ציטוטים ממסכת אבות – פרק ב

מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה. בניגוד לשאר מסכתות המשנה העוסקות בדינים ובהלכות, מסכת זו עוסקת בענייני מוסר, מידות טובות ודרך ארץ. במקורה, היו במסכת חמישה פרקים. מסכת אבות בנויה ממאמרים קצרים של חכמי המשנה – התנאים. בדרך כלל המאמר המובא הוא המוטו לחיים של אותו תנא, וניתן לראות בו תמצית של השקפת עולמו הייחודית. בין המשניות שבמסכת, ניתן למצוא פתגמים ידועים כגון "סייג לחכמה שתיקה", "אמור מעט ועשה הרבה", "אם אין אני לי מי לי", "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" ועוד. סדר החכמים המופיעים בפרק ראשון נקבע על פי סדר הדורות, מאנשי כנסת הגדולה, דרך תקופת הזוגות ועד תחילת הנשיאים. מפרק שני נכתבו דברי התנאים, בדרך כלל לפי הסדר בו חיו. "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו." ~ פרק ב',…

להמשך קריאה ציטוטים ממסכת אבות – פרק ב

ציטוטים ומשפטים מחזקים מפרקי אבות (מסכת אבות) פרק א

מסכת אבות הנקראת גם פרקי אבות היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה. מסכת זו עוסקת בענייני מוסר, מידות טובות ודרך ארץ. מסכת זו מכילה חמישה פרקי משנה, ופרק נוסף של ברייתא, המכונה "קנין תורה". יש המבדילים בין "מסכת אבות" הכוללת חמישה פרקים לבין "פרקי אבות" הכוללים גם את הפרק השישי. שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה; הוא היה אומר: על שלושה דברים העולם עומד - על התורה ועל העבודה ועל גמילות-חסדים (פרק א, משנה ב) פירוש רבינו עובדיה מברטנורא: על התורה - שאלמלי לא קיבלו ישראל את התורה, חוקות שמים וארץ לא שמתי. ועל העבודה - עבודת הקרבנות. שכך שנינו במסכת תענית [כז,ב]: אלמלא מעמדות, לא נתקיימו שמים וארץ. ומצינו שבשביל הקרבנות שהקריב נח, נשבע [הקב"ה] שלא יביא מבול לעולם, הרי שהעולם…

להמשך קריאה ציטוטים ומשפטים מחזקים מפרקי אבות (מסכת אבות) פרק א

כל תורה שאין עמה מלאכה- סופה בטילה

בשבתות הקיץ נוהגים ללמוד פרקי אבות בין מנחה לערבית. בפרק ב, משנה ב, כתוב: "כל תורה שאין עמה מלאכה- סופה בטילה". הבעש"ט מסביר כי משמעותה של "מלאכה" היא התעסקות באהבת ישראל. כדי שיהיה קיום לתורה חייבת להצטרף אליה התעסקות באהבת ישראל. כפי שגם מוסבר בגמרא, שכאשר חסרה השפעה על הזולת- חסר גם העזר מלמעלה, ויתירה מזו- העשיר נעשה עני. אהבת ישראל פירושה אכפתיות ממצבו של הזולת ועזרה ממשית למילוי צרכיו וחסרונו. עזרה זו מתבטאת הן בגשמיות צרכיו והן ובפרט ברוחניות, לעורר את הזולת לשמחה, לתשובה ולמעשים טובים. שבת שלום וחג שמח מלא תורה ומלאכה...

להמשך קריאה כל תורה שאין עמה מלאכה- סופה בטילה

נזקי הנחש והעקרב בעבודת ה'

בפרק חמישי דאבות שנינו "עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש . . ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים" (משנה ה). ולכאורה תמוה, הרי בירושלים לא הזיקו שום חיה, וא"כ הי' צריך להיות כתוב "ולא הזיקה חי' בירושלים" וכיו"ב, ומדוע נקט "נחש ועקרב" דוקא? ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: החילוק בין נחש ועקרב הוא שנחש מטיל חמימות באדם, שארסו חם ושורף (ספר ערכי הכינויים מערכת נחש), שעל כן נקרא "שרף", כי שורף את האדם בארס שיניו (חוקת כא, ו. רש"י). מה שאין כן עקרב מזיק את האדם ע"י קרירות, שארסו קר (ערכי הכינויים שם). ובעבודת השי"ת, הנחש מורה על חמימות והתלהבות בעניני העולם ותענוגיו, והעקרב מורה על הקרירות לעניני קדושה. והנה, חמימות קשורה לחיות, וחיות באה רק מהקב"ה, וכמ"ש "ואתם הדבקים בה' אלקיכם…

להמשך קריאה נזקי הנחש והעקרב בעבודת ה'

כל יהודי הוא "הולך" ו"נותן"

בפרק חמישי דאבות שנינו "ארבע מדות בנותני צדקה . . לא יתן ולא יתנו אחרים, רשע" (משנה יג). ובמשנה שלאחרי זה "ארבע מדות בהולכי בית המדרש . . לא הולך ולא עושה, רשע". וידועה הקושיא, שב"נותני צדקה" ו"הולכי בית המדרש" ישנם לכאורה רק ג' מדות, שהרי זה שאינו נותן או אינו הולך לבית המדרש אינו בכלל "נותן" או "הולך"? ויש לומר הביאור בזה, שדבר זה עצמו הוא מה שמשמיענו התנא, שאפילו זה שאינו נותן צדקה, ואינו הולך לבית המדרש גם הוא בכלל "נותני צדקה" ו"הולכי בית המדרש". כי מכיון שגם הוא מישראל, הרי רצונו האמיתי הוא לקיים כל המצוות כולם. וכדברי הרמב"ם הידועים שכל אחד מישראל רצונו האמיתי הוא "לעשות כל המצוות" (הל' גירושין ספ"ב). ונמצא, שאפילו אם בחיצוניות נראה שהאדם אינו…

להמשך קריאה כל יהודי הוא "הולך" ו"נותן"

"עז פנים לגיהינום, ובושת פנים לגן עדן" (פרקי אבות)

"עז פנים לגיהינום, ובושת פנים לגן עדן" (פרקי אבות)  נשמע מפחיד? חסידים מסבירים את מאמר המשנה הזו:  "מי שהוא "עז פנים", חזק ותקיף שלא מתפעל משום דבר ("עז") בפנימיותו ("פנים"), יכול להיות בכל מקום, גם במקומות קשים ("גיהינום"). הוא לא יתפעל ולא ישתנה גם בהיותו שם! לעומת זאת, מי שהוא "בושת פנים", שהפנימיות שלו חלשה ומבוישת, יכול להיות רק ב"גן עדן", במקום שהאלוקות מאירה בגלוי. ברגע שיעזוב את המקום המוגן והבטוח, מי יודע מה יהיה בסופו....  (מעובד מתוך "התוועדות חסידית"- הרב לוי יצחק גינצבורג)  שיהיה יום של תוקף ועזות בכל העניינים הפנימיים!

להמשך קריאה "עז פנים לגיהינום, ובושת פנים לגן עדן" (פרקי אבות)

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות