ממתק לערב חג הפסח תשע"ה

באחד מבתי חב"ד בארץ היה יהודי שהיה מגיע כל שנה לפני פסח לקבל חבילת מזון לחג, כל שנה מחדש הוא היה כועס על כך שיש תור ארוך והוא צריך לחכות, יום אחד היהודי הזה זכה בלוטו בסכום כסף גדול מאוד, הוא לא שכח את בית חב"ד שסייע לו בעת צרתו, הגיע למשרדו של הרב ונתן לו תרומה מאוד מכובדת, לפני שיצא אמר לרב "יש לי רק בקשה אחת, כשאני מגיע השנה לקבל את חבילת המצרכים לחג בבקשה אל תתן לי לחכות בתור..." *** אתמול הלכתי לבקר בכלא 2 אסירים ישראלים שנידונים למוות כאן (בע"ה התקווה היא שזה ירד למאסר עולם והם יעברו לשבת בארץ) אחד מהם ישב במשך כמה חודשים בצינוק עם תנאים קשים מאוד וב"ה לפני יומיים העבירו אותו לאגף רגיל,…

להמשך קריאה

זכירת ימות המשיח ביום, בלילה וימות המשיח

בנוסח ההגדה בפיסקא "אמר רבי אלעזר בן עזרי'" אומרים "כל ימי חייך – להביא לימות המשיח". ושמעתי מאאמו"ר (הגה"ק רבי לוי יצחק נ"ע) רמז בדיוק הלשון "להביא לימות המשיח" (ולא "לרבות" כהלשון הרגיל בש"ס) – שצריכים "להביא" את גילוי אור הקדושה שבבחינת ימות המשיח גם עכשיו בעולם הזה, "כל ימי חייך". וסופה של עבודת ה' באופן זה שתפעול גם "להביא" בפועל ב"ימי חייך" את הגילוי דימות המשיח, שיבוא לציון גואל במהרה. ונמצא, שהמשנה מלמדת אותנו ג' עניינים לפי הסדר מלמטה למעלה: א. שיש לפעול "יציאת מצרים" (התגברות מיוחדת) ב"ימים", בזמן שצד הקדושה מאיר באדם. ב. "להביא" ולהחדיר את יציאת מצרים גם בחושך הלילות, בזמן שהיצר מנסה להחשיך על צד הקדושה. ג. "להביא" אף את אור ימות המשיח – שהוא גילוי אלקי נעלה…

להמשך קריאה

"אילו הי' שם לא הי' נגאל" – למעליותא

בנוסח ההגדה, בהתשובה לבן הרשע אומרים "לי ולא לו, אילו הי' שם לא הי' נגאל". ולכאורה תמוה: איזה צורך ואיזו תועלת יש בהודעה לרשע שהוא איננו שייך לענייני סדר פסח, שכן "אילו הי' שם לא הי' נגאל"? ועוד: אם אכן אין לו שייכות ליציאת מצרים, מה עניינו להגדה של פסח ומדוע בכלל הוא יושב ליד שולחן הסדר? אלא שלאמיתו של דבר, באמירה זו לרשע אין שום כוונה ח"ו לדחות אותו מהסדר או להודיע לו שהגאולה היא ממנו והלאה. אדרבה, יש לומר שהכוונה היא דוקא להראות לו את נועם התורה ולקרב אותו: אנו אומרים לרשע שאמנם "אילו הי' שם", במצרים, "לא הי' נגאל", אבל בגאולה העתידה גם הוא עתיד להגאל. דהנה, לענין הגאולה העתידה כבר אמרו להדיא (ראה בהל' תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן…

להמשך קריאה

החירות שלנו תלוי' בחירותם של בנינו ובני בנינו

בנוסח ההגדה בפיסקא "עבדים היינו" אומרים "ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים". ויש לעיין מהו שאומרים "הרי אנו ובנינו ובניבנינו משועבדים כו'", דזה שאומרים "אנו משועבדים" הרי הוא הציווי ש"חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" (פסחים פ"י מ"ה), אך מה מוסיף בזה שגם "בנינו ובני בנינו" משועבדים היו? ונראה לבאר דיסוד גדול נשנה כאן בדרך קיום התורה בישראל. ובהקדים, דזה פשוט שהחירות ביציאת מצרים ענינה לא רק הגאולה הגשמית, כ"א ובעיקר היציאה והחירות ברוחניות מטומאת מצרים כדי שיכלו בני ישראל לקבל התורה ולעובדו ית'. וע"ז אומרים בהגדה, דאימתי נחשב האדם לבן חורין, רק כאשר בניו אחריו הולכים גם בדרכי התורה ויהיו במצב של חירות, ובאם בניו נמצאים בגלות הרי…

להמשך קריאה

להיות באמת בן- חורין!!

מהותו העיקרית של חג הפסח היא עובדת היותו "זמן חרותנו". בהגדה כתוב: "הניסה אלוקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסות באותות ובמופתים...". ההגדרה "גוי מקרב גוי" מבטאת את המשמעות האמיתית של היציאה ממצריים: מצד אחד היוו היהודים במצריים מסגרת של עם ("גוי"), אך מצד שני היו "בקרב גוי"- כפופים לעם אחר ותלויים בו, עד שנדמה היה שגם הם סוגדים לאלילות המצרית. הדרך לחירות הייתה בהקרבת קרבן הפסח- בנ"י נצטוו לקחת את השה, האליל המצרי- לשחטו ולאכלו. כאן טמונה המשמעות הנצחית של היציאה לחרות!   אדם יכול לדמות שהוא עצמאי ובן חורין. נדמה לו שיש לו שכל ורצונות משלו- אך כשיעמיק בדברים יראה שבעצם הוא קשור בטבורו לסביבה בה הוא חי- עד שהוא ממש עבד לסביבה ולהשקפות הרווחות בעולם. והגרוע מכול- שנדמה…

להמשך קריאה

ראשו, כרעיו וקרבו – לצלות באש!

מצינו בנוגע לקרבן פסח, שנצטוו ישראל לקחת שה שהייתה העבודה זרה של מצרים (שמות רבה פט"ז, ג), ולהקריבה לקרבן לה', באופן של "צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו" (בא יב, ט). ויש ללמוד מזה הוראה בעבודת האדם לקונו: ישנם ג' אופנים שבהם אין האדם עובד את הקב"ה, אלא משליט על עצמו כוח אחר ר"ל. "ראשו" מורה על מצב בו הסמכות הכי גבוהה אצל האדם היא החכמה ושכל, ועושה רק מה שמובן ומושג ויש לה טעם שכלי. "כרעיו" שהם הרגליים הדורכות על הארץ וזה מורה על מצב בו האדם נשלט על ידי תאוות השליטה והוא "דורך" על כל מה שסביבו. "קרבו" שהם איברי העיכול מורים על מצב בו אכילת האדם ופרנסתו הם השולטים על האדם, וכדי להשיגם הנה כל דבר כשר אצלו.…

להמשך קריאה

מאכל האמונה..

בליל הסדר חשוב מאד להשתדל לאכול מצה שמורה, החיטה המשמשת מצה זו נשמרת בקפדנות מרגע הקציר ועד האפייה שלא תבוא במגע עם מים ועל ידי כך תבוא לידי חימוץ. המצה נעשית בהקפדה יתירה לאורך כל שלבי הכנתה והיא נאפית ידנית עם כוונה מיוחדת לשם מצוות מצה בליל הסדר.  בזהר נקראת המצה השמורה בשם: "מיכלא דמהימנותא" (מאכל האמונה),"ומיכלא דאסותא" (מאכל הרפואה). אכילת המצה השמורה בליל הסדר בכוחה לפעול שני עניינים אומר הבעל שם טוב: חיזוק האמונה וחיזוק הרפואה.  פסח כשר ושמח לכולנו...

