תגית: פנחס

ב"ה ממתק לשבת פרשת פנחס תשע"ז 2017 גבריאל וחנה היו נשואים עשרים וחמש שנה ועדיין לא זכו לילדים. אבל גבריאל, שהיה חסיד של בעל התניא קיבל את המצב בשמחה ומעולם לא התלונן לפני הרבי על מצבו.גבריאל היה

גבריאל וחנה היו נשואים עשרים וחמש שנה, ועדיין לא זכו לפרי-בטן. אולם גבריאל, שהיה חסיד של בעל התניא קיבל את המצב בשמחה ומעולם לא התלונן לפני הרבי על מצבו. גבריאל היה נוהג לתת סכומים נכבדים לצדקה,

בסדר ירושת הקרובים שבבפרשתנו פנחס כתוב "איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו . . לאחיו . . לאחי אביו . . לשארו הקרוב אליו" (כז, ח ואילך). והקשה הרמב"ן, מהו הטעם לזה

בפרשתנו פנחס נאמר בנוגע לחלוקת הארץ "אך בגורל יחלק את הארץ" (כו, נה), שחלוקת הנחלות לא תהי' על פי סדר שכלי כי אם על פי הגורל. והנה, "ארץ ישראל" ברוחניות מורה על כללות עבודתו הרוחנית של

"פלא" שלמעלה מ"פלאות" נאמר בגמרא "הרואה פינחס בחלום פלא נעשה לו (כמו שנעשה לפינחס. רש"י), הרואה פיל בחלום פלאות נעשו לו" (ברכות נו, ב). ומפשטות הגמרא משמע, שהחילוק בין "הרואה פינחס" ל"הרואה פיל" הוא, ש"הרואה פיל"

בהתחלת פרשתנו פנחס נאמר שמכיו ש"פנחס גו' השיב את חמתי מעל בני ישראל גו'" לכן יזכה ש"והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם" (כה, יא-יג). והנה, במדרש (תנחומא פרשתנו יא. ועוד) על בקשת משה "יפקוד ה'

מדוע אין עבודת השכל עבודה עיקרית בדרך כלל? בפרשת המועדות שבפרשתנו פנחס נזכרו גם נסכי כל הקרבנות. ובנוגע לניסוך היין מצינו שהניסוך היין שבכל השנה כולה – היה בגדר טפל ושיריים לזריקת הדם, אבל ניסוך היין

שמיני בפני עצמו בסוף פרשתנו מובא על "שמיני עצרת". והנה, בענין "שמיני עצרת" מצינו שני דברים הפכים. דמצד אחד אמרו חז"ל "שמיני רגל בפני עצמו" (סוכה מח, רע"א), ואינו שייך לימי סוכות שלפניו, אך לאידך מזה

לכל יהודי נחלה משלו  בפרשתנו (פנחס) מתואר סדר הנחלות שינחלו בני ישראל בבואם לארץ, על פי החלוקה לשבטים. ומבואר כיצד נעשתה החלוקה: "אך בגורל יחלק את הארץ". החלוקה לא נעשתה על פי גורל פשוט, אלא על

עם ישראל וארץ ישראל בפרשת פנחס מסופר על חלוקת הארץ לשבטים, על פי הגורל. למעשה, הגורל היה רק אחד משלוש דרכים להנחלת הארץ: חלוקה, גורל וירושה. הרבי מליובאוויטש מסביר כי שלוש דרכי חלוקה אלו מרמזים על

מדוע השיקוע בתאוות היא כמו עון פעור? על הפסוק בפרשתנו בנוגע לפנחס "ויכפר על בני ישראל" (כה, יג) מובא  בספרי "עד עכשיו לא זז, אלא עומד ומכפר עד שיחיו המתים", שחטא בני ישראל בעבודתם לפעור יכופר

למה מקריבים חטאת בסוכות אחר הכפרה ביו"כ? בנוגע לקרבנות חג הסוכות (שנזכרו בפרשתנו פנחס) כתב הרמב"ם (הל' תמידין ומוספין פ,ט הל' ה-ז): "דם החטאת קודם לדם העולה, מפני שדם החטאת מכפר . . בקרבנות החג אינו

כח ההולדה – כח בלתי מוגבל בתחילת פרשתנו נאמר בנוגע לפנחס "והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם תחת אשר קנא לאלקיו" (כה, יג). ומלשון הכתוב משמע שבחטא זמרי הי' "פגיעה" בהקב"ה עצמו, ולכן פנחס "קנא

לכל יהודי נחלה משלו  בפרשתנו (פנחס) מתואר סדר הנחלות שינחלו בני ישראל בבואם לארץ, על פי החלוקה לשבטים. ומבואר כיצד נעשתה החלוקה: "אך בגורל יחלק את הארץ". החלוקה לא נעשתה על פי גורל פשוט, אלא על

מתי אין ללמוד מהגדולים שבדור? בתחילת פרשתנו מדובר אודות מעשה זמרי וקנאות פנחס. ומצינו, שכאשר אירע מעשה זמרי היו נוכחים שם משה ואלעזר והזקנים, ופנחס הי' הצעיר שבחבורה (במדב"ר פ"כ, כה. ועוד), ומ"מ דווקא פנחס אמר

טור לפרשת פנחס כותרת: מעל ומעבר הבדיחה מספרת על אדם עם הארץ שתמיד ביקש לקנות את העלייה של 'כהן'. הרב סרב והסביר לו כי מעמד כמו כהונה אי אפשר לתת או לקבל. למרות זאת, האיש היה שב

פנחס הוא אליהו בילקוט שמעוני מובא מדרש שאומר כי נשמתו של פנחס היא נשמתו של אליהו הנביא. בפשטות נראה כי הקשר בין השניים הוא קנאת ה'. הרבי מצביע על קשר אחר בין השניים: פנחס – רומז

קנאות בדורנו?! השבוע נקרא בתורה את פרשת פנחס. פנחס הינו סמל לקנאות לדבר ה'. כאשר נשיא לשבט שמעון (זמרי בן סלוא) לוקח אישה מדיינית לעיניי כל ישראל ולעיניי משה, קם פנחס מתוך קנאות לחילול ה' והורג