מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה. בניגוד לשאר מסכתות המשנה העוסקות בדינים ובהלכות, מסכת זו עוסקת בענייני מוסר, מידות טובות ודרך ארץ. במקורה, היו במסכת חמישה פרקים. מסכת אבות בנויה ממאמרים קצרים של
מסכת אבות הנקראת גם פרקי אבות היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה. מסכת זו עוסקת בענייני מוסר, מידות טובות ודרך ארץ. מסכת זו מכילה חמישה פרקי משנה, ופרק נוסף של ברייתא, המכונה "קנין
בשבתות הקיץ נוהגים ללמוד פרקי אבות בין מנחה לערבית. בפרק ב, משנה ב, כתוב: "כל תורה שאין עמה מלאכה- סופה בטילה". הבעש"ט מסביר כי משמעותה של "מלאכה" היא התעסקות באהבת ישראל. כדי שיהיה קיום לתורה חייבת
בפרק חמישי דאבות שנינו "עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש . . ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים" (משנה ה). ולכאורה תמוה, הרי בירושלים לא הזיקו שום חיה, וא"כ הי' צריך להיות כתוב "ולא הזיקה חי' בירושלים"
בפרק חמישי דאבות שנינו "ארבע מדות בנותני צדקה . . לא יתן ולא יתנו אחרים, רשע" (משנה יג). ובמשנה שלאחרי זה "ארבע מדות בהולכי בית המדרש . . לא הולך ולא עושה, רשע". וידועה הקושיא, שב"נותני
"עז פנים לגיהינום, ובושת פנים לגן עדן" (פרקי אבות) נשמע מפחיד? חסידים מסבירים את מאמר המשנה הזו: "מי שהוא "עז פנים", חזק ותקיף שלא מתפעל משום דבר ("עז") בפנימיותו ("פנים"), יכול להיות בכל מקום, גם במקומות