להמשך קריאה

ממים מצחיקים לפסח

- למה הכי טוב לעשות ניקיונות לפסח עם עיתונים? - כי הם מוציאים את כל הלכלוך... :) :) :) :) רבי יהודה היה נותן בהם סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב. נשאלתי על ידי אחד מתלמידי מדוע צריך סימנים? עניתי לו שמכות בלי סימנים, זה לא נחשב מכות! :) :) :) :) https://www.youtube.com/watch?v=q_jv8b7Mzyg מתיחה חינוכית לפסח   https://www.youtube.com/watch?v=wGb-nbFy4-E 23 דברים שקורים רק, אבל רק בפסח. 1. רק בערב פסח דוכני הפלאפל עם תעודת הכשר דופקים קופה של שנה שלמה. 2. רק בפסח מוכרים את המדינה לערבי. בשאר השנה נותנים להם אותה בחינם. 3. רק בפסח השנה מתחילים להיות רעבים כבר יום אחד קודם. 4. רק בפסח עוגיות קוקוס נחשבות לאוכל. 5. רק במימונה ראש הממשלה מגיע לנתיבות. 6. רק בערב המימונה אתה מגלה שמשפחת…

להמשך קריאה

יחסי החכם והרשע

"כנגד ארבעה בנים" הבן הרשע נמצא סמוך לבן החכם, כדי שהחכם יקרבו ויתקנו. שכן לתיקון הרשע דרושים כוחות גדולים. הבן התם והבן שאינו יודע לשאול אין בכוחם להחזיר את הרשע למוטב. משימה זו יכול לעשות רק החכם, ולכן מוטלת חובה זו עליו. )אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש

להמשך קריאה

בפסח להיות בן אדם

להיות בן-אדם סיפר כ"ק אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש: אבי )הרבי רש"ב( אמר לי פעם: "יוסף יצחק, במשך ליל-הסדר צריכים לחשוב שרוצים להיות בן-אדם, ואז ה' יעזור. במיוחד בשעת פתיחת הדלת לאליהו הנביא. לא לבקש על דברים גשמיים אלא על דברים רוחניים". שיחות חג הפסח תש"ד-

להמשך קריאה

השבת הגדול- גדול מהניסים

טור לשבת הגדול כותרת: גדול מהניסים הפגנות במצרים, נשמע לכם מוכר? זה היה השבת, לפני למעלה משלושת אלפים שנה. שבת זו נקראת "שבת הגדול", מפני שהתרחש בה "נס גדול". בשבת שלפני יציאת מצרים, נצטוו בני ישראל לקחת כבש ולשחוט אותו. ראו זאת המצריים ושאלו לפשר הדבר. הסבירו להם בני ישראל כי הכבש נלקח לשחיטה, כיון שבימים הקרובים יהרוג ה' את בכורי מצרים. בתגובה, הלכו הבכורים ועשו הפגנות בדרישה לתת לבני ישראל אשרת יציאה דחופה. משלא נענו, נלחמו עם אבותיהם, כפי שנאמר "למכה מצרים בבכוריהם". האירוע התרחש בשבת שלפני פסח, ולכן השבת נקראת "שבת הגדול". בטח גם אתם שואלים את עצמכם: מה הנס הגדול? היו לנו ניסים גדולים יותר, ששידדו את מערכות הטבע, כמו קריעת ים סוף, ירידת המן במשך ארבעים שנה ועוד.…

להמשך קריאה
ממתק לשבת פרשת צו תשע"ה
"בדורנו נוסף גם 'בן חמישי', שאינו יודע כלל מהו ליל הסדר." ~ על פי הרבי מלובביץ

ממתק לשבת פרשת צו תשע"ה

במרכז אמריקה חי יהודי בגיל העמידה שהיה אדם אמיד אך אף פעם לא התחתן והיה די בודד בחייו, יום אחד כשהגיע לביתו הוא רואה קופסא מרובעת שטוחה בתיבת הדואר, הוא מרים את הקופסא ורואה שכתוב עליה ברכה לחג הפסח מהשליח של חב"ד באזור ובקופסא 3 מצות שמורות, הוא מאוד התרגש ושמח, *** למחרת הוא שוב מוצא ליד הדלת קופסא של מצות והוא חושב לעצמו למה שלחו לי פעמיים? כשלמחרת שוב הגיעה אליו חבילת מצות הוא כבר קצת התחיל לכעוס על הפיזור של החבדניקים האלו שהמחשב שלהם פולט כל יום את אותם שמות, כשלהפתעתו הרבה ביום הרביעי הגיעה חבילה נוספת, הוא ממש התאמץ להבין מה מנסים לרמוז לו, אולי כנגד 4 כוסות או ארבעת הבנים... *** לאחר מחשבה החליט שהוא יעשה מה שהחבדניקים…

להמשך קריאה
שבת הגדול- נס גדול!!
שתזכו לשבת נהדרת שתהא בכל אורה מעוטרת שבת שלום ומבורכת!

שבת הגדול- נס גדול!!

השבת הקרובה, שבת לפני פסח נקראת "שבת הגדול", הסיבה לכך היא משום ש"נעשה בו נס גדול" לבני ישראל במצריים. ביום זה שמעו בכורי מצריים מפי בני ישראל על מכת בכורות הממשמשת ובאה עליהם... באו בכורי מצריים אל אבותיהם בתביעה לשחרר את עם ישראל, כדי שינצלו חייהם- ודרישתם נדחתה. כתגובה יצאו בכורי מצריים למלחמה בתוך עמם, ורבים נפלו. לזכר נס זה מציינים את "שבת הגדול".  מה בדיוק היה הנס הגדול? "בכורי מצריים"- סימלו את שיא עוצמתו של האויב. ודווקא הם נלחמו בחירוף נפש- למען שחרור בני ישראל. בחסידות מוסבר שיש שתי דרכים של 'בירור' הרע בעולם: הראשונה- ע"י ששוברים את הרע ומונעים ממנו להפריע. השנייה והנעלית יותר- הפיכת החושך לאור, הרע עצמו נהפך לטוב והוא עצמו מתהפך לטוב ומשרת את הקדושה. וזה מה…

להמשך קריאה

ניקיונות לפסח

כעת, אנו נמצאים בתחילת ההכנות והניקיונות לפסח. זה הזמן להתבונן באספקטים פנימיים שקשורים בהכנות ובניקיונות אלו. החמץ והמצה מסמלים מוטיבים שונים בעבודת ה'.  חמץ- הוא בסך הכל ערבוב של קמח עם מים, לאחר מעט זמן החמצה תופחת התערובת ומתנפחת - תופעה זו מסמלת גאווה וגסות רוח. גם האדם הגאה "מנפח" את עצמו ומיקר בחשיבותו. במשך השנה כאשר אדם שקוע בענייני חולין, עלולה להתגנב לליבו תחושה של גאווה והתנשאות. הצלחתו עלולה לגרום לו לחשוב ש"כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה"... מצה- מבטאת ענווה והתבטלות. שיא ההתבטלות היא מצת המצווה שאוכלים בסדר, 'לחם עוני' (מצה שמורה)- שאין לה טעם וריח. זו מסמלת עבודת ה' מתוך קבלת עול מוחלטת בלי תערובות של טעם אישי, שכל ומידות.  בפסח אנו מצווים לבער לחלוטין את החמץ…

להמשך קריאה

להביא לימות המשיח – מתוך ההגדה של פסח

להביא לימות המשיח מה עשית היום כדאי להביא את הגאולה "כל ימי חייך להביא לימות המשיח" מתוך ההגדה. כל ימי חייו של אדם עליו לעמול לתקן את עצמו, כדי שיזכה ויביא לימות המשיח. -רבי שלמה הכהן מרדומסק https://www.youtube.com/watch?v=4KfaUiteOSg

להמשך קריאה

המצה בזוהר הקדוש

אמונה ורפואה למצה בפסח יש סגולה מיוחדת שהיא מחזקת את האמונה ומרפאה את תחלואי הנפש. לכן נקראת המצה בזוהר 'מאכל האמונה' ו'מאכל הרפואה'. -ספר המאמרים תש"י

להמשך קריאה

טור לפרשת צו כותרת: הניקיון מלכלך

ב"ה טור לפרשת צו כותרת: הניקיון מלכלך "יוסי, בבקשה, הורד את הפח", פונה אמא ליוסי בעיצומן של עבודות הניקיון. "לא רוצה", מתלונן הילד, "אני מעדיף לעשות דברים אחרים, ובלבד שלא לרדת למטה!". הויכוח הזה בודאי מוכר לכם מקדחת הניקיונות של ערב פסח. למעשה, לא רק בניקיון בבית עולה השאלה מי יעשה עבודה כזו או אחרת. גם במשכן, היו עבודות נעימות יותר ופחות. כך למשל, היה צורך בכל בוקר לפנות את האפר שהצטבר על המזבח משריפת הקרבנות ביום הקודם. את ה"דשן" (אפר הקרבנות) היו מוציאים אל "מחוץ למחנה". אומרת התורה בפרשתנו, כי לפני הוצאת הדשן, על הכוהן להחליף את בגדיו. מדוע? מסביר רש"י: "בגדים שבישל בהן קדרה לרבו, אל ימזוג בהן כוס לרבו". כלומר, יש הבדל בין הבגדים בהם משתמש מי שמגיש את…

להמשך קריאה

ווידאו 5 דקות ביאור ההגדה של פסח: "כל ימי חייך"

https://www.youtube.com/watch?v=4KfaUiteOSg&feature=youtu.be " כל ימי חייך "???ביאור חסידי מההגדה של פסח עם הרב שרגא זלמנוב חב"ד קווינס לגימת חסידות ביאור ההגדה 2 כל ימי חייך? מה המשמעות? אמר רבי אלעזר בן עזריה, הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא יח, שנאמר "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז, ג). ימי חייך, הימים. כל ימי חייך, הלילות. וחכמים אומרים, ימי חייך, העולם הזה. כל (ימי חייך), להביא לימות המשיח. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ  מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" "יְמֵי חַיֶּיךָ" – הַיָּמִים, "כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:…

להמשך קריאה

האריז"ל נותן לנו סגולה לפסח

סגולה לשוגג האריז"ל כותב, שכל הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה. נראה שכוונתו היא, שלא יאונה לו כל חטא בשוגג, שכן אם חלילה רוצה אדם לחטוא בזדון, אין מעכב בידו, שהרי לעולם הוא בעל בחירה. -הרבי מליובאוויטש

להמשך קריאה
הבן החמישי שנעלם מההגדה של פסח
"בדורנו נוסף גם 'בן חמישי', שאינו יודע כלל מהו ליל הסדר." ~ על פי הרבי מלובביץ

הבן החמישי שנעלם מההגדה של פסח

הרבי מליובאוויטש היה הראשון להסב את תשומת לבנו לבן שאינו מוזכר בהגדה. הבן החמישי, הוא הסביר, הוא הבן האובד של היהדות, מי שכל-כך התרחק ממנה שהוא כלל לא מעוניין להגיע לסדר, ואולי אפילו אינו יודע על קיומו. הוא חי לו אי-שם בעולם הגדול, שקוע בענייניו, מנותק לגמרי ממורשתו וחגיו. על כל מי שחוגג את ליל הסדר לחפש את אותם 'בנים חמישיים', ובהרבה אהבה וכבוד לקרב אותם ולהזמינם להצטרף לסדר. https://www.youtube.com/watch?v=yVpuUROT6Qg

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות

  • 1
  • 2