שהקרקע הניבה את יבולה (הדל), אמד יצחק את התבואה לצורך מעשרות (הפרשת 10% לצדקה). ואז התרחש הנס – והיבול בשנה שלאחר מכן הכפיל את עצמו פי מאה..  ואכן – כאשר האדם מפריש מעשר מיבולו (פרנסתו) הוא בעצם הופך את הקב"ה לשותפו לעסק... והקב"ה מברכו בעשירות ובהצלחה!  על זה אמר חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר..."!  יום טוב של עשירות בגשמיות וברוחניות...נסו והיווכחו!  מעובד מתוך "שולחן שבת",…

להמשך קריאה
יש להתרחק מלשון הרע אפילו על עשו
יש להתרחק מלשון הרע אפילו על עשו

יש להתרחק מלשון הרע אפילו על עשו

על הפסוק "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות" (כז, א) כתב רש"י שהטעם לזה שכהו עיני יצחק הוא "כדי שיטול יעקב את הברכות". ולכאורה תמוה, הרי כדי שיטול יעקב את הברכות הי' הקב"ה יכול לגלות ליצחק שעשו הוא רשע, ובפרט שיצחק ידע ש"אין דרך עשו להיות שם שמים שגור בפיו" (רש"י כז, כא), וכבר הי' חשוד אצלו, וא"כ הי' הקב"ה כבר יכול לגלות לו את כל האמת על רשעת עשו, ובמילא הי' מברך את יעקב במקומו, ומדוע הי' צריך הקב"ה להכהות את עיני יצחק? אלא שמזה רואים עד כמה יש להתרחק מלשון הרע, שמוטב הי' להכהות את עיני יצחק, ומצד זה הי' "כלוא בבית" וחשוב "כמת" (רש"י ויצא כח, יג) במשך שאר חמישים ושבע שנות חייו, ובלבד שלא לומר לשון הרע…

להמשך קריאה
על שלוש בארות שחפר יצחק אבינו: 'עשק', 'שטנה', ו'רחובות' – פרשת תולדות
יהי רצון שנלמד זאת אף אנו ונדע תמיד לשמור על כבודו של כל אדם באשר הוא שם ,אמן.

על שלוש בארות שחפר יצחק אבינו: 'עשק', 'שטנה', ו'רחובות' – פרשת תולדות

נפגש בבאר  בפרשתנו (תולדות)  מסופר על שלוש בארות שחפר יצחק אבינו: 'עשק', 'שטנה', ו'רחובות'. הרמב"ן אומר, כי בארות אלו רומזות לשלושת בתי המקדש אותם עתיד עם ישראל לבנות. לא במקרה בחרה התורה לסמל ולרמז על בתי המקדש באמצעות באר דווקא. ההבדל בין באר למעיין הוא, שהבאר נוצרה על ידי האדם, אשר חפר באדמה וגילה מים, לעומת המעיין שהוא מעשה ידי שמיים. עם כל זאת האדם רק מגלה את המים שכבר היו קיימים. עבודתו היא לאפשר להם לפרוץ החוצה מהמקום בו היו מכוסים ונסתרים. כך גם בית המקדש עיקר עניינו הוא גילוי השכינה : "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". מצד אחד עלינו לבנותו בפועל ממש, במעשינו אנו. מצד שני, לא מעשינו יוצרים את הקדושה, זו באה מאליה, מלמעלה. תפקידנו מסתכם ביצירת התנאים להשראתה.…

להמשך קריאה

שני ילדים, שני עולמות לפרשת תולדות

ב"ה טור לפרשת תולדות הם נולדו בהפרש של דקות ספורות, אך הפער ביניהם היה עצום. הגדול הרס כל מה שנקרה בדרכו, הקטן ישב בשקט; הראשון עסק בתענוגות, השני שקע בלימוד רוחני; אחד הסתובב בחוץ ונגרר לפשע, אחיו ישב ספון בבית. עם הזמן, הפער ביניהם רק הלך וגדל. שני ילדים, שני עולמות. נשמע לכם מוכר? אכן, זו סיטואציה מוכרת, ולא רק מפרשת השבוע. שני בניו של יצחק היו שונים כבר מגיל אפס. עשיו נולד הראשון, אדמוני ושעיר, ואחריו הגיח יעקב. כאשר גדלו, התגלה יעקב כ"איש תם יושב אהלים", ואילו עשיו היה "איש יודע ציד איש שדה" האם יש ילד שנולד מלכתחילה "סוג ב'"? התשובה היא: אין ילד רע, יש ילד שנמשך לרע. כמעט כולנו נולדים עם משיכה לרע, כפי שנאמר "יצר לב האדם…

להמשך קריאה
טור  לפרשת תולדות – רע בתחפושת
טור לפרשת תולדות - רע בתחפושת

טור לפרשת תולדות – רע בתחפושת

"לא כל יום פורים", אומר הפתגם. אולם המציאות היא כי במשך כל השנה אנשים עוטים על עצמם תחפושות, ומה שהם משדרים כלפי חוץ, אינו תואם לגמרי למה שמתחולל בלבם פנימה. גרוע מכך, ישנם אנשים צבועים, המתנהגים בצורה מושחתת ועוד מציגים את עצמם כצדיקים. בפרשת השבוע מופיעה דמותו הקלאסית של הצבוע, עשיו הרשע. הוא לא הקפיד על מעשרות, אך זה לא הפריע לו לשאול את אביו במסווה של תלמיד חכם "איך מעשרים את המלח ואת התבן?"; במהלך חייו היה עשיו צד נשים ומענה אותם, אך בגיל ארבעים החליט להעמיד פני צדיק ולהתחתן כפי שנהג אביו; פעם אחרת הוא לבש תחפושת של 'בעל תשובה', כאשר נשא אשה כשרה אך המשיך לחיות עם נשיו הקודמות שהיו מרשעות, בבחינת "טובל ושרץ בידו". מדוע הצביעות חמורה כל…

להמשך קריאה

שש דקות וידיאו על פרשת תולדות – על ביטול ואהבה -לגימת חסידות

פרשת תולדות לגימת חסידות הרב שרגא זלמנוב - בית חב"ד קווינס כל המפרשים שואלים על הפסוק בתחילת הפרשה -"אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק". (בראשית כ"ה י"ט), לשם מה הכפילות? אם יצחק הוא בן אברהם, ברור שאברהם הוליד את יצחק!? בסרטון זה נבחן את השאלה המפורסת הזאת על פרשת תולדות ברוח חב"ד

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות