דברי תורה קצרים לפסח – הגיגים לאור החסידות

בסוף החיים שישאלו אתכם ״חמץ או מצה?״ חמץ- האם החמצת את החיים?! או מצה- האם מיצית את החיים?! המתנה הכי גדולה שיש לאדם זה הזמן.. הזמן טס ויום שעובר לא חוזר.. והשאלה, האם מיצינו או החמצנו?! שנזכה למצות כל יום בחיינו, להנות, לטייל, ללמוד, לצחוק, ליצור ולחוות . חג פסח שמח וכשר שתזכו לבריאות טובה אריכות ימים ושנים לכם ולכל בני משפחתכם. ממתק לחג הפסח תשע"ח ראובן היה יהודי פשוט תמים, יום אחד שמע על כך שנפרסו מסילות רכבת בעיר שלו ובשבוע הבא תהיה נסיעת הבכורה של הרכבת וראובן החליט שהוא חייב להיות על הרכבת בנסיעה זו, הוא הלך מיד לתחנת הרכבת החדשה וביקש כרטיס לנסיעה לעיר הבאה, המוכר בתחנה שאל איזה כרטיס תרצה וראובן אומר לו אני רוצה כרטיס הכי טוב…

להמשך קריאה

מה הסגולה העיקרית של פסח – סגולות לחג הפסח

זמן סגולה - פסח חג-הפסח הוא עת רצון וזמן סגולה שהקב"ה ייענה לכל הבקשות שמבקשים ממנו וימלא משאלות לב כל אחד ואחד לטובה נחלי בינה הרבה פעמים אנשים מחפשים סגולות כדי שיהיה להם טוב , וזה נחמד , אבל מי שבאמת רוצה ברכה גדולה לפי דעתי הסגולה הטובה ביותר שהוא יכול למצוא ואין שכר גדול יותר ממנה , היא לארח עניים בפסח ! ואם אין לו שום אפשרות להכניס אורחים מיעוטי יכולת לביתו בפסח , שידאג לפני החג לתרום בעין יפה לנזקקים כדי שיהיה להם איך לקיים את החג בצורה מבורכת , זו הסגולה הגדולה ביותר לדעתי והנה כמה סגולות לחג הפסח * נתחיל בשבת. השבת היא שבת ענקית - שבת הגדול. דעו לכם שכל השפע והניסים והברכה שיש בימות השבוע - באים…

להמשך קריאה

דבר תורה קצר לפסח

ערב חג הפסח - דיברי תורה קצרים. חג הפסח הוא היסוד לכל שלושת הרגלים, חוגגים בו את יציאת מצריים, שכל מטרתה היתה מתן תורה בחג השבועות וגם חג הסוכות נחגג לזכר יציאת מצרים "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצריים" חג הפסח הוא זמן חירותנו ובזה מתבטא עיקר מהותו של החג, בפסוק מתוארת החירות של עם ישראל במילים "לקחת לו גוי מקרב גוי" הקב"ה לקח את עם ישראל מתוך העם המצרי, עם ישראל מצד אחד היו עם בפני עצמו עם שפה משלהם ולבוש משלהם וחיו בארץ גושן בריחוק מהמצרים ובכל זאת היו תחת שלטון המצרים ומשועבדים להם, חז"ל מדמים את מצב לעובר במעי אימו שמצד אחד יש לו חיים משל עצמו יש לו את כל האברים משלו ובכל זאת…

להמשך קריאה

דלתות נפתחות בליל הסדר – הרבי מליובאוויטש

מאימרותיו של הרבי מליובאוויטש על חג הפסח הדלתות נפתחות בליל פסח פותח הקב"ה את כל הדלתות והשערים לכל אחד ואחד מישראל כל אחד ואחד בלי להתחשב במעשיו בשנה שעברה יכול להגיע למדרגות הנעלות ביותר באופן של פסח ודילוג, שלא בהדרגה כלל הרבי מליובאוויטש

להמשך קריאה

רבי אהרן מקרלין – סדר כל השנה

מאימרותיו של רבי אהרן מקרלין על חג הפסח סדר כל השנה הטעם שליל פסח נקרא 'ליל הסדר' לפי שלילה זה אם נוהגים בו כראוי בכוחו לעשות סדר ולהאיר את כל ימות השנה רבי אהרן מקרלין

להמשך קריאה

בדיקת חמץ לאור הנר – למה

אור הנר רומז גם על המצוות והמעשים הטובים כפי שנאמר: כי נר מצווה ותורה אור האדם צריך לבדוק את המצוות שעשה אם אין בהן התנשאות ופניות שלא לשם שמים נועם מגדים

להמשך קריאה

סעודת משיח עפ"י הבעל שם טוב – אחרון של פסי

הבעל-שם-טוב היה אוכל באחרון של פסח שלוש סעודות. הסעודה השלישית הייתה נקראת 'סעודת משיח', משום שבאחרון של פסח מאיר גילוי הארת המשיח בשעות אחר-הצהריים של חג 'שביעי של פסח' בארץ הקודש, ו'אחרון של פסח' בחו"ל, מקיימים המוני בית ישראל את המנהג המיוחד שתיקן הבעל-שם-טוב, מחולל תנועת החסידות, לאכול סעודה שלישית מיוחדת בחג זה וקרא לה 'סעודת משיח', משום שביום הזה מאיר גילוי הארת משיח. נוטלים ידים ואוכלים מצות ומאכל נוסף. בשנת תרס"ו הוסיף על כך כ"ק אדמו"ר שלום דובער-בער (הרש"ב) נ"ע, הנשיא החמישי בשושלת נשיאי חב"ד, לשתות 'ארבע כוסות'. - See more at: http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=838&ArticleID=1924#sthash.oujMNVG3.dpuf

להמשך קריאה
ה"יציאה" אמש היא ה"מצרים" של היום
בכל דור ודור ובכל יום ויום חיב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים, שהיא יציאת הנפש האלוקית ממאסר הגוף להיכלל ביחוד אוא"ס על ידי עסק התורה והמצוות (ע"פ תניא מז)

ה"יציאה" אמש היא ה"מצרים" של היום

בנוסח ההגדה אומרים "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" (משנה פסחים קטז, ב). ובספר תניא קדישא (פרק מז) מוסיף רבינו הזקן אשר "בכל דוד ודור ובכליום ויום חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים". ויש לבאר תוכן עבודת יציאת מצרים בכל יום: הנה "מצרים" הם המיצרים וההגבלות המפריעים לאדם בעבודת השי"ת, ועומדים לנגדו ברצותו להתעלות בעבודתו, ולנצח את טבעו ורגילותו. ו"יציאת מצרים", היינו שמצליח ע"י יגיעתו להתגבר על הניסיונות ולהתקדם מדרגא לדרגא בעבודתו ית'. ובזה מחדש רבנו הזקן, אשר ה"יציאה ממצרים" שעמל ויגע עליה ביום האתמול, אינה מספקת למעמדו ומצבו כהיום הזה. ואדרבא, הדרגא שנחשבה אמש "יציאת מצרים", עתה ל"מצרים" תחשב. שכן אין גבול לשאיפת הנשמה להתקרב למקור חוצבה תחת כסא הכבוד, וכאשר מתקרבת…

להמשך קריאה

בפסח יש עניין רב להרבות בצדקה

בשלשה מועדים בשנה נאמר מתן צדקה לעניים והם : כיפור ,פסח ופורים . כיפור - יש בו מנהג כפרות שנותנים לעניים ולת"ח. פסח -  שבו מחלקים קמחא דפסחא. פורים -  שיש בו מצות מתנות לאביונים . כיפור ,פסח ,פורים סופי תיבות שלהם רחם רמז לכך שיש לרחם ובייחוד במועדים אלה על העניים. גם רחם בגימטריא 248 כמניין אברהם 248 שהוא עמוד החסד יש לציין כי כסף ר"ת של כיפור ,סוכות ,פסח. כסף -  זה מידת הרחמים ויש לחלק כספים כמה שיותר לפני מועדים אלה כדי לעורר רחמי שמים על עם ישראל .

להמשך קריאה

למה יש להשתדל בטובתו של כל יהודי? מתוך ההגדה של פסל

בהגדה אנו אומרים "כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם ואחד רשע, ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול". ויש לפרש עומק לשון זו על דרך החסידות, שנרמזה כאן גודל קדושת כל איש ישראל, אפילו פחות שבפחותים. ובהקדים, שבגמ' נאמר (סנהדרין מד, רע"א) "ישראל . . אע"פ שחטא ישראל הוא". וצריך ביאור, שהרי "ישראל" מורה על שם המעלה דבני ישראל, וכמובא בספרים כמה רמזים במעלת שם "ישראל", ולדוגמא: ישראל נוטריקון "לי ראש" (שער הפסוקים להאריז"ל וישלח לב, כט) וישראל הוא על שם "כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל" (בראשית, לב, כט) - שדברים אלו מראים על המעלות דישראל, ואם כן מהו הדיוק "אע"פ שחטא ישראל הוא", הרי הי' צריך לומור "אע"פ שחטא יהודי הוא" וכיו"ב? ויש לומר שהכוונה כאן היא לרמז אחר…

להמשך קריאה

ה"אחד" שבכל אחד מישראל – ההגדה של פסח

בהגדה אומרים "ברוך המקום ברוך הוא, כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, אחד רשע, אחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול". וצריך להבין: א. מהי השייכות בין "ברוך המקום . . ברוך הוא" ל"כנגד ארבעה בנים דברה תורה". ב. צריך ביאור הלשון "אחד חכם ואחד רשע וכו'", ולכאורה הי' צריך לומר "כנגד ארבעה בנים כו' חכם רשע תם ושאינו יודע לשאול". והביאור בזה בפנימיות הענינים: נאמר בגמרא (סנהדרין מד, רע"א): "ישראל . . אף על פי שחטא ישראל הוא". בכל איש ישראל, יהי' מי שיהי', קיימת נקודת היהדות, הנקראת בחינת "אחד" שבנפשו - היינו ניצוץ האור האלקי של ה' אחד, שהוא מהות נקודת הנשמה שאינה ניתנת לשינויים או חלישות ח"ו. ועד ש"אפילו קל שבקלים ופושעי ישראל מוסרים נפשם על קדושת ה' .…

להמשך קריאה

מדוע צריך עבודת עבד בליל הסדר?

בהגדה אנו אומרים "רשע מה הוא אומר, מה העבודה הזאת לכם, ולפי שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר". ויש לפרש טענת הרשע ותשובתה בצדה, ע"ד החסידות: בני ישראל נקראו "עבדי ה'", מכיון שיסוד הקשר בין ישראל להקב"ה הוא קבלת עול מלכות שמים בדרך עבודת עבד שישנה אצל כל אחד ואחד. ועל זה שואל הרשע, "מה העבודה הזאת לכם": הן אמת, שכשהאדם אינו רוצה לעבוד את הבורא מרצונו, עליו לקבל על עצמו מלכותו ית', ולעבדו גם נגד רצונו, אך כשמגיע "זמן חירותינו", זמן בו מזכירים נפלאותיו ית' שעשה עמנו, הרי בשעה זו האדם חפץ לעבוד את הקב"ה גם מרצונו, ומדוע גם בלילה זה עליו להתקשר עם קונו בדרך "עבודה" וקבלת עול דוקא? וע"ז עונים לרשע, שבשאלתו זו "כפר בעיקר", כי אף שיכול להיות…

להמשך קריאה

הבן הקטן במצות שמעורר אהבת הקב"ה – מה נשתנה לימוד חסידי

לפני "מה נשתנה" כתוב "כאן הבן שואל מה נשתנה". וביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר (ספר השיחות תש"ד עמ' 77) שזה שה"בן שואל", בן קטן – תינוק - דוקא - מעורר למעלה הענין ד"נער ישראל ואוהבהו". והענין בזה: רואים במוחש שהאהבה לבן קטן גדולה יותר, והיא אהבה עצמית, שלמעלה מטעם ודעת, שכן, האהבה לבן גדול יכולה להיות מצד מעלותיו וכשרונותיו וכדומה, מה שאין כן האהבה לבן קטן אינה מצד מעלותיו וכשרונותיו, כי אם, אהבה שלמעלה מטעם ודעת. ודוגמתו בהנמשל, בנוגע להקב"ה ובני ישראל - שיש מעלה מיוחדת בבן קטן שאצלו דוקא מתגלה הענין ד"נער ישראל ואוהבהו", שהאהבה אינה מצד מעלות ישראל וכשרונותיהם, אלא אהבה שלמעלה מטעם ודעת. ומובן, שזה שבן קטן מגלה אהבה זו אינו רק קטן כפשוטו, לפי מספר השנים שנרשם ב"פּאַספּאָרט" (דרכון…

להמשך קריאה

ההגדה של פסח וחינוך ילדים – פנינה יומית לפסח

המנהגים – התופסים את עין ה"בן השואל" בנוסח ההגדה לפסח להרמב"ם (וכן הוא בעוד כמה נוסחאות עד לנוסח אדמו"ר הזקן) סדר הקושיות במה נשתנה הוא: מטבילין, מצה, מרור, ומסובין. וצריך להבין, מדוע קבעו קושיית "מטבילין" בתחלה? הרי, באם סדר הקושיות הוא לפי חשיבותם, היו צריכים לקבוע תחילה קושיית "מצה" מחמת שהיא חיוב מן התורה (פסחים קכ, א), לאחרי' את קושיית "מרור" – שחיובו בזמן הזה הוא מדרבנן (שם). שלישית את קושיית "מסובין", דהלא חובת ההסיבה להראות דרך חירות היא עיקר בליל הסדר. אך קושית "מטבילין" היתה צריכה להיות לבסוף, כיון שהטיבול הוא רק מנהג. וגם באם הי' נקבע סדר הקושיות על פי סדר קיום הדברים שרואה הבן השואל, היתה קושית "מטבילין" נקבעת לבסוף, כיון שהטיבול השני בא רק לאחרי אכילת המרור? ויש…

להמשך קריאה

ממתק לשבת 2016 – השבת הגדול

ב"ה ממתק לשבת הגדול תשע"ו משה היה שוכר מהפריץ בית מרזח ומזה היה מתפרנס, יום אחד הגיע הפריץ לבקרו ושאל לשלומו ענה משה "ב"ה הכל בסדר", שאל הפריץ "איך הפרנסה?" שוב שיבח משה את הקב"ה ששולח לו פרנסה, אמר לו הפריץ "אם אני לא הייתי מפרנס אותך היית גווע ברעב ולמה אתה לא אומר ברוך הפריץ במקום להגיד ברוך השם?" אמר לו משה יש אלוקים, הוא זן ומפרנס לכל, והוא החליט לשלוח לי את הפרנסה דרכיך אבל התודה מגיעה לו", חרה הדבר לפריץ, פיטר את היהודי ואמר לעוזריו עכשיו נראה אם הקב"ה ימשיך לפרנס אותו, היה זה כמה ימים לפני פסח והיהודי נשאר ללא פרנסה וללא אפשרות לקנות את צרכי החג. *** למחרת היום נכנס הפריץ לחדר הכספות שלו בליווי קוף המחמד…

להמשך קריאה
"שבת הגדול" – "לפי שנעשה בו נס גדול"
שבורא עולם יוריק עליכם עם אור נרות שבת שפע רוחני יהודי איכותי ותתענגו בטעם השבת האמיתית

"שבת הגדול" – "לפי שנעשה בו נס גדול"

הנס שפועל "גדלות" בשבת שבת שלפני חג הפסח בשם "שבת הגדול" – "לפי שנעשה בו נס גדול" - שבשבת שקודם יציאת בני ישראל ממצרים "לקחו ישראל פסחיהם", ואזי "נתקבצו בכורי מצרים אצל ישראל ושאלום למה זה הם עושין כך", והשיבום ישראל "זבח פסח הוא לה' שיהרוג בכורי מצרים". ומששמעו בכורי מצרים שעתידים הם למות, הלכו לאבותיהם ולפרעה "לבקש מהם שישלחו את ישראל, ולא רצו, ועשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם" (שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סת"ל, א. ומקורו בתוס' שבת פז, ב ד"ה ואותו). והנה, פשטות משמעות השם "שבת הגדול" היא שהשבת עצמו הוא גדול, והיינו, שהנס שאירע בשבת זה פעל גדלות גם בגדר השבת שביום זה. ולכאורה הוא פלא, שהרי, פסח מצרים הי' מקחו מבעשור לחודש שחל ביום השבת(כמבואר בטור או"ח…

להמשך קריאה
"גדולתו" של "שבת הגדול"
שהשבת שלכם תהיה מיוחדת וכל המשפחה תהיה מאוחדת שאור הנרות יבריק ויאיר את שפע ברכותיו עליכם יוריק.

"גדולתו" של "שבת הגדול"

שבת שלפני חג הפסח בשם "שבת הגדול" – "לפי שנעשה בו נס גדול" - שבשבת שקודם יציאת בני ישראל ממצרים "לקחו ישראל פסחיהם", ואזי "נתקבצו בכורי מצרים אצל ישראל ושאלום למה זה הם עושין כך", והשיבום ישראל "זבח פסח הוא לה' שיהרוג בכורי מצרים". ומששמעו בכורי מצרים שעתידים הם למות, הלכו לאבותיהם ולפרעה "לבקש מהם שישלחו את ישראל, ולא רצו, ועשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם" (שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סת"ל, א. ומקורו בתוס' שבת פז, ב ד"ה ואותו). ויש לבאר הטעם שנס זה נקרא בשם נס "גדול", ואף יום זכרון הנס נקרא על שם גדלות הנס – "שבת הגדול": אם מתבוננים בפרטי מאורע זה, רואים שכל פרטי המעשה הם מהלכים טבעיים לכאורה. כי, הרי מה שהאמינו הבכורות לדברי בני ישראל,…

להמשך קריאה

פסח בניו יורק 2016

הכנו לכם רשימה של כל המקומות בהם עושים ליל סדר ציבורי באיזור ניו יורק. אז אם בפסח הזה אתם רוצים להיות "בסדר בסדר" שריינו לעצמכם מקום עכשיו. במנהטן מסעדת טליה: מסעדת סטיקים ושאר מטעמים לפרטים והזמנות https://www.facebook.com/events/765538613576841/ או באתר שלהם http://www.taliassteakhouse.com/ חב"ד יוניון סקוויר: לפרטים והזמנה https://www.facebook.com/events/1770131196554883/  או דרך האתר שלהם http://www.chabadloft.com/ בית הכנסת של קרליבך עושה את 2 הסדרים לפרטים והזמנה https://www.facebook.com/events/617974445019150/ בברוקלין בית חבד בשייפאנדביי הם עושים במסעדה רוסית להזמנה ופרטים: https://www.facebook.com/events/259924197673858/ או באתר שלהם http://www.chabadsheepsheadbay.com/ מרכז הגאולה עם הרב רועי שמש לפרטים והזמנות 347-254-8600 אצל אשר בן טוב באווירה ישראלית להזמנת מקומות 917-7765-645  חב"ד בצפון ברוקלין לפרטים והזמנה 718-388-0748 https://www.facebook.com/events/510338342500257/ או באתר שלהם http://www.chabadofnorthbrooklyn.com/ המרכז לדוברי עברית בקראון הייטס ברוקלין - ארוחה באווירה ישראלית - מקבלים את כולם - משפחות - צעירים - מבוגרים - אוכל טעים - הסברים בעברית…

להמשך קריאה

כנגד ארבעה בנים דברה תורה: אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול

"כנגד ארבעה בנים" "כנגד ארבעה בנים דברה תורה: אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול" (הגדה של פסח).  הבן הרשע נמצא סמוך לבן החכם, כדי שהחכם יקרבו ויתקנו. שכן לתיקון הרשע דרושים כוחות גדולים. הבן התם והבן שאינו יודע לשאול אין בכוחם להחזיר את הרשע למוטב. משימה זו יכול לעשות רק החכם, ולכן מוטלת חובה זו עליו. אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש  

להמשך קריאה

קיצור הלכות הפסח עפ"י הילקוט יוסף בתמונה

חג הפסח ולפני הפסח כבר 30 יום לפני חג הפסח צריך להתחיל ללמוד הלכות פסח. ולהתחיל לשים לב בכל דבר שעושה שלא ישאר דבוק בו חמץ. צוות מרכז ניו יורק רוצה לאחל לקוראיו שנידע ונעשה את כל הלכות הפסח בדקדקנות וביקצור שיהיה לכם החג-הכי נפלא :) לקרוא בפרוטרוט הלכות פסח עפ"י ילקוט יוסף לחצו כאן 

להמשך קריאה

מכת בכורות עפ"י החסידות פרשת בא

הצלת ישראל במכת בכורות בנוגע למכת בכורות כתוב בפרשתנו בא, שנצטוו ישראל "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" (יב, כב). ופירש רש"י "מאחר שניתנה רשות למשחית אינו מבחין". ויש לתמוה מה נשתנה מכת בכורות שבה ניתנה רשות למשחית ח"ו, והיו בנ"י צריכים להישאר בבתיהם ולציין בדם את מזוזותיהם, מה שלא מצינו כן בשאר המכות? ויש לומר, שהשינוי תלוי במהותן ומטרתן של המכות: כל המכות היו בכדי שידעו מצרים "כי אני ה'". ולכן לא הייתה המכה באופן של איבוד והריגת המצרים, אלא רק הלקאתם עד שיכירו וידעו "כי אני ה' בקרב הארץ" (וארא ח, יח). משא"כ במכת בכורות לא הסתפק בכך שידעו מצרים "כי אני ה'", אלא "ומת כל בכור" – הענישם באופן המאבדם מן העולם. והנה כשיצאו בנ"י ממצרים טענה…

להמשך קריאה

פרשת בא : מתניכם, בנעליכם ומקלכם

מתניים, נעליים, מקל - להשפיע בכל מקום בנוגע לאכילת פסח מצרים נאמר בפרשתנו בא : "וככה תאכלו אותו, מתניכם חגורים, נעליכם ברגליכם, ומקלכם בידכם" (יב, יא). ויש לבאר תוכן הדברים בעבודת האדם לקונו: מתניכם – "הם דבר המעמיד כל הגוף עם הראש הנצב ועומד עליהם" (לשון אדמו"ר הזקן נ"ע באגרת הקודש סי' א). ומרמזים הם על עבודת האדם עם עצמו, שיגיע לשלימות בעבודתו בכל עניניו "כל גופו עם הראש". אך עם זאת, על האדם לדעת שלא די בעבודתו עם עצמו, אלא עליו להשפיע גם על סביבתו ועם אלו אשר בא אתם במגע, להביא אותם לידי שלמות בעבודת ה'. ועבודה זו מרומזת בנעליכם, שהנעליים הם החלק בגוף האדם שעל ידם יכול האדם לנגוע בדבר שמחוץ ממנו, היא הארץ שעליו הוא עומד. שהרי ע"י…

להמשך קריאה

עבודת הבורא וקורבן הפסח

מדוע היו ישראל "שטופים בעבודה זרה"? על הפסוק בנוגע לקרבן פסח "והי׳ לכם למשמרת" (יב, ו) כתב רש"י "הי' ר' מתיא בן חרש אומר הרי הוא אומר ואעבור עליך . . הגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו ולא היו בידם מצות להתעסק בהם כדי שיגאלו . . נתן להם . . דם מילה . . ואומר גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו. ולפי שהיו שטופים בעבודה זרה אמר להם משכו וקחו לכם, משכו ידיכם מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצוה". ויש לדקדק, הרי להוכיח שבזכות דם מילה נגאלו ישראל ממצרים מספיק לשון הכתוב "גם את בדם בריתך שלחתי אסירייך", שמזה מבואר שזכות "דם בריתך" גרמה ל"שלחתי אסירייך", וא"כ, לאיזה צורך הביא רש"י גם סיום הכתוב "מבור…

להמשך קריאה

ממתק לשבת ומכת הדם

ממתק לשבת פרשת וארא תשע"ו אדם פשוט הגיע פעם לארמון המלך וראה את המלך יושב עם השרים והעבדים החשובים לארוחה מפוארת להפתעתו הוא רואה שמגישים להם צלחות מפוארות אבל עליהם יש מעט מאוד אוכל אמנם האוכל מעוצב בצורה מאוד יפה אבל המנות מאוד קטנות, הוא נכנס למטבח ורואה שמכל העיצובים נשאר המון אוכל ואותו אוכלים העבדים המשמשים כטבחים וכמלצרים, הוא מתפלא מאוד שהעבדים הפשוטים מקבלים יותר אוכל מאשר השרים, כשיצא מהארמון ראה שבפחים שעל יד הארמון יש המון אוכל טוב שנשאר ונזרק, וכלבים המסתובבים שם ולא שייכים לארמון, זוכים ליהנות מכל כמויות המזון הגדולות האלו, ראה שם האיש אדם חכם והחליט לשאול אותו, הסביר לו החכם, שעיקר הסעודה היא ליושבים ליד המלך ועבורם מכינים אוכל מעוצב ומכובד גם אם לא בכמויות, המלצרים…

להמשך קריאה

מכת דם וצפרדע בעבודת ה' – פרשת וארא

חמימות בקדושה וקרירות בענינים גשמיים אמרו חז"ל "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". ומבאר כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בספר התניא, שיש "בכל דור ודור" ו"בכל יום ויום" ענין יציאת מצרים בעבודה רוחנית, ש"היא יציאת נפש האלוקית ממאסר הגוף כו' ע"י עסק התורה והמצוות" (תניא פמ"ז). ועפ"ז, כל פרטי מאורעות יציאת מצרים הכתובים בתורה, הרי הם הוראות אלינו בדרך הנכונה בה אפשר "ליגאל" ולצאת" מ"מצרים" הרוחנית. והנה, התחלת יציאת מצרים היתה ע"י עשר המכות, שעל ידם נשברה גאוות פרעה ומצרים. ומזה לומדים אנו ביציאת מצרים הרוחנית, שהדרך "לשבור" את תוקף וחוזק "מצרים" – הוא יצרו הרע - הוא ע"י פעולת ה"מכות", שעל ידם יש ביכלתו לפעול גאולה בנשמתו. המכה הראשונה ששברה את גלות מצרים היתה שנהפכו המים…

להמשך קריאה

פרשת ראה- פנינה יומית

קיפאון וריקבון כהכנה לעלייה וצמיחה בפרשתנו ראה כתוב "שמור את חודש האביב ועשית פסח גו'" (טז, א). והיינו, אף שכל המועדים נקבעו ע"פ סדר עונות השנה (ראה שמות כג, טו-טז; ובסנהדרין יא, ב), הנה דווקא בחג הפסח מצינו ציווי מיוחד לכוון (ע"י עיבור וכיוצא בו) שיוקבע דווקא בחודש האביב. ויש ללמוד מזה הוראה נפלאה ולקבל עוז וכוח בעבודת ה': הנה עין כי תביט בחודשי החורף אל השדות, תראה אשר תמו הגידולים, אין עוד צמיחה ונדמה שפסקה החיות מן הטבע. אך עם פרוש האביב, בין-רגע ילבלבו האילנות, והשדות תתעטפנה ירק, ואזי יבין הרואה אשר צמיחה כזו אין בכוחה להתהוות ברגע אחד, אלא שבכל חודשי החורף, הייתה הכנה וקיבוץ הכוחות לצמיחה רבתי שבחודש האביב. וכך גם יציאת מצרים בחודש האביב הייתה לאחר שנים רבות…

להמשך קריאה

ממתק לשביעי של פסח תשע"ה

בחג שביעי של פסח אנחנו מציינים את הנס של קריעת ים סוף בצאתם של עם ישראל ממצרים. התורה מספרת לנו שכשעם ישראל עומדים על שפת הים כשהים לפניהם והמצרים מאחוריהם ואין לאן לברוח אומר להם משה "אל תיראו התייצבו וראו את ישועת ה' אשר ראיתם את מצרים עד היום לא תוסיפון לראותם עד עולם ה' יילחם לכם ואתם תחרישון" מסביר המדרש שעם ישראל נחלקו לארבעה קבוצות קבוצה אחת אמרה ניפול אל הים על מנת לא לחזור למצרים השנייה אמרה "ניתנה ראש ונשובה למצרים", השלישית אמרה נילחם והרביעית אמרה נתפלל, ובפסוק הנ"ל משה עונה לכל 4 הקבוצות שאף אחד מהם לא צודק. *** אפשר להבין למה משה פוסל את 2 הדעות הראשונות, ליפול אל הים זו תנועה של ייאוש ובטח זו לא הדרך,…

להמשך קריאה

שלוש הדרכות בעבודת האדם

בנוסח ההגדה אומרים "כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, פסח מצה ומרור". והנה, "פסח מצה ומרור" רומזים לשלשה עניינים בעבודת השם, וכן מלמדים הם כיצד יש לחנך ילד קטן (שהרי "יציאת מצרים" היא לידתם של ישראל): "מצה" – חיובה הוא מדאורייתא בכל העיתים, ובזה רומזת היא על עניינים שאי אפשר בלעדם בעבודת השם (ע"ד שהמצה שהיא סוג של לחם – שהוא צורך הכרחי לקיום האדם). שתמיד צריך האדם ללמוד את התורה הק' הנקראת "לחם". "מרור" הוא מדרבנן, ואין לו כ"כ תוקף כמו לעניינים דאורייתא. שזה רומז על התוכחה והמרירות בעניינים של סור מרע. שאף שצריך להיות זהיר בזה, אך "לעולם תהא שמאל דוחה", שההתעסקות בענין הדחי' והתוכחה צ"ל באופן חלש כיד שמאל הכהה. וזהו שתוקפה של מצות…

להמשך קריאה

אין זו חכמה להתנזר מאכילה

מאחר שהתורה מחמירה כל-כך באיסור אכילת חמץ, היה ראוי לכאורה שתאסור עלינו לאכול מאכלי דגן בפסח, אף לא מצות. אלא אין זו חכמה להתנזר מאכילה; החכמה היא לאכול ולהישמר מאיסורים. רבי מנחם-מנדל מקוצק-

להמשך קריאה

ממתק לערב חג הפסח תשע"ה

באחד מבתי חב"ד בארץ היה יהודי שהיה מגיע כל שנה לפני פסח לקבל חבילת מזון לחג, כל שנה מחדש הוא היה כועס על כך שיש תור ארוך והוא צריך לחכות, יום אחד היהודי הזה זכה בלוטו בסכום כסף גדול מאוד, הוא לא שכח את בית חב"ד שסייע לו בעת צרתו, הגיע למשרדו של הרב ונתן לו תרומה מאוד מכובדת, לפני שיצא אמר לרב "יש לי רק בקשה אחת, כשאני מגיע השנה לקבל את חבילת המצרכים לחג בבקשה אל תתן לי לחכות בתור..." *** אתמול הלכתי לבקר בכלא 2 אסירים ישראלים שנידונים למוות כאן (בע"ה התקווה היא שזה ירד למאסר עולם והם יעברו לשבת בארץ) אחד מהם ישב במשך כמה חודשים בצינוק עם תנאים קשים מאוד וב"ה לפני יומיים העבירו אותו לאגף רגיל,…

להמשך קריאה

זכירת ימות המשיח ביום, בלילה וימות המשיח

בנוסח ההגדה בפיסקא "אמר רבי אלעזר בן עזרי'" אומרים "כל ימי חייך – להביא לימות המשיח". ושמעתי מאאמו"ר (הגה"ק רבי לוי יצחק נ"ע) רמז בדיוק הלשון "להביא לימות המשיח" (ולא "לרבות" כהלשון הרגיל בש"ס) – שצריכים "להביא" את גילוי אור הקדושה שבבחינת ימות המשיח גם עכשיו בעולם הזה, "כל ימי חייך". וסופה של עבודת ה' באופן זה שתפעול גם "להביא" בפועל ב"ימי חייך" את הגילוי דימות המשיח, שיבוא לציון גואל במהרה. ונמצא, שהמשנה מלמדת אותנו ג' עניינים לפי הסדר מלמטה למעלה: א. שיש לפעול "יציאת מצרים" (התגברות מיוחדת) ב"ימים", בזמן שצד הקדושה מאיר באדם. ב. "להביא" ולהחדיר את יציאת מצרים גם בחושך הלילות, בזמן שהיצר מנסה להחשיך על צד הקדושה. ג. "להביא" אף את אור ימות המשיח – שהוא גילוי אלקי נעלה…

להמשך קריאה
  • 1
  • 2