דברי תורה קצרים לפרשת בהעלותך + ווידואים קצרים לאור החסידות

ממתק לשבת פרשת בהעלותך תשע"ז 2017 לרבי החמישי של חב"ד, רבי שלום דב בער היה אח מבוגר יותר, בשם זלמן אהרון, האח המבוגר יותר היה יותר נמוך משלום דב בער, יום אחד בהיותם בחצר, פנה האח הגדול לאחיו הצעיר ואמר לו "כנס לבור וכך אני אהיה יותר גבוה ממך כי אני יותר מבוגר" ראה זאת אביהם הרבי הרביעי קרא לבנו הגדול ואמר לו "אף פעם אל תגביה את עצמיך על חשבון הנמכת הזולת, אם אתה רוצה להיות גבוה יותר תעלה אתה על כסא". בפרשת השבוע אנחנו קוראים על כך שהקב"ה אומר למשה למנות את שבעים הזקנים ואומר לו "ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם" אומרים חז"ל "למה משה דומה... לנר שמונח על גבי מנורה ודלקו ממנו נרות הרבה ולא חיסר אורו…

להמשך קריאה

למה וויתר משה רבינו על הקרבת קורבן הפסח במשך 40 שנה

כיצד וויתר משה רבנו על הקרבת קרבן פסח? פרשת בהעלותך בפרשתנו "בהעלותך" מופיעה פרשת הקרבת הפסח ו"פסח שני" במדבר, בשנה השנייה לצאתם ממצרים. רש"י (ט, א) מסביר מדוע ספר במדבר לא נפתח בפרשה זו שנאמרה בניסן (אלא בפרשה שנאמרה באייר): "מפני שהוא גנותן של ישראל, שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, לא הקריבו אלא פסח זה בלבד". והנה לנו שאף ש"תלה הכתוב מצווה זו [של הקרבת הפסח] בביאתם לארץ, ולא נתחייבו במדבר אלא פסח אחד שעשו בשנה השנית" (רש"י בא יב, כה), מכל מקום, הא גופא שבני ישראל לא ביקשו מעצמם מהקב"ה לחייבם בקרבן פסח במשך כל שנותיהם במדבר – נחשב הדבר ל"גנותן של ישראל". ולכאורה תמוה: כיצד יתכן הדבר שגם משה ואהרן לא הקריבו את הפסח "כל ארבעים שנה" ולא בקשו…

להמשך קריאה

פסח שני

 "פסח שני". שנה לאחר יציאת מצריים, בשנה הראשונה שחגגו בני ישראל את חג הפסח. היו כאלו שלא יכלו להקריב את קורבן הפסח, כיון שהיו טמאים (טומאת מת) או רחוקים. אותם אנשים ביקשו ממשה רבנו לזכות ולהקריב את קורבן הפסח גם הם. משה ביקש, והקב"ה נענה לתביעתם ואיפשר להם לחוג "פסח שני" חודש מאוחר יותר: ביד' אייר. מה הלימוד מפסח שני? מסביר הרבי מליובאוויטש שמפסח שני לומדים ש"אין מצב אבוד". תמיד אפשר לתקן ולהשלים את החסר ואת הטעון תיקון, אפילו מי שהיה "טמא" או בדרך רחוקה, אפילו אם הריחוק היה מרצון! על אף הכול אפשר לתקן ו"להקריב", מלשון "להתקרב" אל ה' ולעצמנו בחזרה. מנהג היום: נוהגים היום בערב או מחר בערב לאכול סעודה עם מצה! רק הפעם – מותר שיהיה חמץ בבית... שנזכה…

להמשך קריאה

"למה נגרע לבלתי הקריב" את כל הקרבנות כולם?!

הציווי של פסח שני בא לאחרי הטענה של כמה מבני ישראל "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה'" (פרשתנו ט, ז), שלמרות שידעו את הטעם שאינם יכולים להקריב קרבן, ואמרו זאת בעצמם "אנחנו טמאים לנפש אדם" (שם), מכל מקום טענו בכל התוקף "למה נגרע", ובמענה לטענתם הגיע הציווי של פסח שני, שעל ידי זה גם להם ניתנה האפשרות להשלים את מה שחסרו ולהקריב את קרבן הפסח. ויש ללמוד מזה הוראה לימינו אלו: מעמדם ומצבם של ישראל בזמן הגלות חמור הרבה יותר מאלו שצעקו "למה נגרע". שהרי, אצלם הייתה זו טענה של כמה אנשים בלבד ובנוגע לקרבן אחד בלבד. ואילו בזמן הגלות כל בני ישראל אינם יכולים להקריב את כל הקרבנות כולם! ובמילא, אם בזמן ההוא צעקו "למה נגרע", כל שכן וקל וחומר…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות