תגית: פרנסה

תפילה מיוחדת שחוברה על ידי הרמב"ן מהווה סגולה לפרנסה. ראוי לאומרה 3 פעמים בכל ראש חודש. נוסח התפילה: כאמור לאמר ולהתפלל את התפילה הזאת 3 פעמים (ג"פ) בכל ראש חודש סגולה לפרנסה

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

בפרשתנו  קורח נאמרו כמה ממתנות כהונה, שמהותן היא שהראשית והמובחר שבכל ענייני האדם, הנה "ראשיתם גו' יתנו לה'" (פרשתנו יח, יב). וזה שהאדם נותנם לכהן הוא מפני שהכהנים אינם מתעסקים בענינים גשמיים אלא "אני חלקך ונחלתך"

אל תכניס ראשך לפרנסה! על הפסוק  בפרשתינו  ויצא:  "ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו" (כח, יא)פירש רש"י "עשאן כמין מרזב סביב לראשו שירא מפני חיות רעות". וצריך להבין, מדוע הקיף יעקב רק את ראשו, והרי ממה נפשך:

איך ינצל אדם מטרדות הפרנסה? מי המבול אשר באו על הארץ נתבאר עניינם בסה"ק שבעבודת השי"ת הם מורים על טרדות הפרנסה, ד"שעבוד הפרנסה נקרא 'מי נח' . . יגיעות וטרדות הפרנסה לעסוק בעניני עולם הזה הגשמי

התורה אומרת: "מקשה אחת זהב טהור" הדבר הקשה ביותר הוא "זהב טהור" שכספו ורכושו של אדם יהיו טהורים, שיבואו לו בדרך הישר בלא שמץ של הונאה ומרמה. -רשפי אש

פעם באו חסידים לאדמו"ר הזקן והתאוננו על המצב הקשה בפרנסה. אמר להם הרבי: הכלים לפרנסה הם אהבה ואחווה, שלא תהיינה קינאה, רכילות והוצאת דיבה. והראיה: הכוהנים מברכים:"לברך את עמו ישראל באהבה", כלומר, שתהיה אהבה בין בני

הקב"ה נתן לנו תורה ומצוות המקיפות את כל חיי האדם. אם כך –  מדוע לא פטר אותנו לפחות מכל טרדות היום-יום, מקשיי הפרנסה וכו'? אז היינו יכולים להתמסר ללימוד התורה והמצוות… תשובה לכך נמצא בפרשת השבוע

על הפסוק "ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו" (כח, יא) פירש רש"י "עשאן כמין מרזב סביב לראשו שירא מפני חיות רעות". וצריך להבין, מדוע הקיף יעקב רק את ראשו, והרי ממה נפשך: אם היה לו בטחון בהקב"ה

בתחילת פרשתינו נאמר "נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו" (ו, ט) ומפרש רש"י "בדורותיו – יש שדורשין אותו לגנאי. לפי דורו הי' צדיק, ואילו הי' בדורו של אברהם לא הי' נחשב לכלום. לכאו' תמוה הדבר: הרי

תפילה לשפע! "גשמיות של יהודים היא רוחניות. הקב"ה נותן לנו גשמיות כדי שממנה ניצור רוחניות. לפעמים כאשר אין הדבר כן, יש לתת לקב"ה ולו מנחת עני – והוא נותן בשפע." פירוש: עם ישראל, גם כשהוא עסוק

"ברכת ד' היא תעשיר" – בכלל, ובפרט להנותן מעתו ומזמנו לעסוק בצרכי ציבור בעניני צדקה וחיזוק היהדות, וכמאמר [השגור]: אין הקב"ה נשאר בעל-חוב, תמורת כל פעולה טובה שיהודי עושה, משלם הוא ב'מיטב', בבני חיי ומזוני רויחי